שוטרים תקפו אזרח באגרופים ובטייזר, התיק נגדם נסגר | דו"ח הסניגוריה הציבורית

דו"ח פעילות הסניגוריה הציבורית לשנת 2023 הוגש לשר המשפטים ולוועדת הסניגוריה הציבורית.

מהדו"ח עולה כי בישראל מוגשים מידי שנה כ-45,000 כתבי אישום, נתון גבוה ביותר ביחס להיקף האוכלוסייה, כי חל גידול בהיקף התלונות למח"ש נגד שוטרים וכי הליך הסדר מותנה מופעל לעיתים בתיקים שבעבר היו נסגרים מעילות שונות ללא נקיטת כל צעדים. עוד עולה, כי בשנת 2023 התביעה חזרה בה מ-1,557 כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט השלום ברחבי הארץ בייצוג הסניגוריה.

ייצוג נפגעי המלחמה

כמי שלקוחותיה באים מקרב הציבור הישראלי על כל גווניו, מייצגת הסניגוריה הציבורית גם כאלה שספגו פגיעות קשות כתוצאה מהמלחמה. כך למשל הסניגוריה הציבורית ייצגה בהליך מעצר ימים, חייל מילואים שיצא לחופשה ובעקבות מחשבות שווא - חשב שמחבלים פרצו לבית שכנתו, ופרץ לביתה במטרה להגן עליה. 

בחלק מהמקרים הצליחו הסניגורים להביא לידי ביטוי מוצלח את פגיעות המלחמה בהליכים שנוהלו. אך בסניגוריה הציבורית אומרים כי לא תמיד זו הייתה תמונת המצב, וכי "הניסיון המצטבר עד כה מייצוג לקוחות שהם נפגעי מלחמה מעלה חשש כבד כי נזקו של ההליך הפלילי במקרים אלה רב מתועלתו. יש חשש כי חקירה, מעצר והרשעה בעבירה פלילית במצבים אלה לא רק שאינן מקדמות דבר, אלא הן מחריפות ומעמיקות את מצוקות המלחמה באופן שגורם נזק רב לא רק לעצור או לנאשם הספציפי אלא לציבור בכללותו, שלו אינטרס עליון בשיקום ובתמיכה במי ששילמו מחיר יקר כתוצאה מהמלחמה".

"שימוש במשפט הפלילי במקרים מעין אלה מעורר שאלה באשר לתוקף הערכי והמוסרי של ההליך שמנהלת המדינה כנגד אלה שהיא עצמה אחראית על שלומם וביטחונם, ושפגיעתם היא כשלעצמה מהווה את העונש הנורא מכל", נכתב בדו"ח הסניגוריה. 

משבר הכליאה

לפי הדו"ח, מלחמת "חרבות ברזל" הביאה עמה גידול דרמטי בהיקף העצורים והאסירים המוחזקים במתקני הכליאה של שירות בתי הסוהר. במהלך החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה חלה עליה משמעותית חריגה בהיקף העצורים, הן בהקשר הביטחוני והן בהקשר הפלילי בשל הפעילות המוגברת של כוחות הביטחון השונים, כך שחל גידול חד במצבת הכלואים העומדת נכון למועד הכנת הדו"ח על למעלה מ-21,000 כלואים, שיעור העולה בכ-45% על תקן הכליאה המירבי בשירות בתי הסוהר כפי שאושר על-ידי הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת (העומד על 14,500 כלואים).

הוראת השעה בדבר מצב חירום כליאתי הביאה (נכון למועד כתיבת הדו"ח) להחזקת כ-55% מן הכלואים (ובהם כ-3,000 כלואים פליליים) בתנאי מחיה שאינם עומדים בהוראות הדין מבחינת שטח המחיה לאסיר, כך שהם מוחזקים מתחת לשטח המחיה המינימלי של "הפעימה הראשונה" (3 מ"ר לכלוא) שנקבעה ליישום הוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה.

