תביעת מיליונים נגד בית החולים: בת 8 נפטרה במהלך בדיקה

כשבועיים לפני יום הולדתה ה-9, הובהלה ילדה מאזור המרכז לבית החולים גדול במרכז הארץ, לאחר שחשה ברע. לתדהמת הוריה, במהלך השעות בהן שהתה במחלקת הילדים בבית החולים, מצבה התדרדר עוד ועוד, עד שלמרבה דאבון הלב, היא הלכה לעולמה.

בימים אלה הגישו הוריה תביעת מיליונים בגין רשלנות רפואית, נגד בית החולים, ונגד משרד הבריאות המפעיל אותו. התביעה הוגשה על ידי עורך הדין רן שפירא, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא. 

על פי התביעה, לפני שנה, בסוף חודש אפריל, הובהלה הילדה באישון לילה לבית החולים המפורסם במרכז, כשהיא מתלוננת על כאבי בטן וחום. 

על פי עדות ההורים, הילדה החלה להתלונן על כאבי רגליים, חום וחולשת שרירים לפני מספר ימים, וחוותה התפרצות של אטופיק דרמטיטיס (מחלת עור המאופיינת בדלקת מקומית, יובש וגרד).

לדברי עוה"ד שפירא, כשהילדה התקבלה לבית החולים, נמדדו לה דופק וחום גבוהים, ספירת הדם הראתה ירידה משמעותית של כדוריות דם לבנות, עם תסמינים של צהבת קלה, והיא אושפזה במחלקת הילדים של בית החולים. 

על פי הנטען, בשלב זה הילדה עוד הייתה בהכרה ושיתפה פעולה, אך ככל שהלילה התקדם מצבה הרפואי החמיר, רמת אנזימי הכבד שלה נסקה, והיא החלה סובלת מטכניפאות (קצב נשימה חריג בעת מנוחה). חרף טיפול תרופתי חומה נשאר גבוה, ועד לשעות הבוקר היא חוותה 5 פרכוסים. 

בסביבות השעה 08:00 בבוקר נערכו לילדה מספר בדיקות ובהן בדיקות מעבדה, בדיקת EEG ו-CT של המוח. בדיקת ה - CT, כך נטען, לא פוענחה נכון, והצוות הרפואי התייחס אליה כתקינה.  

עורך הדין רן שפיראצילום: גולן קריאו

מהרישום הרפואי עולה כי בהמשך הבוקר הבין הצוות הרפואי כי נעשתה טעות בפענוח בדיקת ה-CT, וכי נמצאו בה נתונים חריגים, שיכולים להצביע על התפתחות בצקת מוחית. לדברי עו"ד שפירא, חרף הממצאים החמורים, הילדה לא הועברה למחלקת טיפול נמרץ ילדים, אלא הושארה במחלקת הילדים, והצוות הרפואי במחלקה לא העניק לה טיפול למניעת בצקת מוחית, אלא העדיף להמתין לבדיקת MRI. 

על פי הנטען בתביעה, מומחים רפואיים שבחנו בדיעבד את ממצאי בדיקות ה-EEG וה-CT שעברה הילדה, קבעו כי שתיהן מצביעות על פגיעה מוחית דינאמית מסוג בצקת מוחית ואנצלופתיה בינונית. לדבריהם, מצב זה מחייב אשפוז דחוף במחלקה לטיפול נמרץ. אך על פי התביעה, הצוות הרפואי במחלקת הילדים לא התעמק בממצאי הבדיקות, לא הבחין כי מדובר באירוע חירום המעמיד בסכנת חיי הילדה, והעדיף להמתין עד שמכשיר ה-MRI יתפנה לביצוע בדיקה נוספת.

וכך, רק בשעות הצהריים המאוחרות החלה בדיקת ה- MRI, כאשר מצבה הקליני של הילדה התדרדר עד מאוד.

על פי התביעה, בשלב זה התרשל גם הצוות הרפואי של ה-MRI, ולא התייחס למצבה החריג של הילדה, תוך שהוא פועל לפי הנוהל הרגיל בבדיקת ילדים ללא לחץ תוך גולגלתי. חרף הבצקת המתקדמת במוחה, הילדה הורדמה בצורה לא מתאימה וללא מעקב מתחייב, מה שגרם, כך נטען, להתדרדרות הסופית שהובילה למותה. 

בעוד היא נמצאת בתוך מכשיר ה-MRI הבחין הצוות הרפואי כי מצבה מידרדר, והיא הובהלה לחדר ניתוח בדחיפות, אך הדבר נעשה באיחור ניכר, ולרופאים לא נותרה ברירה אלא לקבוע את מותה. אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר גוסטבו רייז, מומחה בנוירוכירורגיה. 

לדברי ד"ר רייז, לאחר אירוע הפרכוס הראשון אותו עברה, הילדה הייתה חייבת לעבור לטיפול נמרץ ילדים, להיות מנוטרת בצורה רציפה ולשהות תחת מעקב הדוק. בבית החולים לא עשו כך, ובעוד שהיא עוברת אירועים רבים של פרכוסים אחד לאחר השני, היא לא זכתה לטיפול ולהשגחה רפואית צמודה המתחייבים באירועים שכאלה. 

יתרה מזאת, לדברי ד"ר רייז ההורים דיווחו בכל העת על הפרכוסים אותם עוברת בתם, אך הצוות הרפואי גילה אדישות בלתי מוסברת אליהם, טען בפני ההורים שהתסמינים הללו חסרי חשיבות, וכי הילדה נמצאת בטיפול. משום שהצוות הרפואי היה אדיש לפרכוסים, קובע ד"ר רייז, הם גם לא צוינו בגיליון הרפואי. 

