כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024

המומחה מסביר: זהו הסיבוך הנפוץ שמופיע אחרי שבץ מוחי

אחת התופעות שעלולות להופיע בקרב חולים שעברו אירוע מוחי, היא שיבוש חמור של מערכת השרירים בגוף שעלול לגרום להשפעות ארוכות טווח על התפקוד הגופני * ד"ר גלעד יהלום, חוקר בתחום הפרעות תנועה ופרקינסון, שופך אור על התופעה והשלכותיה, התסמינים והאבחון, והטיפול הנדרש לספסטיות

המומחה מסביר: זהו הסיבוך הנפוץ שמופיע אחרי שבץ מוחי
טיפול רפואי צילום: בינה מלאכותית

אירוע מוחי, כמו כל מחלה אחרת, עלול לגרום לתופעות שונות המשפיעות על התפקוד הגופני. אחת מהנפוצות שבהן היא ספסטיות – מצב בו קיים מתח שרירים גבוה מהתקין או נוקשות של השרירים, אשר עלול לגרום להשפעות ארוכות טווח על התפקוד ואיכות החיים. 

מדוע פגיעות מוחיות עלולות להוביל להתפתחות של ספסטיות, לאילו תסמינים חשוב לשים לב והאם התופעה צפויה לחלוף בשלב מסוים? התשובות בכתבה שלפניכם. 

לשם הבנת התופעה, שוחחנו עם ד"ר גלעד יהלום, מנהל היחידה להפרעת תנועות בשערי צדק, אשר עוסק שנים רבות במחקר בתחום הפרעות תנועה ופרקינסון ומרצה בחוג לנוירולוגיה באוניברסיטה העברית, אשר שופך אור על תופעה זו ומציג דרכים לאבחנת המחלה ולטיפול נכון בה.

ד"ר יהלום מסביר כי ספסטיות היא מצב בו מתרחשת עלייה לא שגרתית במתח השרירים או נוקשות של השרירים, שעלולה להוביל להגבלה בתנועה, לכאב ולאי-נוחות. הסיבות לפגיעה רבות ומגוונות: היא עלולה להתפתח בשל פציעה בעמוד השדרה, מחלות נוירולוגיות שונות, כמו טרשת נפוצה או שיתוק מוחין, טראומה מוחית ועוד. 

"אחת הסיבות השכיחות ביותר להתפתחות של ספסטיות היא שבץ מוחי. לרוב ספסטיות אינה מתפתחת באופן מידי ולמעשה מדובר במעין סיבוך שמתרחש בשלב מאוחר יותר ולא בשלב האקוטי של הפציעה או המחלה".

כיצד מאבחנים את הספסטיות?

אבחנת התופעה פשוטה יחסית ומתבצעת באמצעות בדיקה פיזיקלית ובדיקה נוירולוגית פשוטה. במקרים רבים ספסטיות מזוהה ומאובחנת כבר בתהליך השיקום, אולם קיימת כאמור שונות בשלב בו היא מתפתחת. לרוב, תוך כדי האשפוז במוסד השיקומי, ההפרעה תבוא לידי ביטוי ופעמים רבות הפיזיותרפיסטים יהיו אלה שיבחינו בה.

הקושי המרכזי הכרוך בתופעה זו אינו נעוץ בזיהויה, אלא בהיעדר המודעות לקיום של הטיפולים השונים שפורטו בהמשך ובעיקר הטיפול בהזרקות של רעלן מרפה שרירים. שיטות הטיפול השונות עשויות לתרום לשיפור תפקוד הגפה ולהקל על התסמינים. 

כדי לברר מהו הטיפול המתאים, ניתן לפנות למרפאה העוסקת בהפרעות תנועה או למרפאות שיקומיות. לאחר הערכה מקיפה של הפגיעה ומידת החומרה שלה תתוכנן אסטרטגיית הטיפול.


מהם התסמינים שעלולים לעורר חשד?

התלונות כוללות כאב הנובע ממתיחת היתר של השרירים ולעיתים גם הגבלה בתנועת הגפה. כמו כן, השילוב שבין חולשה של שרירים מסוימים מחד, וטונוס שרירים מוגבר מאידך עלול להקשות על תפקוד הגפה (לדוגמה יד שנוטה להיסגר וקיים קושי ניכר בפתיחה שלה.) תופעות אלה כולן, אינן פוגעות רק באיכות החיים של החולים והן עלולות להוביל לקושי ניכר בביצוע של פעולות יומיומיות, כמו למשל אכילה והליכה. 

פעמים רבות, החולים מפצים על חולשת היד בתפקוד עם היד החזקה, או העברה של תפקוד היד הדומיננטית לצד השני. 

ספסטיות עלולה להוביל גם לפגיעות עקיפות, כמו למשל התפתחות של פטרת בשל חוסר אוורור של הגפה, במצבים בהם כף היד סגורה קבוע, סיבוכים זיהומיים ואף הופעה של פצעי לחץ הנובעים מהיעדר הפעלה של הגפה. לדוגמה, אדם הסובל מספסטיות באזור הרגל שמונעת ממנו הליכה עלול לסבול מפצעי לחץ בעתיד.

מה הסיבה לכך שפגיעה מוחית גורמת לספסטיות?

ספסטיות נגרמת, מנזק למסלול העצבי במוח או בחוט השדרה אשר שולט על תנועת השרירים. פגיעה במנגנון זה מובילה להפרעה בתקשורת שבין המוח או חוט השדרה לשרירים, וכתוצאה מכך נוצרת פעילות לא מבוקרת של השריר.

כאמור, אחד הגורמים השכיחים ביותר המובילים להופעה של ספסטיות הוא שבץ. למעשה, רוב הסובלים משבץ מוחי יפתחו חולשה ספסטית בגפה המעורבת. אולם, דרגת החומרה של ההפרעה משתנה: בעוד שחולים מסוימים יסבלו ממידה ניכרת של טונוס שרירים מוגבר שיוביל לתלונות שונות ויפגע באורח החיים, אחרים יסבלו מספסטיות קלה שלא צפויה לבוא לידי ביטוי בתסמינים שונים. בקרב האחרונים, הספסטיות תתגלה פעמים רבות בבדיקת רופא.

האם התופעה חולפת מעצמה?

ספסטיות היא תופעה כרונית ועל כן היא אינה צפויה לחלוף מעצמה. ישנם מספר טיפולים לספסטיות, כמו למשל ניתוחים שונים המסייעים בהרפיית השריר המכווץ וכך יכולים להקל על המתח בשריר וכן גם תרופות שונות המשמשות להרפיית השרירים. 

לצד זאת גם טיפול בהזרקות מקומיות של רעלן מרפה שרירים מסייעות בהרפיה זמנית של השריר הפגוע. חשוב לציין כי טיפולים אלה אינם מרפאים את התופעה ומטרתם היא ליצור הטבה זמנית שתסייע בשיפור שגרת החיים.

חשוב לציין כי ספסטיות שאינה מטופלת עלולה לגרום למצב של קיצור גיד. במקרים אלה גם משיכה פאסיבית של היד או הרגל לא תאפשר טווח תנועה מלא של הגפה. על כן, מומלץ לטפל בבעיה בהקדם כדי לשפר את הסיכוי לחזרה לטווח תנועה מלא ולהימנע מפעולות אורתופדיות כירורגיות להארכת הגידים.

אירוע מוחי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}