האחראי לפרויקט שימור בתי הקברות באוקראינה: "השטעטל של פעם"
אנדרטאות זיכרון חדשות מותקנות לציון בתי קברות יהודיים באוקראינה אפילו בזמן מלחמה. האחראי לפרויקט: "בתי קברות יהודיים הם מקומות קדושים. הם עדות ישירה לקהילה היהודית הענקית שהתקיימה כאן באוקראינה פעם"
- יענקי פרבר
- י"ז סיון התשפ"ד
באוקראינה ישנם יותר מ-1,300 בתי קברות יהודיים, רבים מהם מחוללים לעיתים קרובות. חלק מהמצבות שלהם נעקרו על ידי הנאצים או על ידי הסובייטים לשימוש כחומר בנייה.
אך מאז שנת 2021 הקהילה היהודית המאוחדת של אוקראינה (UJCU) מפעילה פרויקט להצבת אנדרטאות בבתי קברות יהודיים בכל רחבי אוקראינה.
עד כה הותקנו יותר מ-120 לוחות זכרון או אנדרטאות, רבים מהם הוצבו גם בשנתיים שחלפו מאז פלישת רוסיה לאוקראינה שהביאה עמה מלחמה מתמשכת. הפרויקט מבוצע על ידי ויטלי קמוזין, מנכ"ל התפעול של הקהילות שיחד עם עוד מתנדבים נוספים מבצע את העבודה החשובה.
ויטלי קמוזין, שמנהל את כל הפרויקט מדניפרו, אומר כי "בתי קברות יהודיים הם מקומות קדושים. הם עדות ישירה לקהילה היהודית הענקית שהתקיימה כאן פעם. הם פזורים ברחבי המדינה, הם גם אנדרטאות לאמנות יהודית, המשקפים את תרבות השטעטל של פעם".
הוא הוסיף: "זה קשה ויקר לגדר או להגן פיזית על כל בתי הקברות (אם כי אנו משתפים פעולה עם יוזמת בתי הקברות היהודיים האירופית, ESJF, שמסייעים). זו הסיבה שהקהילה היהודית המאוחדת של אוקראינה מיישמת תוכנית להגן עליהם על ידי סימון עם אנדרטת זיכרון ועליה מגן דוד וכיתוב באוקראינית, אנגלית ועברית המזהה את האתר כבית קברות יהודי".
ויטלי מספר כי הם פועלים בבתי קברות שאינם מוגנים בגדר, וגם בתי קברות שנבנו עליהם מבנים, או שאין בהם מצבות. "אני כל הזמן מסתובב ברחבי אוקראינה כדי למצוא את בתי הקברות שבהם נרצה להציב לוחות זכרון".
מאז שנת 2021 הותקנו כ-122 אנדרטאות בכל אזורי אוקראינה. ויטלי מציין כי "מלבד השטחים הכבושים במזרח", יש להם כבר 300 היתרים להציב בבתי קברות לא מוגנים אחרים. "אני תמיד מחפש צוותי עבודה במקומות הספציפיים, כדי להתקין את הלוחות, וגם הקהילות היהודיות הקרובות ביותר או היסטוריונים ופעילים מקומיים עוזרים לי בזה".
הלוחות לא רק מנציחים את הקהילה היהודית, אלא יש להם גם תפקיד תרבותי והיסטורי, ליידע את הדור הצעיר שלא יודע שפעם הייתה קהילה יהודית בעירו. ויטלי אומר כי "על חלקם רשום גם כמות האוכלוסייה היהודית בשנים שלפני השואה וכמה נרצחו בשואה".
לפי התיעוד הרשמי, בתי הקברות היהודיים אינם שייכים כיום לאיש, הם פשוט ממוקמים על קרקע ציבורית, אשר מוקצית כברירת מחדל לקהילות. אבל שום דבר אינו רשמי, אין גבולות או אישורים.
ויטלי אומר כי הלוחות מותקנים באישור הרשויות המקומיות, "אני צריך לנהל איתם משא ומתן כדי לקבל את ההיתרים. אך למרות העובדה שהרשויות המקומיות אינן רוצות באופן מוחלט להשתלט על בתי קברות ישנים ולטפל בהם, הצבת אנדרטה פירושה קיומו של בית קברות שלפחות מתועד איכשהו. גם אם ברוב המקומות נותרו מעט מצבות".
