חוק חדש עבר בכנסת: סוף ל"רצחת וגם ירשת"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024 של חבר הכנסת שמחה רוטמן מ'הציונות הדתית', חברת הכנסת דבי ביטון מ'יש עתיד' וקבוצת חברי כנסת.

על פי ההצעה, מי שגרם במתכוון או באדישות למותו של המוריש – יהיה פסול מלרשת אותו, וזאת ללא תלות בשאלה האם הורשע ברצח בדין הפלילי בעניינו. בית המשפט יוכל במקרים חריגים בהם השתכנע כי זה היה רצון המוריש, לסייג את פסלות הירושה. עוד לפי הצעת החוק, אם מי שנפסל לרשת הוא ילדו של המוריש, ילדיו יוכלו לרשת את חלקו במקומו. עם זאת, ילדי קרוב משפחתו של מי שרצח או ניסה לרצוח לא יוכלו לרשת, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.  

כמו-כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל להורות על כך שהיורש לא יוכל לפעול לשינוי מצב הזכויות בנכסים ולא יוכל להשתמש בחלקו בירושה עד לסיום ההליך הפלילי או עד להחלטה של בית המשפט לעניין פסלות. 

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה, התשכ"ה–1965, קובע כי 'מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו' יהיה פסול לרשת את מי שהוא גרם למותו. הוראה זו מבוססת על העיקרון המוסרי של "הרצחת וגם ירשת?". הוראה זו משקפת גם את המגמה הבסיסית של החוק, שלפיה מצווה לקיים את רצון המוריש, ומתבססת על ההנחה שאילו ידע המוריש שיורשו המיועד יגרום במתכוון למותו – הוא לא היה רוצה להוריש לו את חלקו בירושה".

11 חברי כנסת תמכו בהצעה, לעומת ח"כ מיכל וולדיגר מ'הציונות הדתית' הצביעה נגד החוק למרות שחברה לסיעה ח"כ שמחה רוטמן הוא מגיש ההצעה.

בציוץ ברשת X כתבה וולדיגר: "הצבעתי נגד ומתביישת בחבריי שהצביעו בעד, שתקנו עוולה בעוולה ופגעו בתיקון זה במתמודדי נפש כרוניים ואקוטים, שגם ככה המערכת לא רואה אותם ממטר, לא מעניקה להם טיפול ומעטפת וכשקורה מה שקורה, שוב היא מסירה אחריות ומפקירה אותם".

"היכן הבעיה", הסבירה חברת הכנסת, "לגבי אותם אנשים שהוגש נגדם כתב אישום, אבל הם חוסים תחת ההגנות של סימן ה(1)(ב) לחוק העונשין ובמיוחד אלה החוסים תחת סעיף 34ח - אי שפיות הדעת. אז נכון שהוכנס סע״ק ד לחוק, אבל הוא הופך את נטל ההוכחה ובחוסר צדק משווע לדידי. בהתאם לסעיף ולפרקטיקה בנהוגה בפועל, כשמוגש כתב אישום ומועלית טענה של אי שפיות (ולא כל כך פשוט לקבלה, למרות הרושם שהתקבל, בוודאי לא בעבירות של הריגה), הנאשם חייב קודם להודות בביצוע העבירה ואחכ לטעון ולהוכיח את אי השפיות. כתוצאה מכך פסק הדין יהיה - הנאשם הודה/ביצע את הריגה בכוונה או באדישות אבל הוא זכאי מחמת אי שפיות הדעת.

מכאן - לכל מי שרוצה לנשלו מהירושה, החיים פשוטים. כל שעליו לעשות זה להביא את פסק הדין, שהרי כתוב שם שהוא הודה, וכעת עליו להוכיח שוב, ברמת הוכחה גבוהה יותר, את טענת אי השפיות. ואל לנו לשכוח שמדובר באדם שככל הנראה נמצא המחלקה הסגורה הפסיכיאטרית, ששיקול דעתו פגום, האם הוא בהחלט יוכל לפנות לבית המשפט ולהתגונן????

הצעתי תיקון, הצעתי נוסח חילופי, שלצערי לא התקבל, והוא שמתמודדי נפש החוסים תחת הגנת אי שפיות יוחרגו. חבל ולא צודק לחלוטין. רואה בנוסח הקיים תיקון עוולה בעוולה". כך חברת הכנסת.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!