נוסף על כך, עולה מן הנתונים כי למעלה מ-4,200 כלואים מוחזקים בתנאים שאינם מאפשרים לינה על מיטה קבועה והם מולנים ברובם המכריע על מזרנים המונחים על רצפת תאי הכליאה. לצד הבנת המצב החריג הנובע מהמלחמה והשלכותיה על קליטת עצורים ואסירים רבים בעת הזו, סבורה הסניגוריה הציבורית כי לא ניתן להשלים עם מציאות בה מוחזקים אלפי עצורים ואסירים בשטח מחיה בלתי אנושי לאורך תקופה הולכת ומתמשכת. במיוחד כאשר אסירים ועצורים רבים נמנים על האוכלוסייה שנפגעה במלחמה.

בעקבות המשבר ובכדי לפעול לשיפור מיידי בתנאי החזקת העצורים והאסירים בישראל, ערכה הסניגוריה הציבורית במהלך חודש דצמבר 2023 ביקורים רשמיים במתקני כליאה ופרסמה דוח מיוחד לגבי מצב החירום הכליאתי בעקבות המלחמה. דו"ח זה חשף תמונה עגומה של פגיעה חריפה וחסרת תקדים בעצורים ובאסירים שכוללת בין השאר צפיפות בלתי נסבלת; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים ועוד.

הסניגוריה הציבורית סבורה כי המפתח לפתרון בעיית הצפיפות טמון בצמצום כליאה עודפת: הפחתת שיעורי המעצרים בפרט בעבירות קלות, צמצום השימוש במאסרים קצרים, הגברת השימוש במנגנון השחרור המוקדם, ועוד. 

יעילות מול צדק: בישראל מוגשים מידי שנה כ-45,000 כתבי אישום, נתון גבוה ביותר ביחס להיקף האוכלוסייה. ריבוי ההליכים מיתרגם לעומס רב עמו מתמודדות כל המערכות הנוגעות בדבר ולהתארכות ההליך הפלילי. בעקבות מציאות זו החל להישמע "שיח היעילות" אשר מצדד בעריכת שינויים בהליך הפלילי, כך שההליך יתנהל במהירות רבה יותר.

בהקשר זה, הסניגוריה הציבורית מזהירה כי בדיונים שונים עולים רעיונות הכרוכים בפגיעה משמעותית בזכויות נאשמים ובהגדלת הסיכון להרשעות שווא. "הסניגוריה הציבורית עומדת על המשמר בפורומים השונים, לרבות בהליכי חקיקה, כדי לוודא שהגנת נאשמים לא תיפגע. הסניגוריה הציבורית אינה מתנגדת כלל לייעול ההליך הפלילי: להיפך, התמשכות ההליך גורמת לעינוי דין קשה לחשודים ולנאשמים. עם זאת, הסניגוריה הציבורית סבורה כי ראוי שההליך הפלילי יהיה גם יעיל וגם צודק".

כתבי אישום על מעשים פעוטים

במסגרת הייצוג בתיקים נתקלת הסניגוריה הציבורית לא אחת בכתבי אישום העוסקים במעשים פעוטי ערך, אשר לעמדתה של הסניגוריה הציבורית רחוקים מן הרף הפלילי, ואינם מצדיקים את השימוש בכלי הפוגעני והחריג של הגשת כתבי אישום. מעבר לפגיעה הקשה בפרט, הגשת כתבי אישום בגין מעשים פעוטי ערך מהווה גם בזבוז משווע של זמן שיפוטי ומשאבי ציבור. במקרים רבים, לאחר הגשת כתבי אישום בגין מעשים פעוטי ערך הם מבוטלים לגמרי על-ידי התביעה, וזאת לבקשת הסניגוריה.

מבדיקת שיעור תיקי הסניגוריה הציבורית שהסתיימו בחזרת התביעה מכתב אישום (בין אם התיק נסגר באופן מלא ובין אם נותב לאפיק של הסדר מותנה או קנס מנהלי) עולה, כי בשנת 2023 התביעה חזרה בה מ-1,557 כתבי אישום שהוגשו לבתי משפט השלום ברחבי הארץ בייצוג הסניגוריה. נתון זה מהווה כ-10.5% מכלל התיקים הפליליים בייצוג הסניגוריה שהתנהלו בבתי מהשפט השלום ושהסתיימו בשנת 2023.

