מאחרוני תלמידי הרב מבריסק: הגאון רבי רפאל יצחק רייכמן זצ"ל

ברוך דיין האמת: מבית החולים 'שערי צדק' בירושלים מגיעה הבוקר (שישי) הבשורה על הסתלקותו של הגאון רבי רפאל יצחק רייכמן זצ"ל משרידי תלמידי הרב מבריסק ומגדולי תלמידי החכמים בירושלים שהלך לעולמו בגיל 91.

הגאון רבי רפאל רייכמן זצ"ל נולד בשנת תרצ"ד בברונקס שבנוי יורק לאביו הגאון רבי שלמה זלמן רייכמן זצ"ל ששימש ברבנות.

כבר בנערותו ניכרו בו כישרונתיו הנדירים, ומיד כשנכנס ללמוד בישיבת רבנו יצחק אלחנן בארה"ב בלט מכל התלמידים עד שהתמנה לנשיאות התלמידים. גם רבני הישיבה - העילוי ממיצ'אט רבי משה שצקס וראש הישיבה הגריד"ס מבוסטון השתעשעו רבות בלימוד עם הנער העילוי, תלמידים מאותה תקופה סיפרו שבשעת השיעור היה ראשו של ראש הישיבה מופנה לעבר הנער רפאל לראות איך יגיב לדבריו.

בחודשי הקיץ עת היה חופשה בישיבת רי"א היה שם פעמיו לישיבת לייקווד לקבל תורה מרבי אהרן קוטלר זצ"ל

בתחילת קיץ תשי"ד הגיע לארץ עם אביו לשקוד על תלמודו. עם הגיעו ארצה מששמעו ראשי הישיבות של מיר וחברון כי העילוי הצעיר בדרכו ארצה בקשו שניהם שיגיע ללמוד בישיבתם. מכיון שלא יכל להחליט באיזה מהישבות לבחור החליט לפצל את סדר יומו כאשר בסדר א' הוא לומד בישיבת חברון שם למד בחברותא עם הגאון רבי משה שפירא זצ"ל ובחצי השני למד בישיבת מיר, בהמשך עבר ללמוד בכל היום בישיבת מיר שם נתחבב מאוד על ראש הישיבה מרן הגרא"י פינקל זצ"ל. במשך לימודו בישיבה למד בחברותא עם מרן הגר"נ פרצוביץ זצ"ל.

בהגיעו ארצה נכנס יחד עם אביו לביתו של מרן הרב מבריסק זצ"ל שהוקיר טובה לאביו שטרח לאסוף כספים מיוצאי בריסק בארה"ב עבור הישיבה והרב, באותו מעמד הציע לרב מבריסק מהלך גאוני בעייני מקוואות, לאחר מכן ביקש מהרב מבריסק שיתן לו זמן קבוע בו יוכל לדבר בלימוד עם הרב. הרב שנהנה כל כך מהעילוי האמריקאי קבע לו זמן לכל מוצאי שבת שיבוא לדבר עמו. ואכן למשך מספר שנים היה מגיע בקביעות כל מוצאי שבת והיה משוחח עם הרב בלימוד.

הקשר עם בית בריסק למשך במשך השנים כאשר היה צועד מידי שבת להתפלל בישיבה הרמה ברחוב פרס, ובכל חג היה עולה לביקור חג אצל בני מרן הרב מבריסק הגרי"ד הגרמ"ד והגר"מ הלווים זצ"ל.

בחודש אב תשט"ז נשא את רעייתו הרבנית שתחי' בתו של הגאון רבי מיכל דוד שלפוברסקי זצ"ל ראש ישיבת תפארת צבי.

מיד לאחר נישואיו פתח כולל דבר שהיה נדיר אז שאברכים ילמדו במסגרת נפרדת ויקבלו מלגה נאה על כך. בכולל שהוא עמד בראשו למדו מגאוני ישראל כהגאונים רבי אברהם דב אויערבך וגיסו ר"י טרגר רבי שמואל טרוביץ רבי לייבל מינצברג ועוד רבים מגאוני ישראל. שמו של הכולל נודע למרחוק כמקום שמגדלים בו גאוני ישראל. 

