למרות הטענות לפגם באמינותו: ביהמ"ש אישר את מינוי המפקד

בית המשפט העליון דחה היום (שלישי) את עתירת ארגון לביא נגד מינויו של אלוף-משנה אליאב אלבז למפקד בית הספר לקצינים של צה"ל, בה"ד 1.

זאת, למרות טענות שהעלו לביא לפגמים לכאורה באמינותו של הקצין הבכיר. בית המשפט אף חייב את העותרים בהוצאות בהוצאות המשיבים בסך של 2,500 שקלים. 

ברקע העתירה של לביא, עומד אירוע שבו הגיש אלבז, בתפקידו כמפקד חטיבת בנימין, תלונה כנגד שני מפגינים תושבי יהודה ושומרון. לפי העולה מהעתירה, במהלך הפגנה שנערכה ביום 26.2.2023 בגזרת השומרון, נעצרו שני מפגינים בגין תלונה של אלבז לפיה השניים יידו אבן או חפץ אחר לעבר רכב, תקפו עובד ציבור בעת מילוי תפקידו, התנהגו באופן שעלול להפר את שלום הציבור וחסמו או הפריעו לדרך ציבורית.

לטענת העותרים, עדותו של אלבז לא עלתה בקנה אחד עם הראיות האובייקטיביות, באופן המטיל צל כבד על אמינותו ומהימנותו.

העותרים ביססו את טענותיהם על שתי החלטות שיפוטיות שניתנו במסגרת הארכת מעצרם של שני העצורים: ראשית, החלטת בית משפט השלום בירושלים מיום 27.2.2023, לפיה ניתן לשחרר את החשודים למעצר בתנאים לצורך השלמת הליך החקירה בעניינם. בהחלטה זו נקבע כי הסרטון שהציגו החשודים "איננו עולה בקנה אחד (בלשון המעטה) עם גרסתו/תלונתו של המח"ט, דבר אשר צריך להתברר".

ושנית, החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 27.2.2023 שניתנה במסגרת הערר שהוגש על החלטת בית משפט השלום. גם בהחלטה זו נקבע כי העדויות בתיק והסרטון שהוצג "לא עומדים בהלימה עם תיאור האירוע כפי שתואר על ידי המח"ט", כי ביחס לחשד ליידוי אבן או חפץ לעבר הרכב – החשד הסביר הוא נמוך כפי שעולה מחומר הראיות וכי נותר חשד סביר של תקיפת שוטרים ועבירה של חסימה או הפרעה לדרך.

על רקע זה, דרשו בלביא להורות לרמטכ"ל ולשר הביטחון לבטל את מינויו של אלוף-משנה אלבז לתפקיד מפקד בית הספר לקצינים, או לחילופין, לערוך בדיקה מעמיקה ביחס להתנהלותו באירוע ולקבל החלטה חדשה אודות המינוי בהתאם לתוצאות הבדיקה.

העותרים טענו כי "חרף מתחם הסבירות הרחב החל ביחס להחלטות הרמטכ"ל ושר הביטחון בנוגע לאיוש וקידום קצינים בצה"ל ובשל חשיבותו של ערך האמינות בערכי צה"ל – לוקה המינוי בפגם מהותי המצדיק את ביטולו. זאת, בעיקר כאשר מדובר במינוי של קצין בכיר אשר צפוי לחנך דור של קצינים".

עוד טענו בלביא כי היה מקום לערוך בירור יסודי וממצה אודות גרסתו של אל"מ אלבז בנוגע לאירוע ואמינותה וכי היות וזה לא נעשה, ההחלטה אודות המינוי מתעלמת משיקול רלוונטי בדבר אמינותו של הקצין ולמעשה אינה מבוססת על תשתית עובדתית מספקת.

כאמור, בסופו של דבר דחה בית המשפט את העתירה "בהעדר עילה להתערבות שיפוטית". שופטי ההרכב שדנו בעתירה: רות רונן, נעם סולברג וגילה כנפי שטייניץ.

השופטים נימקו את ההחלטה בכך ששיקול הדעת הנתון לרמטכ"ל ולשר הביטחון במינוי קצינים בצה"ל הוא רחב ובהתאם לכך מתחם הביקורת השיפוטית בשיקול דעת זה הוא צר ושמור למקרים בהם ההחלטה חורגת מסמכות, פוגעת בכללי הצדק הטבעי, נגועה בשיקול זר, או נגועה באי-סבירות קיצונית הנוגעת לשורשם של דברים.

"איננו סבורים שיש בטענות העותרת כדי להוביל למסקנה שההחלטה אודות מינויו של אלבז למפקד בה"ד 1 היא החלטה בלתי סבירה", כתבו השופטים בפסק הדין, "ודאי לא במידה המצדיקה את התערבותנו, או כזו שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית חסרה, מבלי לשקול את כלל השיקולים הרלוונטיים, או שנפל בה פגם מהותי אחר היורד לשורש העניין".

עוד ציינו השופטים, כי בבואם להכריע באשר למינויו, בחנו הרמטכ"ל ושר הביטחון את אותו מקרה וההחלטות השיפוטיות מהן עלתה לטענת העותרים פגם באמינותו של הקצין ולמרות זאת הגיעו למסקנה כי מדובר במינוי ראוי.

"כעולה מהאמור לעיל, הרמטכ"ל היה ער לטענות אותן מעלה העותרת בעתירה דנן ולא מצא שיש בהן כדי להשפיע על קידומו", כתבו השופטים בפסק הדין והוסיפו: "כפי שנקבע זה מכבר בפסיקה, נתונים הפועלים לחובתו של המועמד צריכים להיבחן על רקע יתר הנתונים בעניינו".

עוד הוסיפו השופטים, באשר לאותן החלטות המעלות חשד לפגם באמינותו של אל"מ אלבז, כי "מדובר בהחלטות שהתקבלו בהליך בו נדונה שאלת מעצרם של החשודים או שחרורם בתנאים. מדובר בהליך ביניים בו נבחנת – עוד לפני הגשת כתב אישום - מידת המסוכנות הנשקפת מהחשודים לאור הראיות לכאורה הקיימות באותה עת. זאת, מבלי שהתקיימו חקירות של אלבז שכלל לא היה צד להליך, ומבלי שנקבעו ממצאים בהליך משפטי שלם וסדור על סמך מכלול הראיות והעדויות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!