המבקר: נתניהו הזמין חשמלאי ביום כיפור

מבקר המדינה יוסף חיים שפירא, מפרסם היום (ג) דו"ח מיוחד העוסק בראש הממשלה. בפתח הדו"ח כותב שפירא: "שלוחי הציבור נדרשים אפוא להיות עמוד האש ההולך לפני המחנה, בבחינת "והייתם נְקִיִּם מה' ומישראל" (במדבר לב, כב). בפרסום מיוחד זה מצאתי לנכון לאגד שלושה דוחות הנוגעים לשלושה סמלי שלטון במדינת ישראל: לרשות המבצעת, לרשות המחוקקת וללשכת נשיא המדינה".

הדו"ח מתמקד בראש הממשלה, על פי הפירוט הבא.

הוצאות מזון ואירוח רשמי: ההוצאות גדלו מ-211,000 ש"ח בשנת 2009 - שבמהלכה החל נתניהו לכהן כראש הממשלה - והגיעו ל-490,000 ש"ח בשנת 2011. ב-2012 ההוצאות עמדו על 458,000 ש"ח. בשנת 2013, (לאחר שהופיעו פרסומים בתקשורת בנושא ותוך כדי הבדיקה של משרד מבקר המדינה), חלה ירידה ניכרת בהוצאות המזון והם הסתכמו ב-226,000 ש"ח.

הזמנת ארוחות למעון הרשמי: אחת מעובדות הניקיון במעון הרשמי שימשה גם כמבשלת מחודש מארס 2009 ועד אוקטובר 2011. בשנת 2010 הוזמנו למעון ארוחות בסך 71,851 ש"ח שהם יותר מרבע מכלל הוצאות המזון בשנה זו וב-2011 הוזמנו ארוחות בסך 92,781 ש"ח, אף על פי שהייתה מי ששימשה מבשלת במעון. התנהלות זו של משרד רוה"מ אינה תקינה.

לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח ההפחתה הניכרת בהוצאות בשנת 2013, ניתן לקבוע שהוצאות הכלכלה של ראש הממשלה, משפחתו ואורחיו במעון הרשמי, במיוחד בשנים 2010 ו-2011 ובמידה פחותה גם בשנת 2012, לא עלו בקנה אחד עם עקרונות היסוד של מידתיות, סבירות, חיסכון ויעילות.

התקשרות לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי - גם ביום כיפור:
כדי לעקוף הנחיה בעניין, הוצג מצג מטעה שאיפשר להתקשר עם חשמלאי א'. בתוך 3 חודשים נוצלו 70% מהסכום שהוקצב לביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי למשך שנה. יתר על כן, על פי החשבוניות, בשלושת החודשים האלה נקרא חשמלאי א' כמעט בכל סופשבוע - לרבות יום כיפור. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שקיבל הוראות ישירות מרעיית רוה"מ וממזכירותיה, לא היה אפשר לבדוק את נחיצותן ואת דחיפותן של העבודות כדי לוודא האם אפשר לבצען בימי חול על ידי עובדי המשרד וכך לחסוך את ההוצאה האמורה.

בני משפחת נתניהו נהגו לעבוד עם חשמלאי א' במשך שנים, והוא אף אירח אותם לחגיגות המימונה בפסח 2010. על פי נוהל ביצוע עבודות במעון הפרטי, כאשר מתעורר ספק אם העבודה המבוקשת במעון הפרטי נכללת בהוצאות שעל המשרד לממן, נדרש אישור מראש של ועדת השלושה. בשלהי 2009 פנה סמנכ"ל בכיר למבצעים ונכסים לוועדת השלושה, וביקש את אישורה להתקשרות עם חשמלאי בהסכם מסגרת בסך 50,000 ש"ח, לשם ביצוע עבודות חשמל דחופות במעון הפרטי.

בביקורת נמצא, כי חברי ועדת השלושה ציינו שעובדי אגף משאבים חומריים במשרד רה"ם הם המבצעים במהלך השבוע את עבודות החשמל הנדרשות במעון הפרטי, אולם הסמנכ"ל הבכיר למבצעים ונכסים טען כי יש צורך בהתקשרות לצורך סופי שבוע, ולימי חול לאחר שעות העבודה, שאז עובדי המשרד אינם זמינים. זאת אף שצוין לפניו כי בתי ראשי הממשלה שכיהנו בעבר תוחזקו אך ורק על ידי עובדי משרד רה"ם, גם לאחר שעות הפעילות ובסופי שבוע.