"עצם הצבת הלוחות מנעה מחלק מבתי הקברות נזק נוסף. יש לנו עדויות לכך שהצבת לוח או אנדרטה, מנעה מאנשים להשתלט על האתר ולהשתמש בקרקע למטרותיהם. כשנודע לנו על מקרה בלנצ'ין, במחוז איוואנו-פרנקיבסק, שבו כבר החלה השתלטות על בית קברות, קיבלנו מיד אישור והתקנו שם לוח זיכרון שעצר את ההשתלטות. באופן דומה באזור פולטבה, התקנת לוח אפשרה לנו לעצור עובדים שהחלו לחפור באתר במכונות כבדות".
ויטלי מציין כי "הפרויקט ממומן מגיוס התרומות שלי בתוך אוקראינה, בעיקר באמצעות מאנשי עסקים התומכים בהגנה על בתי קברות".
ישנם גם מקרים בהם לוחות ואנדרטאות ממומנות על ידי משפחה של צאצאים או על ידי אחרים. "יש לוחות בבתי קברות יהודיים מהפרויקט שלנו, ואחרים הם יוזמות אישיות של צאצאים. אני מציין את המממנים והמסייעים בעמוד הפייסבוק שלי" אומר ויטלי.
ויטלי גם פרסם כי אם מישהו רוצה לברר על מצבו של בית קברות שבו קבורים קרובי משפחתו, או רוצה לממן בעצמו לוח זכרון בבתי קברות אחרים אפשר לפנות בכתובת [email protected]. ויטלי ביקר עם משלחות שהגיעו לבקר באתרים יהודיים מאז 2021, הוא הספיק לבקר ביותר מ-370 בתי קברות יהודיים ברחבי אוקראינה כולל קברי אחים של קורבנות השואה ובתי כנסת עתיקים.
ויטלי קיבל מהצבא מספר מדליות על התנדבות בזמן המלחמה.
פרויקט נוסף עצמאי מנוהל על ידי מילטון קוך, צאצא של יהודים מהכפר זולוטי פוטיק, כפר במחוז טרנופול שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
קוך מקווה לשקם את בית העלמין ולעשות דיגיטציה של המצבות. הוא מתגורר בארה"ב, מעולם לא ביקר בבית הקברות, והוא מבצע את הפרויקט שלו ממרחקים ומבוסס על תצלומים.
קוך אמר שהתעניין במקרה, לאחר שראה פוסט בפייסבוק מפברואר 2020 של מרלה ראוצ'ר אוסבורן, ממורשת יהודי רוהאטין, עיירה באזור גליציה הנמצאת בין העיר לבוב לעיר איוואנו-פרנקיבסק, שביקרה בבית הקברות היהודי בזולוטי פוטיק ותהתה מה עם בית הקברות ושברי המצות הפזורים.
"הפוסט שלה עורר בי עניין", סיפר קוך. "אבי נולד בפוטיק, אך עזב בילדותו, לווינה עם הוריו. עם זאת, אני מודע לפחות לאחד מבני הדודים שלו ומשפחתו שנשארו בפוטיק. לאחר שראיתי וקראתי את הפוסט של מרלה, רציתי לשמר את האדמה הקדושה, ולזהות מי קבור שם על ידי ניקוי המצות הישנות, ניסיתי להרכיב מחדש כמה מהשברים, לצלם את כולם, כדי לפרסם אותם באתרי אינטרנט שונים, בתקווה שיזוהו על ידי משפחות. למרבה הצער, אין מסמכים ידועים עם שמות הנפטרים או את מיקומי הקברים השונים בבית הקברות".
מצבות רבות נעלמו, חלק שקועות באדמה או שבורות. הם משמשים גם כמדרגות בטירה מקומית.
קוך אומר כי "לאור החששות הללו, כמו גם הדאגה שהשברים שנמצאים ברחבי העיר עלולים להיזרק, אני בתהליך יחד עם אחרים שהם צאצאים של משפחות מפוטיק, לשכור אנשים כדי לנקות אבנים ישנות, לנסות לחבר יחד שברים גדולים, ולשמר שברים של מצבות בשטח בית הקברות".
"המטרה הסופית שלי היא לצלם את כל המצבות ולהעלות אותם לרשת כדי שכולם יוכלו לראות אותם, משפחות רבות יזהו שמות ותאריכים כדי שיוכלו לכבד את קרוביהן שנפטרו ולהכיר את המשפחות מפוטיק. זה תהליך איטי, אך בהחלט שווה, יש שאיפה לשמר את המורשת היהודית של גליציה ושלל השטעטלים הקטנים שלה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות