1400 מקרים: בכנסת הוקרנו תיעודים קשים של תקיפת סוהרים

ועדת החוקה אישרה לקריאה ראשונה את הצעת חוק העונשין שיזם ח״כ צביקה פוגל מ'עוצמה יהודית', שמציע להחיל את הוראות חוק העונשין הנוגעות לעבירות של תקיפה והפרעה לשוטר, גם על סוהרים. 

מ"מ היו"ר ח"כ יצחק קרויזר אמר בדיון: "החוק מביא איתו אמירה מאוד ברורה בדגש ששם ח"כ פוגל על לוחמי הכליאה, להפנות זרקור אל אלו שניצבים כל יום מול גדולי המחבלים. אנשים שקטים המבצעים משימתם בצורה הראויה לשבח". הוא פנה ללוחמי כליאה שישבו באולם: "אתם לוחמים הנמצאים בהתמודדות יומיומית עם מרצחים ועלינו לדעת שכמחוקקים אנחנו ממלאים את חובתנו כלפיכם ונותנים את מלוא הגיבוי מהרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת כדי שתוכלו לבצע תפקידכם על הצד הטוב ביותר". 

עוד אמר: "במקרי אלימות כלפי לוחמי כליאה יש לייצר הרתעה, דווקא בשל ההיכרות. בתוך בתי הכלא, בחברה עבריינית יש חשיבות לאמירה ברורה למי המדינה נותנת את מלוא הגיבוי. שוטר ורופא כולם ראויים להגנה, אך יש גם חשיבות גדולה לכך שיודעים שיש חקיקה כזו". 

עו"ד עביר מטאנס, ממשרד המשפטים אמר בדיון: "הסוהרים ממלאים תפקיד מורכב, מסוכן וראויים להגנה. לצד זאת הצ"ח מיותרת כי כבר היום החוק הקיים נותן מענה לתופעה, ולא הוצגו נתונים על היקף התופעה והעונשים המתקבלים כדי להציג את הצורך. סוהרים נכללים תחת עובדי ציבור וקיימים סעיפים ייחודיים בנוגע לתקיפת עובדי ציבור ברף הנמוך ועל תקיפה מחמירה. הרף המקסימלי תואם לתקיפת שוטר. לאור כל זאת לא מובן הצורך בתיקון. ככל שנראה נתונים על כך שהענישה לא הולמת את המקובל נקיים שיח לראות מה הכלים המתאימים. עונשי מינימום, בהסתמך על דוח ועדת דורנר, אינם משיגים את המטרה האינטואיטיבית להרתיע עבריינים. לסוהרים יש בנוסף כלים משמעתיים הרבה יותר אפקטיביים. הסרטונים ממש קשים, אך נכון לראות האם הוגש כתב אישום ואיזו ענישה התקבלה. אפשר לבחון שנתיים שלוש לאחור מתוך עובדי הציבור מתי הוגש כתב אישום בעניין תקיפת סוהרים".

עו"ד דוד בבלי, יועץ השר לביטחון לאומי אמר בדיון כי "הממשלה תמכה בהצ"ח בהסכמת המשרדים הרלבנטיים. לגבי סוהר מתקיימות נסיבות ייחודיות קל וחומר לעומת שוטר הפוגש אזרחים שרובם נורמטיביים. לגבי סוהרים מדובר על עבריינים חלקם בכירים ביותר וזה שוני רלבנטי להחמרה. שוני נוסף הוא שכשראש ארגון פשיעה מכה את הסוהר בפרצופו, דבר שנועד להשפלה כאשר למחרת יתראו שוב. סוהרים נמצאים מול ארכי רוצחים וארכי מחבלים".

לדברי עו"ד אביב ישראלי, המשרד לבל"מ: "מבלי להפחית מחומרת תקיפת עובדי ציבור, פה מדובר על אוכלוסייה ייחודית. תופעת האלימות כלפי הסוהרים לא חדשה ונמצאת בעליה. הממשלה נתנה דעתה והחליטה לקדם את החוק". 

תת-גונדר עירן נהון, יועמ"ש שב"ס אמר במהלך הדיון כי "לוחמי הכליאה מתמודדים עם האוכלוסייה הקשה והמסוכנת ביותר. אי אפשר להשוות אותם לאף עובד ציבור אחר ולא לשוטרים העוסקים עם ציבור שרובו נורמטיבי. הם עובדים מול מחבלים לא צפויים במעגל הראשון ומול האנשים המסוכנים ביותר. מאז 7.10 אנחנו במשבר כליאה לאומי, מספר האסירים הביטחוניים נוגע ל-10,000 ואף אחד לא מתאר לעצמו כמה סיכונים לוקח על עצמו לוחם כליאה בהגעתו לעבודה".