ועדת השלושה אישרה התקשרות מסגרת עם חשמלאי, בכפוף בין היתר לכך שעבודות החשמל יבוצעו על ידי החשמלאי רק בסופי שבוע ואחרי שעות העבודה, ורק אם מדובר בעבודה דחופה שאינה סובלת דיחוי ליום חול. כמו כן קבעה הוועדה כי ההתקשרות לא תהיה עם חשמלאי א', החשמלאי הפרטי שמשפחת נתניהו נוהגת לעבוד איתו. יצוין, כי חשמלאי א' היה בעת ההיא חבר מרכז הליכוד, ועלתה אף טענה כי בני משפחת נתניהו נהגו לעבוד אתו בעבר.

המשרד פנה לארבעה חשמלאים וקיבל מהם הצעות מחיר. החברה שהציעה את ההצעה הזולה ביותר - חברה א' - נפסלה, מאחר שהחשמלאי הפרטי שמשפחת נתניהו נוהגת לעבוד עמו - חשמלאי א' - היה מנהל עבודה בכיר בה. לכן נבחרה הצעתה של חברה ב', שהייתה הזולה מבין שלוש ההצעות הנותרות.
חברה ב' הודיעה שחשמלאי א' הוא קבלן המשנה מטעמה, והוא שיבצע את העבודות. יוצא אפוא שמי שביצע את העבודות בפועל היה חשמלאי א'.

למרות הנחיית ועדת השלושה שלא להתקשר עם חשמלאי א', נעשתה אפוא התקשרות שאפשרה את העסקתו לשם ביצוע עבודות חשמל במעון הפרטי. זאת, תוך מצג מטעה שלפיו ההתקשרות הרשמית הייתה עם קבלן אחר, אך בפועל, חשמלאי א' ביצע את העבודות מטעמו כקבלן משנה.

מעיון בפלט החיובים עבור העבודות שביצע העסק הזוכה עולה כי בתוך שלושה חודשים, ספטמבר עד נובמבר 2009, נוצלו 10,500 ש"ח, שהם כ-70% מסכום הזמנת המסגרת בסך 15,000 ש"ח, שנועדה לשנה שלמה. יתר על כן, נמצא כי בשלושת החודשים האלה נרשמה קריאת שירות כמעט בכל סוף שבוע, לרבות ביום כיפור.

הוצאות ניקיון
ההוצאות החודשית הממוצעת על ניקיון שני המעונות בשנים 2009-2013 הייתה 75,400 ש"ח. לדעת משרד מבקר המדינה הוצאה זו גבוהה מאוד. הוצאות הניקיון של המעון הפרטי בשנים 2010, 2011 ו-2012 היו כ-8,200 ש"ח לחודש בממוצע תלת-שנתי. זאת על אף שמר נתניהו ומשפחתו שוהים מרבית ימות השנה במעון הרשמי. לדעת משרד מבקר המדינה, הוצאות אלה מופרזות במידה ניכרת.

מימון היטל בשל צריכת מים עודפת במעון הפרטי
רוה"מ חויב בשנת 2009 בתשלום היטל בצורת בסך 1322 ש"ח ובשנת 2010 ב-4,160 ש"ח. בדיון בנושא באוגוסט 2012 ציין הסמנכ"ל למנהל כי "רוה"מ מבקש במפורש שלא ישולם על ידי המשרד מרכיב מס הבצורת...". בדיון נוסף בנושא הוחלט, "לשלם את מס הבצורת על פי הנחיית ראש הממשלה..."בקיזוז החלק של המים למילוי הבריכה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי היה שרוה"מ יישא לבדו במימון היטל הבצורת.

הוצאות ביגוד והוצאות לצורך הופעה ייצוגית של ראש הממשלה ורעייתו
מיוני 2009 מימן משרד רוה"מ את ההוצאות הללו משני מקורות נפרדים. תקציב הוצאות האיפור ועיצוב השיער של רוה"מ מתקציב התפעול של המשרד ושל רעייתו מתקציב דמי הייצוג. ההוצאה בפועל בממוצע הייתה פי 2.5 וחצי בקירוב יותר מהסכום שנקבע בהחלטת ועדת הכספים.

תשלום הוצאות ראש הממשלה על ידי עובדי המשרד
עובדים במשרד רוה"מ שילמו מכיסם הפרטי הוצאות אישיות של ראש הממשלה בלי לקבל על כך החזר מהקופה הקטנה תמורת הקבלות.

המבוא לדו"ח מציין, כי משרד מבקר המדינה החל בבדיקת נושא מחזור הבקבוקים. כידוע, נמצא כי רעיית רוה"מ העבירה לקופת המשרד המחאה בסך 4,000 ש"ח. הגם שמדובר בדמי פיקדון שהיקפם מצומצם, אלה הם כספי ציבור בבחינת "דין פרוטה כדין מאה". בבדיקה ראשונית של נושא רכישת רהיטי הגן נמצא, כי אכן נרכשו רהיטי גן תואמים שהועברו למעון הפרטי בקיסריה. לאחר פרסום העניין הוחזרו הרהיטים החדשים למעון הרשמי בירושלים.

