צה"ל עוד יצטער על היום בו גייס חרדים | דעה

השיח סביב נושא גיוס החרדים לצבא, עבר משלב של שיח מעיק וצורם אוזניים לשיח חרשים של ממש. למה שיח חרשים? כי נדמה שטועני הטענות משני הצדדים עוסקים בשני מישורים שונים לחלוטין של הדיון בלי לשים לב לאבחנה הפשוטה הזאת. הקוראים לגיוס חרדים מציפים שוב ושוב את בעיית אי הגיוס. ואכן, הבעיה מוכרת ומובנת: מאז אסון השביעי באוקטובר התברר כי צה"ל זקוק נואשות למשאבי אנוש נוספים בשדה הקרב, כאשר המגזר החרדי שברובו הגדול אינו מתגייס לצה"ל, יכול למלא את החסר, לפחות חלק שולי בחברה שעל פי הגדרה תורתו אינה אמונתו. אלא שהמשיבים כנגד, לא בהכרח טוענים שאין בעיה, אלא שאין פתרון. ודאי לא בטווח המיידי וספק רב אם בטווח הבינוני והרחוק.

כדי לעמוד על ההבדל המתבקש, נדגים זאת באמצעות הטענה שנשמעת רבות לאחרונה כלפי המגזר החרדי: "פעם החרדים טענו שהם לא מתגייסים בגלל ערך לימוד התורה והיום הם עברו לדבר על הנזקים הרוחניים של הצבא. רואים שאלו תירוצים עלובים ומתחלפים", אומרים. אלא שכאן צריך לחדד את ההבדל בין שני הטיעונים, אשר משלימים אחד את השני. הטיעון הראשון בא להסביר את סיבת אי הגיוס - מדוע מלכתחילה חרדים לא מתגייסים וזהו מחמת ערך לימוד התורה. כשם שערך של ספורט, אמנות (ותעשו לי טובה, השירות של האמנים לא באמת נחשב מעבר אולי לאיזשהו ייצוג תדמיתי) ועוד תחומי בידור נוספים דוחים שירות בצה"ל, כך גם מי שתורתו אומנותו פטור מלהתגייס. 

אלא מאחר והציבור החרדי גדל, והצורך בחיילים בשטח גדל אף יותר, עלתה הטענה שעל אף ערך לימוד התורה יש לגייס חרדים. כאן בדיוק הגיעה התשובה השנייה והמתבקשת שאומרת שגיוס חרדים הוא פרוצדורה סבוכה עד בלתי אפשרית. הרי מה כוונת הצבא לעשות כעת, לשלוח עשרות אלפי צווי גיוס ביום אחד? יש לכם דרך ומוכנות לקלוט את כולם? תזרקו את כולם לכלא הצבאי? את מי תגייסו ואת מי לא? תעשו רולטה רוסית? ההחלטה הזאת של בג"ץ היא שערורייתית, כיוון שהיא מתעלמת מהפרקטיקה שהיא רכיב קריטי בסוגיה זו.

קונפליקט בלתי ניתן לגישור

אולם האתגר אינו קיים רק בהיבט הפרקטי, הוא בעייתי בעיקר בפן הרעיוני - המגזר החרדי אינו מותאם לגוף שנקרא צה"ל. לא לתנאים שלו ולא לערכים שלו, ואני לא מדבר כאן על נזק לחרדיות, אלא גם על נזק לצבא. בעיני מפקדיו ומנהיגיו בכל אופן. אותו צבא שמוביל ערכים ליברליים ומקדם בפיקוד ובקצונה בעלי השקפה מאוד מסוימת, לא יוכל להכיל בתוכו נתח כה רחב של אוכלוסייה שלא רק אינה מצייתת לסט הערכים הזה, אלא מתנהלת 180 מעלות הפוך ממנו. המחלוקות הבוערות שהוצתו בעבר סביב דוכן התפילין מחוץ לאוניברסיטה או תפילת יום כיפור בתל אביב או הופעה נפרדת בעפולה, יהפכו חיוורות לעומת מלחמת העולם שתתנהל סביב סוגיות ערכיות-דתיות שגם יפרקו את החברה החרדית לגורמים וגם יקרעו את הצבא מבפנים. 

