י"ז אלול התשפ"ד
20.09.2024
עדויות קשות

סוף לפגיעה בזכויות עצורים? המדינה תידרש לתת הסברים

באחת העתירות הובאו עשרות עדויות קשות של עצורים שבמשך ימים שלמים נמנעו מהם גישה רציפה לשירותים, מזון ראוי ושירות רפואי

סוף לפגיעה בזכויות עצורים? המדינה תידרש לתת הסברים
אילוסטרציה צילום: unsplash

בית המשפט העליון הוציא היום (שני) צו על תנאי בעתירות שהוגשו נגד פגיעה מצד המשטרה בזכויותיהם של עצורים ובפרט הלנת עצורים בתחנות המשטרה, שאינן מיועדות לכך וגורמות לפגיעה קשה בעצורים.

באחת משתי העתירות, שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח, הובאו עשרות עדויות קשות של עצורים שבמשך ימים שלמים נמנעו מהם גישה רציפה לשירותים, מזון ראוי ושירות רפואי. 

הצו מורה למשיבים, השר בן גביר, נציב שב"ס, המפכ"ל וגורמים נוספים להתייצב בבית המשפט ולהשיב מדוע לא תופסק החזקת עצורים והלנתם בתחנות משטרה בהן לא ניתן לספק לעצורים את מלוא זכויותיהם לפי החוק.

בנוסף, נדרשים המשיבים להשיב, מדוע לא תפעל המשטרה להתאמת תנאי ההחזקה וההלנה בתאי המעצר המוכרזים בתחנות המשטרה לדרישות החוק, ככל שהדבר טרם נעשה.

וכן, "מדוע מספר מקומות המעצר הפנויים לא יילקח בחשבון על ידי גורמי האכיפה כשיקול נוסף בקביעת היקף המעצרים". על השר, המפכ"ל, נציב שב"ס ויתר המשיבים להגיש תשובה בתוך 90 יום. 

בעמותת 'באמונתו יחיה', העותרת השניה, העלו טענות גם למניעת תפילין ואוכל כשר מעצורים דתיים ועל כך כתבו השופטים בהחלטתם: "רשמנו לפנינו את הצהרות המדינה, ובכלל אלה ההבהרה כי אכן מתאפשרת לבקשת עצורים הכנסת מזון בכשרות מהדרין, כמו גם הכנסת תפילין וטלית, בכפוף להוראות נוהל הטיפול בכלואים".

עורך הדין המייצג את העמותה, עו"ד שמואל הורביץ אומר ל'בחדרי חרדים': "העבודה הקשה של ועד אסירי ציון בליווי כל העצורים החרדים בשנים האחרונות הניב את התוצאות המבורכות, בסוף שתי העתירות נסמכו רבות על תצהירים ופרוטוקולים של עצורים חרדים שועד אסירי ציון דאגו להם להילחם על זכויותיהם".

לשכת עורכי הדיןעורך הדין שמואל הורביץצילום: לשכת עורכי הדין

לדברי הורביץ: "בזכות העתירה המדינה התחייבה בפני בג"ץ שכל עצור יהיה אפשר להכניס לו אוכל בד"ץ, תפילין וטלית ואנחנו נעקוב אחר היישום באדיקות. כעת שאר הסעדים שביקשנו שמשותפים לאגודה לזכויות האזרח מתקדמים לכדי הלכה ברורה שתגיד שאסור למשטרה לעצור אנשים אם אין לה איפה לשים אותם. בית המשפט שמע את זעקתנו כי לא ייתכן ששב"ס ושב"כ יתעדפו אסירים וישחררו את מנהל בית חולים שיפא כדי לפנות מקום, ואילו המשטרה תתעקש על מעצר כל אדם לרבות חרדים - שמובאים למחרת בפני שופט לצורך שחרור בתנאים".

המשמעות של צו על תנאי היא שהעותרים הצליחו לכאורה לשכנע את בית המשפט והשופטים נוטים לקבל את העתירה, וכעת נטל השכנוע עובר אל המשיבים. 

יש לציין כי העצורים שלגביהם טוענים העותרים לפגיעה בזכויותיהם, הם בעיקר 'עצורי ימים', בהם למשל עצורים מהפגנות, שעל פי רוב משתחררים כבר למחרת ולא מוגש נגדם כתב אישום. מה שמגביר את חוסר הצדק שבפגיעה בזכויותיהם. 

באגודה לזכויות האזרח הדגישו שעצורים אמורים להיות כלואים במתקני שב"ס, ושתחנות המשטרה לא ערוכות להחזיק חשודים מעבר לשעות ספורות. הם מסרו: "דרשנו לקבוע מנגנון שיחייב את שב"ס להתריע טרם מתמלאת מצבת המיטות במתקני המעצר, ולהתאים את מדיניות המעצרים של המשטרה והפרקליטות למספר המיטות הפנויות".

בית המשפט העליון משטרת ישראל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}