בתקופה זו נסמך להוראה מגדולי ישראל דאז מרנן רבי משה פיינשטיין רבי יחזקאל אברמסקי ועוד מגדולי ישראל.

קשר מיוחד היה לו עם מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל וביניהם התפתח קשר מיוחד עד שמרן הגרי"ש היה משוחח עמו בענייני השעה דבר שהיה נדיר אז. הקשר נמשך במשך שנים רבות כאשר מרן הגרי"ש סומך עליו את ידו לכמה מפעולות ציבוריות וממנה אותו כחבר במספר וועדות רבנים.

כבר בזמן היותו אברך צעיר נודעו שיעוריו ברבים בחידושים הנפלאים הבנויים לאמיתה של תורה, גם בחורים הלומדים בישיבת חברון דאז ביקשו לשמוע ממנו חבורות. בקבוצה של הבחורים שהשתתפו בחבורות היו יבלחט"א הגר"ד כהן והגרש"י בורנשטיין זצ"ל.

יראת החטא שבערה בו היתה ניכרת לכל רואיו, מי שהזדמן פעם לשמוע את קריאת שמע שלו ראה יהודי המדקדק וחרד לדבר הלכה בצורה מופלגת.

חיבה מיוחדת היה לו למצוות ד' מינים במשך שנים נודע כמומחה גדול בכשרות ארבעת המינים כשרבים משחרים לפתחו לשמוע ממנו את הכרעתו, כן נודע כמרא דשמעתתא בעניינים אלו בשליטתו העצומה בכל מכמני השיטות והדעות.

בשנות העליה הגדולה עת משפחות רבות של עולים מעדות המזרח התדרדרו מבחינה רוחנית. ובפרט ילדים שהתגלגלו לרחובות מבתים שהתפרקו, נזעקו גדולי ישראל על כך. והוקם אז ע"י שני אברכים צעירים ה"ה רבי שמעון בידרמן מלעלוב ירושלים ורבי נתן ברוורמן מוסד לבנות עולות בשם בית עולות בהם חינכו בתנאי פנימיה בנות ממשפחות שבורות וגידלו אותם  לתורה ויראה, במוסד זו הצילו מאות רבות של בנות שהקימו משפחות לתפארה. עם הקמת המוסד כשראו שאינם יכולים לשאת את המשא לבד התחבר אליהם רבי רפאל ונטל על עצמו חלק גדול מהעול כשהוא מתמנה ליו"ר ההנהלה. כאשר הוא דואג הן לפן הכלכלי כשהוא אף מתבזה עבור גיוס כספים למוסד. והן בפן הרוחני כשהוא היה צריך לדאוג להרבה צרכים של הבנות. והכל שלא על מנת לקבל פרס, ואדרבה הרבה נתן מהונו ואונו למען מטרה נשגבה זו.

דאגה מיוחדת היה לו לכאבם של בנות ישראל הכשרות שמכל מיני סיבות לא התקבלו לסמינרים והיה מקדיש שעות מרובות וכחות עצומים לשבצם ולשכנע מנהלי סמינרים לשבץ בנות אלו. על אף שלא היה לו כל קשר מוקדם עם משפחות אלו ולא מהחוג שלו כלל, התבזה והתאמץ לכל בת כאילו היא בתו האישית. משפחות רבות מספרות על כך שהיה נותן להם את ההרגשה כאילו זה בעיתו האישית ולא שלהם. ממש בבחינת בצרתם לו צר.

זכה לחתן את שלושת בנותיו עם תלמדי חכמים, חתנו הגדול הוא ראב"ד ביתר הגאון רבי צבי ברוורמן עוד מחתניו הגאון רבי יהודה בן שלמה ראש כולל בירושלים, והגאון רבי בנימין דרייפוס ראש ישיבת חכמת שלמה.

מסע הלוויה הבוקר (שישי, ערב שבת קודש פרשת שלח) בשעה 11:00 מבית המדרש "הר צבי" ברח' צפניה ירושלים, לעבר חלקת הרבנים בהר המנוחות שם ייטמן.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!