הסכום העצום שיאלצו לשלם הדייירים שפונו ע"י המדינה

שופטת בית משפט השלום, רחל טיקטין עדולם, קיבלה את עמדת רשות מקרקעי ישראל, שיוצגה על ידי עו"ד טל שטיין מפרקליטות מחוז דרום (אזרחי). השופטת קבעה כי הנתבעים חייבים להשיב למדינה סך העולה על מיליון ש"ח, שהמדינה הוציאה מכיסה כדי לפנותם ממקרקעין השייכים למדינה, אליהם פלשו בעיר רהט ובנו עליהם בתים.

למרות שבית המשפט הוצאו להם צווי ההריסה, המשיכו הנתבעים להשתמש בקרקע ולא הרסו את המבנים וגם לא ביקשו את ביטולם, זאת למרות שהובהרה להם זכותם לעשות כן. לאור האמור נאלצה המדינה לבצע את הפינוי וההריסה בעצמה.

טרם הפינוי התנהל מול הנתבעים משא ומתן ארוך בנוגע לפינוי מרצון של המקרקעין על ידי הנתבעים, ואף הוצעו להם מקרקעין במספר מקומות אחרים. אך מאחר שהנתבעים לא קיבלו אף אחת מהחלופות השונות שהוצעו להם ודרשו מגרשים שאינם פנויים או שאינם תואמים את זכויותיהם, המשא ומתן נכשל. עוד נקבע כי הנתבעים הפריעו, סיכלו ואיימו על זכאים למגרשים במתחם שהם ביקשו לעצמם.

בנוסף, דחה בית המשפט את טענות הנתבעים כי הפינוי התבצע באישון ליל וללא הודעה מוקדמת, וציין כי הפינוי התבצע לאחר משא ומתן אינטנסיבי בהשתתפות ראש עיריית רהט, נציגי הנתבעים, נציגי המשטרה ואחרים, וכי היה ברור לכולם שצווי הריסה בתוקף והאכיפה תבוצע, ככל שהצדדים לא יגיעו לכדי הסכמות. כמו כן, מספר ימים לפני מועד ההריסה, ביקרו במקום נציגי משטרה, ונפגשו עם הנתבע המרכזי.

גם לאחר אכיפה חלקית על ידי המשטרה, לא ביצעו הנתבעים את המשך הפינוי בעצמם, למרות שנאמר להם כי אם לא ישלימו את הפינוי, המדינה תמשיך בפינויים של המבנים.

הגשת תביעות יזומות להשבת עלויות הריסה ופינוי נעשית על ידי רשות מקרקעי ישראל וגורמי האכיפה כחלק ממהלך כולל של ההתמודדות עם תופעת הבניה הבלתי חוקית ופלישה למקרקעי ציבור, בין היתר באמצעות הפן הכלכלי, מתוך החשיבות הרבה בקיום ויישום מדיניות אכיפה כלכלית היוצרת הרתעה יעילה. 

בית המשפט קיבל את מלוא עמדת המדינה ביחס לגובה עלויות הפינוי, ודחה את טענות הנתבעים כי יש לראות את העובדה שהאירוע הסתיים ללא נפגעים כהערכה שגויה של המשטרה ביחס לכוחות אותם הביאה. בנוסף לעלויות הפינוי ושכר הטרחה שהושתו על הנתבעים, ניתן צו מניעה קבוע האוסר עליהם להיכנס למקום.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!