הבקשה לצו מעצר נגד בכירים ישראלים שיבשה את משימות בית הדין

החלטת התובע הראשי בהאג לבקש צווים נגד ראש הממשלה נתניהו פגעה בחקירות בבית הדין. כך מדווח בסוכנות הידיעות רויטרס.

כזכור, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, קארים חאן ביטל ביקור מתוכנן לישראל ולרצועת עזה, באותו היום שבו ביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיגי חמאס.

לפי רויטרס, הצהרתו הפתאומית של התובע בעניין הצווים פגעה בשיתוף הפעולה של בית הדין עם ארה"ב, כתבי אישום נגד חשודים בדרפור לא הוגשו, תפיסת נמלטים ומבצע למעצר חשוד בוטלו. קויים חשש כי הפעולה של התובע תסכן את שיתוף הפעולה גם בחקירות אחרות.

על פי הדיווח, בית המשפט היה אמור לאסוף ראיות לפשעי מלחמה בעזה, ולתת למנהיגים ישראלים הזדמנות להציג את עמדתם וכל פעולה שהם נוקטים כדי להגיב להאשמות על פשעי מלחמה. כך אמרו לרויטרס חמישה מקורות בעלי ידע ישיר בנושא.

גם בקשתו של חאן להוצאת צו לנתניהו, נתקלה בקשיים נוכח המאמצים שהובילו ארה"ב ובריטניה למנוע מבית המשפט להעמיד לדין את מנהיגי ישראל.

בריטניה וארה"ב אמרו כי לבית המשפט אין סמכות שיפוט על ישראל וכי הוצאת צווים לא תסייע בפתרון הסכסוך.

חאן פעל במשך שלוש שנים לשיפור היחסים עם ארה"ב, שאינה חברה בבית המשפט. הוא ביקש מוושינגטון לעזור להפעיל לחץ על ישראל שגם לא חברה בבית המשפט, כדי לאפשר לצוות שלו גישה לעזה. הצעד שלו פגע בשיתוף הפעולה המבצעי עם ארה"ב והכעיס את בריטניה, חברה בבית המשפט.

גורם בכיר במחלקת המדינה האמריקאית אמר לרויטרס כי וושינגטון המשיכה לעבוד עם בית המשפט על חקירות באוקראינה ובסודאן, אך שלושה מקורות בעלי ידע ישיר על ההתנהלות של הממשל האמריקני עם בית המשפט אמרו לרויטרס ששיתוף הפעולה נפגע מהפעולה הפתאומית של חאן.

לדבריהם, התפתחו בעיות בהגשת כתבי אישום חדשים נגד חשודים בדרפור שבסודאן ובתפיסתם של נמלטים. שניים מהמקורות אמרו שמבצע אחד לעיכוב חשוד, שאותו סירבו לתאר בפירוט, לא התנהל כמתוכנן עקב אובדן התמיכה של ארה"ב. כל המקורות הביעו חשש שהפעולה של חאן תסכן את שיתוף הפעולה בחקירות אחרות.

חאן החליט באופן אישי לבטל את הביקור ברצועת עזה, בירושלים וברמאללה, שאמור היה להתחיל ב-27 במאי, אמרו שניים מהמקורות.

בלשכת נתניהו ומשרד החוץ סירבו להגיב לרויטרס.

מקור דיפלומטי במדינה מערבית אמר לרויטרס, מבלי למסור פרטים, כי היה מאמץ דיפלומטי מתחת לרדאר לנסות לשכנע את בית הדין הפלילי הבינלאומי לא ללכת בדרך הזו.

"עבדנו קשה כדי לבנות מערכת יחסים ללא הפתעות", אמר מקור אמריקאי אחד, שביקש לא להזכיר את שמו בגלל רגישות המקרה.

שר החוץ בלינקן ב-21 במאי כינה את החלטתו של חאן "מוטעת לחלוטין", ואמר כי היא לא עומדת בקנה אחד עם התהליך שהוא ציפה ותסבך את הסיכויים לעסקה על שחרור חטופים או הפסקת אש. הוא אמר לוועדת ההקצאות של הסנאט שהוא יעבוד עם הרפובליקנים כדי להטיל סנקציות נגד פקידי בית הדין.

באותו יום אמר שר החוץ הבריטי דיוויד קמרון לפרלמנט שהצעד של חאן היה שגוי.

אך באופן פרטי הוא הגיב בזעם לשינוי התוכנית, כינה אותו "מטורף" כי הצוות של חאן טרם ביקר בישראל ובעזה, ואיים בשיחת טלפון עם חאן להוציא את בריטניה מבית המשפט ולקצץ בתמיכה הכספית בה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!