נדחו הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה

במליאת הכנסת נדחו הערב (שני) הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה. בהצעה "ממשלת נתניהו הכושלת מהווה איום על מדינת ישראל כמדינת חוק" שהגישה סיעת יש עתיד תמכו 39 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. בהצעה "ממשלת ישראל נגד הציונות: ממשלה שפוגעת בעלייה ובקליטת העולים" שהגישו סיעות הימין הממלכתי וישראל ביתנו תמכו 38 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. בהצעה "ממשלה שפוגעת בצה"ל כצבא העם" שהגישה סיעת המחנה הממלכתי תמכו 40 חברי כנסת, ללא מתנגדים או נמנעים. 

ההצעות לא זכו לרוב הדרוש ועל כן כאמור נדחו.

ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד אמר: "יש מידע שאנחנו צריכים לחשוב עליו יחד, משני צידי הבית, שנוגע לפצועי צה"ל. מדינת ישראל לא מבינה את היקף הבעיה שעומדת בפניה. מתחילת המלחמה יש 9,254 פצועי צה"ל שהוכרו על ידי אגף השיקום. לפני שהם היו פצועי צה"ל הם היו לוחמי צה"ל. הבניין הזה שלח אותם להילחם בשבילנו. היום אין מי שיטפל בהם. אין כוח אדם ומשאבים. לפני נתוני אגף השיקום – על כל 1,500 פצועים יש עובד שיקומי אחד. על כל 3,500 פצועים יש רופא מחוזי אחד. האנשים האלה הם המבחן שלנו. הם המחויבות שלנו. ואם הבניין הזה יודע להעביר תקציבים ומשאבים בזמן מלחמה – זה אמור להיות הנושא הראשון. בואו נהפוך את זה למטרה משותפת". 

ח"כ זאב אלקין נימק את הצעת סיעתו ואמר: "בחרנו השבוע להגיש הצעת אי אמון דווקא בנשוא שתמיד היה בלב הקונצנזוס. מראשית הקמת המדינה, נושא העלייה והקליטה היה לב ליבה של העשייה הציונית. לצערי הרב, הממשלה הזו מרגעי הקמתה שמה לה ליעד לפגוע בנושא הזה של עלייה וקליטה. ההחלטה הראשונה הייתה ביטול מסלול העלייה המהיר לעולים מרוסיה ואוקראינה שהוכיח את עצמו. בחלק מהמקומות, עולה צריך לחכות 8 חודשים כדי להגיע לראיון ראשון. החלטה נוספת, הייתה לבטל את המענק הנוסף הייחודי שניתן לעולי רוסיה ואוקראינה בשל המלחמה. בנוסף, היה המשבר בלימודי עברית. בנוסף, משרד השיכון ויתר על מחצית מהתכנית לדיור ציבורי לעולים קשישים. הממשלה פועלת נגד בסיס הציונות ולכן לא ראויה להמשיך ולכהן".  

בשם הממשלה השיב שר העלייה והקליטה, אופיר סופר שאמר: "מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי כולו, וישראל מזמינה אתכם לשוב הביתה. נשמח שתגיעו לכאן. אנו עמלים כל הזמן לשפר את תכניות הקליטה ונתכנס עוד בימים הקרובים כדי לשפר עוד את תכניות הקליטה. אני גאה על כך שבמשרד שלי הבלנו תהליכים, קידמנו הרבה נושאים. ההחלטות הקשות זה בניית סדרי עדיפויות, וצריך לייעל את המערכת". 

ח"כ גדי איזנקוט נימק את הצעת סיעתו ואמר: "אי האמון מוגש על פגיעה בצה"ל כצבא העם ועל אי קידום חוק הגיוס. זה קורה בתקופת מלחמה שבועיים אחרי פסק דין חלוט כשבשלב הזה צהל היה צריך להוציא בין עשרת אלפים ל-15 אלף צווים כדי לעמוס ביעד שגם הוא העמיד לעצמו, להגיע ל- 4,800 מתגייסים כדי לעמוד ביעד שהציב לעצמו לשנת 2024-2025. הדפוס של לא לקבל את ההחלטה הנכונה עלה אתמול גם בישיבת הממשלה על הארכת השירות בצה"ל שבה האשים שר הביטחון את הממשלה שהוא חבר בה שהצרכים הפוליטיים גוברים על צרכי צה"ל. זו תופעה שראינו בחודשים האחרונים כחברים בממשלה ובקבינט, ראינו כיצד ראש הממשלה מעדיף את השיקולים הפוליטיים על פני האינטרסים הלאומיים. כך במימוש מטרות המלחמה, שזה המרכיב הראשון בניצחון, כך גם בהשמדת היכולות השלטוניות של חמאס ובניית היום שאחרי. ראינו הטלת קשיים על בניית חלופה ראויה. ראינו גם את חוסר היכולת לתרגם את ההצלחות המשמעותיות של צה"ל להישגים אסטרטגיים".  

בשם הממשלה השיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת, דוד אמסלם שאמר: "אנו נמצאים בתהליך. יש אינטרס עצום לחרדים להשתלב בכלל החברה הישראלית. עכשיו הגשנו חוק שלכם. 3,000 איש פחות או יותר זה מה שהצבא אמר. זה ברור שהצבא יהיה צריך לתת להם את התנאים. יש דיונים רציניים עכשיו בוועדת חוץ וביטחון. אנו צריכים לחבק את החרדים, לא לתקוף אותם. המגמה התחילה. יש את עם ישראל, והוא כולל את כולם. התהליך הוא הכי חשוב וגם אם הוא איטי – לאט לאט הוא עולה. החרדים באים מתוך אמונה יהודית עמוקה. אם הם יהיו – הם ילכו עם זה עד הסוף, מכיוון שהם באים ממצפון אחר לגמרי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!