לדברי ד"ר רייז, הטיפול של הצוות הרפואי בביה"ח כושל ברמה חריגה: "קיים כשל משמעותי ביותר של פענוח שגוי של בדיקת סיטי ראש שסווגה כתקינה בתחילה, על אף שהאמור בה מדגים בצקת ברורה שחייבה התייחסות וטיפול". 

לדבריו, "אי העברת הקטינה מיד לטיפול נמרץ ילדים, היעדר התחלת טיפול נוגד פרכוסים כבר מהפרכוס הראשון, היעדר התחלת טיפול ייעודי בבצקת מוחית כגון סיילין היפרטוניק (גם לאחר קבלת פענוח CT מתוקן!), חוסר שמירה על הרמת ראש ל-30 מעלות, וידוא אוורור נשימתי יעיל ואי צבירת 2PCO (גזים בדם) למעשה הותיר את הקטינה עם בצקת מוחית, כשהיא למעשה מחוסרת הכרה וללא טיפול ייעודי למצבה. המדובר בהתנהלות רפואית כושלת וחריגה, שמנעה טיפול מידי בקטינה ולמעשה הצלת חייה".

"לו הרופאים היו נוקטים בצעדים טיפוליים שהיו מחויבים בנסיבות, הרי שבסבירות גבוהה ביותר, ניתן היה לשלוט על הבצקת המוחית, למנוע נזקים נוירולוגיים, וכמובן, שלמנוע את פטירת הקטינה".

לסיכום הוסיף ד"ר רייז: "לו הרופאים היו מבצעים אבחון נכון ונוקטים בטיפול אגרסיבי בבצקת המוחית, הייתה נמנעת התקדמותה וגרימת הרניאציה המוחית אשר גרמה בסופו של דבר למותה".

בחוות דעתו מביא ד"ר רייז עדות מצמררת של ההורים. לדבריו, טכנאית בבית החולים אמרה להורים שהיא לא מבינה כיצד משאירים ילדה במצבה בלי להעבירה לטיפול נמרץ. לעדות האב, כשביקש מהטכנאית לומר את הדבר לרופאים, היא ביקשה ממנו לא לציין את דבריה. 

אל התביעה צורפה גם חוות דעת מאת פרופ' יעקב גוזל, מומחה בהרדמה ובטיפול נמרץ. לדבריו, הילדה הציגה סימנים שהיו חייבים להדליק נורה אדומה, "ראשית כל, היא הייתה חייבת להגיע ליחידה לטיפול נמרץ כדי שתהיה השגחה צמודה ותחילת טיפול בבצקת המוח. הרופאים במחלקת ילדים ויתרו על האפשרות הזאת כדי לבצע בדיקת MRI. רופא סביר היה קודם כל ולפני הכל מתחיל טיפול בילדה (כפי שחשבו לעשות לפני הבדיקה: מתן סייליין היפרטוני ומניטול) לפני שהוא שולח אותה, ללא טיפול, לבדיקה ארוכה".

לדבריו, באופן לא ברור, הייתה החלטה משותפת של הרופאים במחלקת הילדים ובטיפול נמרץ שלא לתת לילדה את הטיפול הרפואי, כדי לא לעכב את בדיקת ה-MRI, "המדובר בהחלטה המנוגדת לסטנדרט המתחייב בנסיבות והוא תחילת טיפול מיידי. חשוב להדגיש כי בדיקת ה-MRI אינה טיפולית, טיפול מהיר ונכון בבצקת מוח היה מאפשר לבצע את הבדיקה בבטחה ולא להגיע לתוצאה הטרגית, הרופאים שלחו את הילדה במצב קשה וללא טיפול מתאים למצבה לבדיקה ארוכה". 

פרופ' גוזל מתייחס לעיכוב של 10 שעות מתחילת התסמינים ועד קבלתה לבדיקת ה-MRI. לדבריו, "זו התנהלות שאינה תקינה מבחינה רפואית בכל קנה מידה". לדבריו, "גם בעת שהקטינה כבר הגיעה ל MRI, הרופא המרדים היה חייב לנהל אותה כמטופלת עם לחץ תוך גולגולתי גבוה",  אך זה, לדבריו, המשיך את שרשרת הטעויות, ולמעשה הרדים את הילדה המנוחה כמו כל ילד שעובר את הבדיקה. 

לדברי פרופ' גוזל, הצוות הרפואי אפשר ללחץ התוך גולגולתי לעלות לרמות גבוהות וכתוצאה מכך נגרם למנוחה נזק בלתי הפיך. "לטעמי, התנהלות רפואית נכונה בנסיבות אלו, של מתן טיפול מידי למצב הרפואי כפי הנדרש, חלף המתנה של כ-10 שעות לבדיקת ה-MRI, וכמו כן התייחסות נכונה של המרדים במהלך ה-MRI כפי שהובהר לעיל, היו מונעים את ההתדרדרות הרפואית ואת פטירתה, שהינה לצערנו תוצאה של התנהלות רפואית שאינה עומדת בסטנדרט הרפואה הסביר".

בתביעה, שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מבקש עוה"ד שפירא לחייב את בית החולים ואת משרד הבריאות המפעיל אותו, לפצות את הורי הילדה המנוחה בסכום המקסימלי שבסמכותו (ולכל הפחות ב-2.5 מיליון שקלים). טרם הוגש כתב הגנה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!