היועמ"ש לממשלה עודכן בזמנו בפרטים. לפי בקשתו הועבר אליו החומר ב-2.2.15. החומרים הועברו הואיל ועלה מהם חשש לכאורה לפגיעה בטוהר המידות עד כדי חשש למעשה פלילי. כמו כן הועברו ליועץ המשפטי לממשלה חומרים הנוגעים לסוגיות נוספות שאף הן אינן נכללות בדוח, אשר מידע לגביהם התקבל במשרד המבקר לאחר גיבוש הטיוטה של דוח זה וכן חומרים הנוגעים לגורמים שאינם מבוקרים. כל זאת לטיפולו ככל שימצא לנכון.

משמר הכנסת
סוגיות במנהל הכנסת – בדו"ח זה מובאים ליקויים מהותיים בתחום ניהול משאבי אנוש ובהם ליקויים חמורים במשמר הכנסת.

גידול כוח האדם ושינויים ארגוניים בכנסת – מנכ"ל הכנסת בשנים 2010-2013, אישר שינויים ארגוניים ובכלל זה תוספת משרות ושדרוג משרות קיימות על סמך מידע חסר. בהליכי הבחינה וההחלטה בשינויים האמורים נתגלו ליקויים.

תנאי השירות במשמר הכנסת - איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה של חמש שנים, אלא אם הוא מתמנה לתפקיד המזכה אותה להמשיך שירות במשמר. נמצאו סטיות מכלל זה והחלטות לגבי הארכת שירות נתקבלו בלי שקיימים כללים כתובים כלשהם.

תוספת לשכר אנשי משמר הכנסת – עובדי משמר הכנסת נהנים הן מתוספות ייחודיות למשטרה הן מתוספות ייחודיות למנהל הכנסת. היועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה, כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראת החוק. למרות זאת החליט יו"ר הכנסת הנוכחי להחיל את תוספת "שיטור חדש" שהונהגה במשטרה. יתירה מזאת, נמצא כי תוספת "שיטור חדש" נעשתה על פי אמות מידה מקלות וניתנה ליותר מ-80% מעובדי המשמר. משרד מבקר המדינה מותח ביקורת, על ההתעלמות של מנהל הכנסת מחוות דעת משפטיות שהוגשו לו המסתייגות מתשלום תוספת השכר האמורה.

בית הנשיא
מנהל וכספים בבית הנשיא – משרד מבקר המדינה מצא ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא (בתקופת הנשיא פרס)בעיקר בתחומי ניהול כ"א, כספים, רכש, תכנון העבודה והתקציב. עוד נמצאו ליקויים בפעולות שביצע בית הנשיא כנותן חסות ל"וועידת הנשיא". מבקר המדינה גם מצביע על ליקויים שהועלו בדוח הקודם וטרם תוקנו.

ניהול ומשאבי אנוש -בבית הנשיא הועסקו 14 עובדים במשרות אמון. לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה.

בדוח הקודם קבע המבקר, כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של יועץ א' כקבלן חיצוני. אף על פי כן המשיך בית הנשיא להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא פרס. משרד מבקר המדינה העיר לבית הנשיא שלא תיקן את הליקוי.

תכנון עבודת בית הנשיא ותקציבו - בשנים 2011-2014 נע התקציב המקורי של בית הנשיא בין כ-40 מיליון ש"ח עד כ-44 מיליון ש"ח בשנה. במשך אותן שנים נדרשו תוספות תקציב לבית הנשיא בשיעור ממוצע של כ-20%. דבר המלמד שאגף התקציבים באוצר לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. הגם שאגף התקציבים באוצר קיבל עוד בשנת 2011 את המידע על כך שיש פערים בין התקציב שגיבש לבין הצרכים. כתוצאה מכך נדרשו גם בשנים 2013-2014 תוספות ניכרות במהלך השנה.

ועידת נשיא ישראל - בדוח הקודם על בית הנשיא אשר כלל התייחסות לנושא, נכתב כי מן הראוי שהועידה בהיותה אירוע ממלכתי תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות. נמצא, כי ועידות הנשיא, שהתקיימו בחסות הנשיא, מומנו מתרומות בניגוד להערת מבקר המדינה. האוניברסיטה העברית שהייתה הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, לא קיבלה למעשה את האחריות לפעילות ועידת הנשיא אף שכך הוצגו הדברים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!