"כבר הגעתי למצב שאני מוכנה לוותר על הקשר"

"אני באמת מרגיש שכל הקונספט הזה שנקרא קשר זוגי, זו עסקה לא הוגנת.

למה אני זה שתמיד צריך להיות הפראייר פה, זה שמוחק את עצמו וצריך לעשות רק מה שדניאלה רוצה.

למה? אין לי רצונות משלי? מה אני בובה פה?" אמר הלל בסערת רגשות

"זה מה שאתה מרגיש הלל?" שאלה דניאלה בעלבון

"כן. האמת כן, כשאת רוצה שנשפץ את הבית ואני לא רוצה, את לא מתחשבת ברצונות שלי.

אולי טוב לי עם הבית שלנו כמו שהוא? מי אמר שצריך ללכת רק לפי הרצונות שלך? ענה לה בעצבים.

"אני שומעת את הכעס והכאב שלכם.

בואו רגע נתבונן על המבנה הזוגי ועל ההבנה לעומק של כל אחד מכם בתוך המבנה הזה.

"מה? אנחנו חיים בימי הביניים? גם אני וגם דניאלה עושים הכל בבית יש בינינו שוויון ולא הייתי רוצה להפר את זה". התרעם הלל.

"אה פתאום זה שיוויון? בתחילת המפגש אמרת שאתה תמיד הפראייר בקשר" הגיבה דניאלה בכעס.

"צודקת. באמת אין שיוויון. יש שפוטים ויש אותך, ראש הכת" ענה בציניות.

"בקשר עסקי יכול להיות שאפשר לייצר שיוויון בחלוקת תפקידים.

גם בבית אפשר להגיע להוגנות בעול המטלות.

אבל, אם רגע נכנס לעומק של הדברים ניתן לראות שהאישה היא "הבית", היא "המקום".

כפי שכתוב: "אישתו היא ביתו", לא רק בהקשר של הבאת ילדים.

לא רק כל השינויים הפיזיים והנפשיים וזה שההריון והלידה מתרחשים בגופה.

עצם מהות האישה בקשר הזוגי, היא מהות של מסירות נפש כי היא המקום בו המרחב הזוגי מתקיים.

לכן, אין משמעות בכלל למילה שיוויון בקשר הזוגי.

כדאי דווקא להבחין בשונות ומתוך זה לבנות מבנה יציב ונכון בקשר.

אפשר להבין שההבדל נובע אפילו מעצם השונות הפיזית:

מערכת הרבייה של האישה היא מערכת שיש לה גבול של זמן.

האישה חווה את הזמן בצורה מוחשית כבר עוד מעצם המחזוריות החודשית.

לא סתם נמשלה האישה ללבנה שמתמעטת וגדלה ושוב מתמעטת וגדלה.

ההכרה העמוקה של מימד הזמן משפיע על המבנה הנפשי שלה שהוא מבנה שמחובר למציאות ומחובר לגבולות העולם.

הגבר, שמערכת הרבייה שלו בלתי מוגבלת, ללא תוקף של זמן או כמות, מושפע מכך ועל כן המבנה הנפשי שלו הוא מבנה של מהות, של אור שיכול להתפרץ ולשטוף ללא גבולות.

ההבדלים הללו בין המינים ממילא מייצרים מבנה נפשי שונה בין הגבר לאשה וזה עיוורון להתכחש ולדמיין שמבנה הנפש שלהם זהה.

אם נקבל את השונות הזו, נבין שדווקא החיבור בין מהות ומציאות הוא זה שמייצר קשר של אמת.  

זה מאוד דומה ליחס בין חכמה לבינה, האיש תורם את היצירתיות והחידוש את ה"בכוח" את הפוטנציאל. האישה ב"פועל" מגדלת ומטפחת את הזרע ברחמה עד שיהיה ולד ראוי להולדה".

"אבל למה היא לא יכולה להיות המהות בקשר? למה אני זה שצריך לחזר אחריה ולעשות עבורה בלי סוף? זה מעייף אותי"

"אתה עייף? אני התעייפתי, נמאס לי. כבר הגעתי למצב שאני מוכנה לוותר על הקשר, ממנו לא תגיע הישועה" הגיבה דניאלה

"דניאלה, אני שומעת את הכעס והתסכול שלך.

