מלכודות ו"אימוני רעב": כך התכונן חמאס לפלישה הישראלית

ה'ניו יורק טיימס' מפרסם כתבת תחקיר מרתקת על איך התנהלה הפלישה של ישראל ב-27 באוקטובר לעזה, 20 ימים לאחר הטבח שביצע חמאס בתושבי העוטף.

כאשר טנקים וגדודי חי"ר שעטו לתוך עזה באותו יום שישי, הם נתקלו בהתנגדות מועטה עד כמעט ללא התנגדות בכלל במשך שני הקילומטרים הראשונים, כך לפי ארבעה חיילים ששוחחו עם העיתון והיו בין הראשונים שחצו את הגבול.

לאחר שנסוגו לתוך מבוך המנהרות שלהם, מחבלי חמאס למעשה ויתרו על אלפי דונם של אדמה חקלאית והשאירו אותם לכוחות צה"ל ללא מאבק.

הדבר קרה בין היתר, משום שהכוחות התקדמו בצירים שחמאס לא מילא בחומרי נפץ ומלכודות, כך לדברי מפקד זוטר של חמאס מצפון עזה שעזב את השטח לפני 7 באוקטובר ונשאר בקשר הדוק עם פקודיו. אבל זה היה גם בגלל שהאסטרטגיה של ממאס הייתה לארוב לחיילי צה"ל ברגע שהם יתקדמו לעומק השטח, במקום להתקפת נגד מיד, כך לדברי המחבל.

חמאס התכונן לרגע הזה מאז 2021, אז החל הארגון להגביר את הייצור של חומרי נפץ וטילים נגד טנקים, כהכנה למלחמה קרקעית, והפסיק לייצר הרבה רקטות ארוכות טווח, אמר מפקד בחמאס לעיתון.

הארגון התמקד בבניית רשת עצומה של מנהרות, ויצר נקודות כניסה בבתים ברחבי עזה שיאפשרו למחבלים להיכנס ולצאת מבלי להיראות מהאוויר, לרשת המנהרות הותקנה רשת טלפון קווית שקשה לישראל לנטר אותה ומאפשרת למחבלים לתקשר גם בזמן הפלת רשתות הטלפונים הניידים של עזה, שבשליטת ישראל.

עד תחילת המלחמה, לחמאס היו מספיק חומרי נפץ בארסנלים התת-קרקעיים שלו למערכה ממושכת - כמו גם מספיק קופסאות שימורים של ירקות, תמרים ושתייה שיספיקו לפחות ל-10 חודשים.

רשת המנהרות גדלה עד כדי כך שהיא עברה מתחת למתחם גדול של האו"ם ולבית החולים הגדול ביותר בעזה, כמו גם מתחת כבישים מרכזיים, אינספור בתים ומבני ממשלה. תשעה חודשים לאחר מכן, גורמים ישראלים בכירים אמרו כי השמידו רק חלק קטן מרשת המנהרות, וכי קיומה עצר את יכולתה של ישראל להשמיד את חמאס.

גם אנשי חמאס אומנו להישאר ערניים וממוקדים גם בזמן מחסור במזון ומים. לפני המלחמה, המחבלים נצטוו לפעמים לבלות ימים באכילת קומץ תמרים בלבד ולשבת מספר שעות בלי לזוז, אפילו כשהמאמנים התיזו מים על פניהם כדי להסיח את דעתם.

כששטחים נרחבים בעזה החלו להתרוקן באוקטובר, החלו מחבלי חמאס למלכד מאות בתים שהם ציפו שהחיילים ייכנסו אליהם, המוקשים היו קשורים לחוטי מטען, חיישני תנועה וגלאי קול שפוצצו את חומרי הנפץ לאחר שהופעלו.

מחבלי חמאס וחיילים צה"ל אמרו כי חמאס עוקב אחר מיקומם של החיילים באמצעות מצלמות נסתרות, ומודיעין שמסופק על ידי תצפית אזרחית. חמישה חיילים סיפרו לעיתון כי התצפית כוללת ילדים, שעומדים על גגות ומעבירים מידע למפקדים למטה.

חוליות המארב של חמאס נשארות בדרך כלל מוסתרות עד ששיירה ישראלית נעה באזור במשך מספר דקות, או שכוחות ישראליים מתקבצים במקום מסוים במשך שעות, מה שיוצר את הרושם שחמאס עזב את האזור, כך אמרו שישה חיילים ישראלים ומפקד בחמאס. לאחר תקופה של רגיעה, חוליה יוצאת ממנהרה, לרוב כקבוצה של ארבעה.

על שני מחבלים מוטלת המשימה להדביק חומר נפץ לדפנות משוריין או לירות לעברו טילים נגד טנקים, כך לדברי מפקד בחמאס. שלישי נושא מצלמה כדי לצלם סרטוני תעמולה. רביעי בדרך כלל שוהה בכניסה למנהרה, מכין מלכודת שאפשר להפעיל ברגע שהאחרים חוזרים, כדי להרוג כל חייל צה"ל שינסה לעקוב אחריהם מתחת לאדמה.

מארב מתוכנן היטב נועד לפגוע בכוח הישראלי הראשוני, אלא גם את לוחמי הגיבוי והחובשים שיבואו לחלץ את הפצועים, כך לפי חיילים שחוו מארבים כאלה ומפקד בחמאס.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!