ניתוח הנתונים מצביע על כך שבמחוז ת"א כ-14% מהתיקים הייתה חזרה מכתב האישום, במחוז דרום כ-10%, במחוז חיפה רק 3.7%, בירושלים כ-16%, במחוז מרכז 12%, ובמחוז צפון 7%. 

שימוש שגוי ב'הסדר מותנה'

בשנת 2023 פנתה הסניגוריה הציבורית למחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והתריעה מפני שימוש שגוי הנעשה לעיתים במוסד ההסדר המותנה, אשר במקום להחליף העמדה לדין בתיקים בהם האינטרס הציבורי מאפשר נקיטה בהליך חלופי, מופעל בתיקים שבעבר היו נסגרים מעילות שונות ללא נקיטת כל צעדים.

"משמעות חשש זה היא שבמקום להקל על האזרח ולהפחית עומס של תיקים קטנים על המערכת כך שמשאביה יופנו לטיפול בעניינים שחשיבותם לאינטרס הציבורי גדולה יותר – דווקא עלה היקף העיסוק בעניינים שהעניין הציבורי בהם פעוט, או אפילו במקרים בהם אין די ראיות להעמדה לדין".

חזרות מערעורים

שחיקת זכות הערעור בשם התייעלות - על מנת לבחון את אפקטיביות זכות הערעור, החליטה הסניגוריה הציבורית לבדוק את נתוני החזרות מערעורים בעידוד בית המשפט, כאשר במעמד הדיון בית המשפט לוחץ על מי מהצדדים להסכים לעמדת הצד השני, באופן שמייתר את כתיבת פסק הדין. קיים פער מסוים בין המחוזות בהקשר זה – כאשר במחוז חיפה ההגנה חזרה בה מערעורים בכ-18% מהערעורים שהוגשו, בעוד במחוז תל אביב שיעור המקרים בהם ההגנה חזרה בה מן הערעור שהגישה מגיע לכמעט 50% מהערעורים.

נתון מעניין נוסף הוא שיעור המקרים בהם בתי המשפט לוחצים על המדינה להסכים לערעורים שהגישה ההגנה. ניתן לראות כי בעוד שישנם מחוזות בהם העידוד לחזור מהערעור במידה שווה פחות או יותר על שני הצדדים (למשל, במחוז דרום, ובמידה מסוימת גם במחוזות תל אביב ומרכז), הרי שישנם מחוזות רבים בהם הלחץ מופעל באופן בלעדי כמעט רק על ההגנה (בבית המשפט העליון ובבתי המשפט המחוזיים בירושלים ובצפון).

הצלבת הנתונים אל מול שיעורי ההצלחות הכלליים בערעורים (כלומר, שיעור המקרים בהם מתקבלים ערעורי הגנה) אינה מצביעה על מתאם בין מידת הלחץ המופעלת על המדינה להסכים לערעורי הגנה לבין שיעור המקרים בהם מתקבלים ערעורי הגנה בפועל. 

"קיים קושי רב בכך שהעומס המוטל על בתי המשפט פוגע בצורה קשה דווקא בזכויותיהם של נאשמים בהליך הפלילי, ומקשה עליהם למצות את זכות הערעור החוקתית הנתונה להם", נכתב בדו"ח.

אלימות שוטרים 

מנתונים שנאספו מתיקי הסניגוריה בשנים האחרונות עולה גידול בהיקף התלונות למח"ש שלוו על-ידי הסניגוריה בשנים האחרונות: בשנת 2021 הוגשו 119 תלונות; בשנת 2022 הוגשו 161 תלונות; בשנת 2023 הוגשו 265 תלונות. 