נראה מפקד חרדי?צילום: Flash90

כאן גם צריך להזכיר את הטיעון שזוכה לשמצה על לא עוול בכפו - האם לדעתכם יום אחד יהיה מפקד חרדי בצבא? הטיעון הזה חשוב לא כי זו הסיבה בגינה חרדים לא מתגייסים, אלא זהו סימן. סימן לכך שהצבא לא באמת רוצה בשילוב חרדים ואם הוא רוצה, הוא ישאיר אותם קטנים, פקידים המצייתים למרותו הפרוגרסיבית. והטיעון הזה חשוב גם כדי להבין שכשם שחייל חילוני לא ירצה מפקד חרדי, כך חייל חרדי לא מעוניין במפקד חילוני. שמתנגד לדעתו ודתו ובז לערכים שלו.
 
אבל השאלה האמיתית והחשובה ביותר שמשום מה אף אחד לא נותן עליה את הדעת בסוגיה זו, היא - מה אם לא תהיה מלחמה קרקעית כוללת בעשרים שנה הקרובות? הרי זו הסיבה בגללה סגרו מלכתחילה אוגדות שלמות בצה"ל, כיוון שההערכה הייתה שהמערכה הבאה לא תתנהל על ידי כוח קרקעי, אלא בעיקר במלחמה מהאוויר. התאוריה הזו אינה רחוקה מהמציאות גם היום. הרי ייתכן בסבירות גבוהה שאחרי השמדת רוב הכוח של החמאס, הזמן שיקח לו להתאושש ולהשתקם יהיה ארוך מאוד ורמת האיום מכיוון דרום תרד משמעותית בשנים הקרובות. תחשבו איזה נזק יכול להיווצר מכך. ישנו סדרי עולם, יגייסו עשרות אלפי בחורי ישיבה ולבסוף לא יעשו בהם כל שימוש. הבעיה הזאת נכונה לחרדים ולא חרדים כאחת, אלא שבמגזר החרדי גיל הנישואין הממוצע הוא באזור שנות העשרים המוקדמות, ורובם גם מביאים ילדים בשנים אלו. מה שאומר במילים פשוטות שהצבא יצטרך לשלם משכורות מכובדות לעשרות אלפי בחורים מדי חודש, כאשר אפשר שלא יהיה בזה כל צורך כאמור.

מסלול גיוס חדש

דומני שפתרון שיענה על כל הצרכים, של כלל המגזרים, הוא יצירת מסלול גיוס שונה ממה שהורגלנו אליו עד היום. במקום 3 שנים של שירות צבאי, יקיימו שירות ממוקד המהווה הכנה למצב מלחמה. שירות שבבסיסו עורכים טירונות לחיילים וכן הכשרה ואימונים מפעם לפעם. זהו שירות שדומה למילואים, אבל הוא לא יהווה המשך לשירות, אלא יהיה השירות בעצמו. רבני המגזר החרדי יוכלו להסכים על מתווה כלשהו בגרסה כזו של שירות, כיוון ששירות כזה יפריע הרבה פחות לעולם הישיבות להמשיך להתנהל כסדרו בלי ביטול שנים שלמות של לימוד תורה. גם המגזר הדתי-לאומי שמנפנף כעת במצוות הצלת נפשות ודיני יציאה למלחמה, אמור להתרצות ממהלך שכזה, שכן במידה ותפרוץ מלחמה ויהיה צורך בכוח סדיר נוסף, תמיד יהיו חיילים שיהיו ב'היכון' לכך.

כעת ישאל השואל: איפה כאן השוויון? למה שחלק יתגייסו לשירות מלא וחלקם יתגייסו לשירות חלקי? אולם כאמור ההצעה הזו אינה פונה רק למגזר החרדי, היא באה לתת מענה רחב לבעיה כללית של גיוס בשעת מלחמה. את שיטת השירות הזו צריך להשריש בכל המגזרים כשיוצרים איזשהו מדרג של שכר והטבות בין אלו שמתגייסים באופן מלא ובין אלו שמתגייסים באופן חלקי. עוד חשוב לציין בהקשר הזה, שגם בישיבות ההסדר קיים מודל של שירות מקוצר בלי שיש מישהו שמיצר על כך (או לכל הפחות לא פונה בנושא לבג"צ ולא שם את אותם משרתים על הגריל…), לכן ניתן להסיק שכל עוד יש נשיאה בנטל ושיתוף פעולה מלא בעת מלחמה וחרדים ילחמו בשדה הקרב תוך סיכון חיים אמיתי, הביקורת כלפי הציבור החרדי תומתק ותאבד מחריפותה.

מהלך של גיוס חיילים לשירות ממוקד, יענה גם על צרכי כוח האדם של הצבא שמציג המגזר החילוני, גם על צרכי לימוד התורה שמציג המגזר החרדי וגם על צרכי דיני פיקוח נפש שמציג המגזר הדתי.
 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!