חיים של תורה - תפיסת חיים כוללת • טור

"ויאמרו כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" (כד, ז)

ידוע המעשה המובא בגמרא (שבת פח' ע"א), "ההוא מינא דחזייא לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבא אצבעתא דידיה תותי כרעא, וקא מייץ בהו, וקא מבעאן אצבעתיה דמא, אמר ליה, עמא פזיזא, דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע, אי מציתו- קבליתו, ואי לא – לא קבליתו, אמר ליה רבא, אנן דסגינן בשלימותא, כתיב בן "תומת ישרים תנחם", הנך אינשי דסגן בעלילותא – כתיב בהו "וסלף בוגדים ישדם".

אומות העולם אינן מסוגלות לתפוס כיצד ניתן להקדים "נעשה" ל"נשמע", וכיצד הביעו כלל ישראל את הסכמתם לחיות רק על פי צווי הבורא, ולא חששו שמא יכתיב להם צורת חיים שלא תתאים לצרכיהם.

הטוען טענות כאלו, אינו יודע מיהו השי"ת, ומה היא יהדות בכלל.

לנו נדמה כי אכן קל ופשוט ללמוד תורה ולקיים את מצוותיה, אך עלינו לדעת שהדברים אינם כה פשוטים, המושג "תורה" אין כוונתו רק ללימוד התורה, אמנם לימוד תורה הוא מצוה חשובה מאוד, אך סוף סוף זו היא מצוה אחת מתוך המערכת הכוללת של תרי"ג מצוות התורה, גם קיום המצוות עדיין אינו הביטוי המושלם למושג "תורה".

התורה כוללת בתוכה תרי"ג מצוות, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, שהן כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבאדם, כי התורה אינה רק לימוד תורה וקיום מצוות, אלא היא תפיסת חיים כוללת המשפיעה על כל חיי היהודי, ההבדל בין יהודי לגוי, ההבדל בין מי ששומר תורה ומצוות למי שאינו שומר תומ"צ, וההבדל בין בן תורה לבין מי שאינו בן תורה, אינו רק הבדל בקיום מצוה זו או אחרת, אלא שינוי בכל תפיסת החיים.

כאשר בא הקב"ה לבני עשו ושאל אותם אם רוצים הם לקבל את התורה, שאלו בני עשו, "מה כתוב בה"? ענה הקב"ה "לא תרצח"! במבט שטחי נראה כאילו הקב"ה מתכוין לדחותם אך לא כך.

כוונת בני עשו בשאלתם לא הייתה כדי לקבל את פירוט המצוות, אלא מה היא תפיסת החיים של התורה, אמר להם הקב"ה, אם רצונכם לקבל תורה, עליכם לשנות את תפיסת החיים שלכם – דהיינו להפסיק לחיות במהלך של "לא תרצח", דהיינו לוותר על היקר לכם מכל.

ענו לו בני עשו, אין לנו בעיה עם קיום המצוות, אך איננו מוכנים לשנות תפיסת חיינו, שכן, כך ברך יצחק אבינו את עשו, "על חרבך תחיה", וזו כל המציאות שלנו, ואיננו מוכנים לוותר עליה, וכן עז"ה ענו שאר האומות.

בני ישראל מאידך, מייד כשנשאלו, ענו ואמרו, "נעשה ונשמע", ישנם יהודים שיענו על שאלה דומה למה שנשאלו האומות באופן כזה, אנו מוכנים לקיים כל מה שיאמר הבורא, גם אם נצטרך לחיות חיי מרורים ואפילו למסור את נפשנו, כי מכירים אנו את גדולת הבורא, אך עדיין אין זו התשובה המדוייקת.

התשובה האמיתית של היהודי צריכה להיות, מכירים אנו את השי"ת, שהוא בבחינת "חכו ממתקים וכלו מחמדים" (שה"ש ה, טז), כל צורת החיים שמקורה בבורא יתברך, אף אם נדמה לנו בתחילה שקשה לקיימה, בטוחים אנו כי בסופו של דבר יהיו אלו החיים המתוקים ביותר שישנם בעולם.

כולנו נתקלים פה ושם ברחמים כביכול שמביעים כלפינו מי שאינם שומרי תורה ומצוות על כך שאנו חיים כאסירים בשבת, אסור ואסור ואסור... אולם אנו יודעים כי אילו היה טועמים ולו פעם אחת את מתיקותה של השבת, שוב לא היו טוענים כך.

כל אחד מאיתנו מכיר בנפשו את הנקודה הפנימית והאישית שלו שאינו מוכן להתנתק הימנה, מוכן הוא לקיים את כל התורה כולה, רק באותה נקודה פנימית מבקש הוא כביכול מבורא עולם – אל תיגע.

אך הקב"ה במתן תורה דרש מאיתנו שינוי בכל צורת החיים, להיעשות "בן תורה" אמיתי, ולהקדיש את כל מציאותנו לבורא כל העולמים, ואמירת "נעשה ונשמע" על ידינו, אין בכוונתה של אמירה זו שמוכנים אנו למות על קידוש השם, אלא שנמצא את האושר הטמון בחיים של קיום תורה ומצוות, וקיום הצווי של "ועשית כל אשר יורוך".

דומה שלא הייתה עוד מערכה שבה נתחדדו מסרים אלו, כמו המערכה הניטשת כיום על צביונה של היהדות החרדית, ועל שלימותו של עם ישראל במונחים של "נעשה ונשמע" כפשוטו, או שמא נבחר בגם וגם, כן, אבל...שום מילה ככל שתהיה עטופה בצלופנים מרשרשים ויפים כגון של "ביחד" או סיסמת "אחדות" מזוייפת אינה יכולה לגשר על הפערים האמיתיים והטהורים אותם מורים לנו כלל רבותינו הרועים, פערים אותם רואים הם בעיני הבדולח שלהם, ובדעת התורה האמיתית המסורה לנו מדורי דורות.

אין גם וגם! רק ביטול עצמי וציות מוחלט להנהגתם יש בהם כדי לזכות אותנו להתהדר ב"נעשה ונשמע", וב"תומת ישרים תנחם", גם אם עומדת לנו על הלשון שאלה כזו או אחרת, שהרי דעתנים אנו, אכן, פה ועכשיו ניבחן, האם מקבלים אנו עלינו את התורה בפן של וויתור על הנקודה ההשקפה האישית/פרטית שלנו, או שמא חלילה, ננהג כבני עשו, ונאבד נחלת שני עולמים.

בברכת שבת שלום ומבורך

צוריאל

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!