דוגמאות לתלונות שהוגשו למח"ש על אירועי אלימות:

ביולי 2021 המתלונן שהיה בנסיעה לצפון לחופשה עם אשתו וביתו, הותקף על-ידי שוטרים באגרופים ואף חושמל בטייזר ללא התראה בטענה שתקף את אשתו תוך כדי נסיעה. מצלמות הגוף של השוטרים ואשת המתלונן, אשר הכחישה מכל וכל את טענת השוטרים, תיעדו את האירוע. למרות הראיות הברורות לתקיפת המתלונן ללא הצדקה, המחלקה לחקירות שוטרים סגרה את התיק מ"חוסר ראיות". הוגש ערר על החלטת מח"ש ובספטמבר 2023 הערר התקבל והתיק הועבר להמשך טיפול על-ידי מח"ש. 

בחודש אוגוסט 2023, במסגרת ייצוג חשוד במעצר ימים, עלו טענות קשות לאלימות משטרתית שהופעלה במהלך ביצוע המעצר. בין השאר, עלה חשד כי שוטרים הטביעו על לחיו של החשוד סימן מגן דוד. בנוסף לכך, עלה כי כל מצלמות הגוף של השוטרים המעורבים, כ-16 במספר, לא פעלו באירוע. השוטרים המעורבים נחקרו והוחלט להגיש נגד 7 שוטרים כתבי אישום בכפוף לשימוע.

ייצוג נוער

בשנת 2023 ייצגה הסניגוריה הציבורית ב-10,583 הליכים של בני נוער, המהווים כ-10.9% מכלל ההליכים בהם ייצגה הסניגוריה הציבורית בשנה זו. בשנה החולפת בוטלו 409 כתבי אישום בתיקי הנוער בעקבות בקשות שהוגשו על-ידי הסניגורים הציבוריים, המהווים כ-14.5% מתוך סך התיקים הפליליים בייצוג הסניגוריה שהסתיימו בבתי המשפט לנוער בשנה זו.

הסניגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מיסד-כנען התייחסה לדו"ח: "לאחרונה התפרסם שרשויות המדינה נאלצו לשחרר כלואים רק בשל מחסור במקומות כליאה. מזה שנים שהסניגוריה הציבורית מתריעה מפני החרפת משבר הכליאה בישראל וממדיו. לאור חומרת המצב הדגשנו שוב ושוב שאין די בבינוי של בתי כלא נוספים, הדבר דומה לסלילת כבישים כדי להתמודד עם בעיית הפקקים, אך אלה רק מתמלאים. עתה ברור לכל כי ראוי היה לאמץ חלופות לכליאה של עצורים ואסירים פליליים ברף הנמוך, על פני המצב הנוכחי. אחד הפתרונות שראוי לקדם ללא דיחוי הוא ריצוי מאסר בית באיזוק אלקטרוני. בכך לא רק נחסכות העלויות האדירות של הכליאה אלא גם נחסכים נזקי המעצר והמאסר ועולים משמעותית סיכויי השיקום. 

"אני מברכת את הסניגורים ואת עובדי הסניגוריה אשר נחלצו לסייע לציבור לקוחותינו בימים הקשים שלאחר ה-07.10 ומגויסים מאז למנוע הפללה של אלה שנפגעו מהמלחמה. המתח הנפשי האדיר, הפגיעה הכלכלית, הפינוי מהבית, טראומות מהשירות הצבאי, כל אלה ועוד הובילו לביצוע עבירות פליליות. אך האופן הראוי לטפל במקרים אלה נמצא בעולמות הרווחה והרפואה ולא בכלים הפליליים הפוגעניים. על כך עומדת הסניגוריה מדי יום, לצד עמידה איתנה על משמר הזכויות בהליך הפלילי בחקיקה ובדיונים קובעי מדיניות. זאת, על מנת להבטיח שהמשבר הנורא שפקד אותנו לא יחריב גם את ההגנות הניתנות לציבור הישראלי בהליך הפלילי ולא ידרדר חלקים נכבדים מהציבור באופן שיגביר פשיעה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!