חשוב שמכל הביטויים של הרגשות האלה דרך כל המחאות, ברוגזים, כעסים ושתיקות לא תאבדי את מקומך. תנסי להתחבר לנקודה העמוקה המהותית של עצמך, אל הכתר. דניאלה, זוהי תנועת מסירות הנפש שלך.

ואתה הלל, תנועת מסירות הנפש שלך היא תנועה שבה אתה מוכן למסור את כל הכוחות שלך אליה, על מנת שהבית שלכם ייבנה כמו שצריך.

"מה נעשה באמת עם השיפוץ הזה שהיא רוצה?"

"אולי לפני שנחזור לעניין השיפוץ בואו ננסה להבין את זה דרך קבלה וחסידות:

החכמה הזכרית היא "ראשית הגילוי" והבינה הנקבית ראשית המציאות.

מבחינה זו, החכמה והבינה הם ממש הפכים.

החכמה היא "אין" הבינה היא "יש".

הכיוון של החכמה הוא כלפי מעלה ואילו כיוון הבינה היא כלפי האדם עצמו.

ההופכיות הזו אינה מלמדת על סתירה והתגוששות פנימית בין שני הכוחות הללו אלא להיפך, הפכים משלימים זה את זה ואין אחד שלם ללא הזדקקותו לרעהו.

כך נאמר בזוהר על אבא ואמא - חכמה ובינה - שהם "תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין" החכמה מחפשת את כוח הבינה שייתן ציור וקיום לחידושו.

ועכשיו בואו רגע נחזור לעניין של שיפוץ הבית שאתם לא מסכימים עליו….".

"אני חסכתי כסף לטיול עם חברים לגיאורגיה…." קטע אותי בכעס הלל.

"הלל, דניאלה צריכה לראות אותך עושה את כל המאמצים לספק לה את הכוחות והחומרים לבניית הבית.

אם אתה לא עושה את זה ובמקום זה אתה יוצא לחופשה עם חברים, היא מרגישה שיש לך דברים מחוץ לקשר שהם יותר חשובים לך.

יש זליגת אנרגיה החוצה מהקשר".

"אני לא יכול לעשות מה שבא לי?! זה מרגיש לי כמו כלא…." הגיב.

"אתה פשוט תינוק" הקניטה אותו דניאלה.

"הלל, התיחום והגבולות האלו שדניאלה מביאה אמורים לעזור למקד את כל הכוחות הנפלאים והעוצמתיים שלך לתוך הקשר.

אחת הסיבות לתפיסה שמעלה התנגדות היא שזה לוקח אותך מיד לחוויה שלך כילד שמייצרת לך הרגשה של המשך ישיר של אותו קשר ילדי שהיה לך בבית.

היו לך הורים ששמו לך גבולות ודאגו לך והקשר שלך עם דניאלה הפך להיות קשר של אם וילד.

גם דניאלה לא רוצה את התפקיד הזה וגם אתה באמת לא רוצה את זה, כי זה לא מבנה זוגי תקין.

הזעקה של דניאלה ושלך היא זעקה משותפת שהמבנה הזה צריך להשתנות.

התפיסה הילדותית הזאת לא מאפשרת הבנה של העוצמה והיעילות של הגבורה וההכלה של דניאלה בקשר והמשמעות המאוד קריטית בבניית הבית.

כל אחד מכם נמצא במאבק מאוד מוכר בתוך המרחב הזוגי, את דניאלה במאבק של להצליח להתחבר לנקודת הרצון האמיתית ולמהות הנשית שלך ואתה הלל, המאבק הוא להצליח להתנתק מההתעסקות הילדית בעצמך ולדבוק באמת בדניאלה ובבניית הבית.

כל אחד מכם צריך להסכים להשתנות, להתבגר ולהתמקם נכון מבחינה נפשית, זה יאפשר לכם להצליח לבחור בנישואין האלה ולהבין טוב טוב שיש חוקיות של כוחות נפש ורק הם יכולים להוביל להולדה ופריון אמיתי.

בברכה והצלחה.

חנה דיין

MA טיפול זוגי ופרטני

מתמחה בליווי לצמיחה מתוך משבר

ברוח הפסיכולוגיה היהודית

קליניקה פרטית בנס ציונה

ליצירת קשר ומאמרים נוספים לחצו כאן>>> 

טלפון: 054-4480705

מייל: [email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!