מאמץ מצד איראן להדגיש את המשך תמיכתה ב”חזית ההתנגדות”

בעקבות בחירתו של מסעוד פ’זשכיאן לנשיא איראן ב-5 ביולי 2024, ניכר מאמץ איראני להדגיש את מחויבות איראן להמשך התמיכה ב”חזית ההתנגדות” שבהובלתה. זאת, ככל הנראה, על רקע חששות בקרב מרכיבי הציר הפרו-איראני באזור מפני השלכות בחירתו של הנשיא בעל הנטיות הרפורמיסטיות, ובמיוחד לנוכח המערכה האזורית הנמשכת בהובלת איראן והחשש מפני הידרדרות אפשרית לעימות כולל בין ישראל לחיזבאללה.

ד”ר רז צימט חוקר מומחה לאיראן וליחסיה עם ישראל, מסביר במחקר שפרסם במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, כי קיימים כמה ביטויים למאמץ להפגין המשכיות במדיניות התמיכה בציר הפרו-איראני באזור: מסרי תמיכה מהנשיא הנבחר לבכירי “חזית ההתנגדות”, בהם הביע את מחויבות איראן לשלוחיה ולמערכה נגד ישראל; ביקור מפקד כוח קדס, אסמאעיל קאא’ני, באזור בימים האחרונים ופגישותיו עם בכירים ב”חזית ההתנגדות”; התייחסות אנשי ממשל איראניים להמשכיות במדיניות האזורית על בסיס התפיסה כי חיזוק “ההתנגדות” הוא אחד מעמודי התווך הקבועים של הרפובליקה האסלאמית; פרשנויות בתקשורת האיראנית השמרנית המציגות את מסרי התמיכה של פ’זשכיאן לראשי הציר הפרו-איראני כביטוי למחויבותו כלפיהם.

נשיא איראן הנבחר, מסעוד פ’זשכיאןצילום: סוכנות תסנים

המאמץ הכולל והנרחב להדגיש את המשך התמיכה האיראנית ב”ציר ההתנגדות” נועד להפיג חששות אפשריים בקרב מרכיביו מפני האפשרות לשינוי במדיניות התמיכה האיראנית תחת הממשלה החדשה בראשותו של הנשיא הנבחר. זאת, במיוחד בתנאים הנוכחיים של המשך המערכה האזורית, בהם נודעת חשיבות מיוחדת להמשך הסיוע האיראני. לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי בקרב מרכיבי הציר הפרו-איראני באזור, וכן בקרב משמרות המהפכה, קיימת חשדנות כלפי הנשיא הנבחר לנוכח זיקתו וקשריו עם בכירי המחנה הרפורמיסטי באיראן ועל רקע הצהרותיו במהלך מערכת הבחירות לנשיאות, שביטאו גישה פרגמטית גם ביחס למדיניות חוץ, למשל בהדגשת הצורך לחדש את המשא ומתן הגרעיני עם המערב.

הדגשת המחויבות האיראנית ל”חזית ההתנגדות”, בעיקר מצד משמרות המהפכה, עשויה לשמש גם אמצעי לחשק את הנשיא החדש וחסר הניסיון בתחום הביטחוני-צבאי בכל הנוגע למדיניות החוץ האזורית לקראת כניסתו לתפקיד, לקבוע עובדות בשטח, להבהיר לו את העדיפות והמרכזיות שיש למשמרות המהפכה בהובלת מדיניות זו ואולי אף להרתיע אותו ממהלכים עתידיים, שעשויים להוביל להתנגשות אפשרית בין הממשלה בראשותו למשמרות המהפכה, ובמיוחד כוח קודס.

דר' צימט מציין כי פ’זשכיאן, מצדו, עשוי לראות במסרי התמיכה ב”חזית ההתנגדות” לא רק ביטוי לעמדותיו האותנטיות אלא גם אמצעי לרכך את ההסתייגות כלפיו והחששות מפניו בקרב מוקדי הכוח השונים באיראן הנשלטים על ידי השמרנים, בהם לשכת המנהיג, משמרות המהפכה והמג’לס. כמו כן, מסרים אלה עשויים להצביע על נכונותו לשתף פעולה עם מוקדי כוח אלה תוך נכונות לשמר מידה מסוימת של המשכיות ביחס למדיניות הממשלה הקודמת בהנהגת אבראהים ראיסי.

גישה זו עשויה לסייע לו בקידום היעדים המרכזיים בראייתו, ובראשם שיפור המצב הכלכלי. בכל מקרה, ספק אם פ’זשכיאן רוצה או יכול לסטות מהקו הרשמי בסוגיות אזוריות, במיוחד ביחס לישראל, ולהערכתנו לא צפוי שינוי של ממש במדיניותה האזורית של איראן, לרבות כלפי שלוחיה.

עוד מהמאמר שפורסם במרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, בעקבות בחירתו של מסעוד פ’זשכיאן לנשיא איראן, ניכר מאמץ איראני להדגיש את מחויבות איראן להמשך התמיכה ב”חזית ההתנגדות” שבהובלתה: התקשורת האיראנית הבליטה את מסר התמיכה, ששלח הנשיא הנבחר למזכ”ל חזבאללה, בו הדגיש את המשך התמיכה האיראנית בחזבאללה וב”התנגדות” באזור נגד ישראל; שגריר איראן בלבנון הצהיר כי איראן תמשיך לתמוך ב”התנגדות” ובפלסטינים בכל מצב, כפי שעשתה מאז המהפכה האסלאמית.

מאז נבחר כנשיא, העביר פ’זשכיאן מסרים לבכירים ב”חזית ההתנגדות”, ובראשם מזכ”ל חזבאללה, חסן נסראללה; ראש הלשכה המדינית של חמאס, אסמאעיל הניה; ונשיא סוריה, בשאר אסד. מסרים אלה נועדו להדגיש את המשך תמיכתה של איראן בשלוחיה האזוריים, במיוחד על רקע המשך המערכה האזורית נגד ישראל.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!