לדבריו, "הם מגיעים למלחמה שהיא בחזית ייחודית מול אותם אנשים שיכולים להיות מנהיגי הטרור הבאים או מנהיגי ארגוני הפשיעה. נוצר מצב אבסורדי- השוטר עוצר את האזרח ואז הוא עובר לשב"ס ויש פה שתי רשויות חוק הזוכות לטיפול שונה. ייחדו עובדי הוראה ועובדי חירום בצדק, וכמו שייחדו שוטרים צריך לייחד גם את הסוהרים כדי לייצר הרתעה. סוהר שנפגע, נפצע והושפל, צריך לחזור לאותה קורת גג ולנהל את האסירים לאחר שהותקף".

בהתייחסו לסרטונים של תקיפת סוהרים שהוקרנו בדיון, אמר נהון: "במקרה הדקירה שראינו של הסוהרת - הוא תקף בסכין וחתך את פניה מלמעלה עד למטה, טיפלו בכך בתביעות אבל כל הזמן היינו צריכים לעקוב. בתיק אחר של סטירה למנהל אגף, כלאחר יד נתנו מאסר על תנאי, לאדם שהיה אסיר תקופה ותקף סוהר". 

רס"ל ספא, שסרטון תקיפתו הוקרן, שיתף בסיפורו: "פניתי לעצור שינתק שיחה וייכנס לתא והוא קם מהכיסא והדף אותי, הרחקתי אותו ממני, נפצעתי והיו לי חבלות בגב החזה ובפרצוף והובאתי לביה"ח. זה ממש קשה, רציתי להתפטר לאחר האירוע ואבי שהיה סוהר 29 שנים נתן לי את הכוח להמשיך". 

מ"מ היו"ר קרויזר, הגיב לדבריו: "תודה על העשייה שלך, כל אזרחי ישראל מודים לך שחזרת לבצע את המשימה שלך וטוב לראות אותך עומד פה גאה בתפקיד שלך. כולנו גאים בך". 

כלאי יונתן, מנהל אגף בשב"ס שיתף בשני מקרי תקיפה שעבר: "אני עוסק בתחום הרבה זמן ועברתי מספר תקיפות. במקרה אחד, במשרד רק אני ואסיר לבד כדי להודיע לו הודעה שגרתית. הוא החל לקלל ולהעיף את כל הדברים ונתן לי אגרוף בצלע. שברתי צלע והייתי בחופשת מחלה ממושכת שלאחריה הייתי זקוק לטיפול. במקרה אחר-  אסיר שלא היה זכאי לבצע קניות בקנטינה והסברתי לו שעליו להמתין כמה ימים, שפך על פניי כוס תה כשכל האסירים רואים את זה. הייתי בהלם. הייתי מעדיף שיכה ולא ישפוך תה בגלל ההשפלה הכרוכה. אלו חוויות קשות". 

לדברי גונדר משנה רפי גנה, רמ"ח מבצעים וחירום בשב"ס: "אסירים ועצורים יודעים משמעויות של דין פלילי והם כל היום עם עורכי דינם בטלפון. זה מנהל אותם. מדובר על מאות אירועי תקיפה בשנה. במקרה של ספא, כל ארבעת המעורבים שוחררו מהתיק במקום שייעצרו ויוגש נגדם כתב אישום, שיישארו בכלא, ואני לא יודע למה". 

עוד אמר: "מספר מקרי התקיפה הביטחוניים והפליליים ב-2020- 204, ב-2021- 285, ב-2022- 334 ב-2023- 374, ובחציון של 2024- 155 מקרים. סה"כ מ-2020 עד היום כ-1400 מקרי אלימות בכל סוגי התקיפה כלפי לוחמי הכליאה". 

עו"ד ישי שרון, מהסניגוריה הציבורית אמר: "זו הצ"ח שמסתובבת תקופה ארוכה, יש הרבה אירועי אלימות בשב"ס וזו אחת העבודות הכי חשובות והכי מסוכנות שקיימות היום. בפני הוועדה חייבים להיות נתונים.  אירועים כאלו חשופים לסנקציות המוטלות בבית הסוהר. אסיר שיודע שיישללו לו ביקורי התייחדות או חופשות, שיהיה בבידוד, שיועף מאגף שיקומי או תורני, כשמדברים על הרתעה זה הרבה יותר אפקטיבי וגם על כך יש לקבל מידע- מה נעשה בעניין הדין המשמעתי. יכול להיות שלא מוגשים כתבי אישום ולכן הבעיה אולי לא בענישה. 

בנוסף, אנחנו חוששים שבאותם מצבי עבירות הפרעה, דווקא בגלל החיכוך המתמשך, תהיה פליליזציית יתר של אירועים מינוריים. נכון שהאוכלוסייה הזו היא הקשה ביותר, אך יש יחסי כוח ופערי כוחות בתוך בתי הסוהר. רוב האסורים והעצורים נמצאים בעמדת נחיתות אל מול הסוהרים ומצויים במשטר פיקוח תמידי ואנחנו מוטרדים מכך שהצ"ח תהפוך את יחסי הכוח הללו לבעייתיים יותר". 

הצעת החוק אושרה בקולו של מ"מ היו"ר ח"כ יצחק קרויזר וללא מתנגדים ותגיע למליאת הכנסת להמשך קידומה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!