צפו בגלריה

80 שנה ל'חקל יצחק' מספינקא: נכדו הרבי ערך טיש בביהמ"ד שהוקם לזכרו

במלאות שמונים שנה לעלותו על המוקד: הילולא רבתי של הרה"ק בעל ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע נערכה בביהמ"ד 'חקל יצחק' שהוקם לזכרו ברמב"ש ד'. נכדו האדמו"ר מספינקא נשא דברים במסכת חייו המופלאה והליכותיו של בעל ההילולא קדישא. צפו בגלריה

משה ויסברג
י"ג סיון התשפ"ד 19.06.24 | 14:48
2 תגובות

80 שנה ל'חקל יצחק' מספינקא: נכדו הרבי ערך טיש בביהמ"ד שהוקם לזכרו

הילולת החקל יצחק מספינקא צילום: שלומי טריכטר

קהל גדול של חסידים ואנשי מעשה השתתף באור ליום שלישי בסעודת ההילולא רבתי שנערכה בבית המדרש 'חקל יצחק' בשכונת רמה ד' בבית שמש, לרגל ההילולא של הרה"ק בעל ה'חקל יצחק' מספינקא זי"ע שהשנה מציינים את שנת ה-80 להסתלקותו במעלות קדושים וטהורים במחנה השמדה אושוויץ.

לכבודו ולזכרו של בעל ההילולא הקים נכדו האדמו"ר מספינקא ישיבה על קברו בשכונת רמב"ש ד', מוסדות תורה תפילה וחסד הנושאים את השם הקדוש "חקל יצחק", וכך ביומא דהילולא התכנסו ובאו אברכי הכוללים ובני הקהילה לסעודת הילולא בראשותו של האדמו"ר מספינקא בית שמש.

בעל 'החקל יצחק' היה מגדולי רועי החסידות בדור שלפני החורבן, בית מדרשו היה בית ועד לחכמים, חסידים מכל הונגריה היו מגיעים לבית מדרשו להסתופף בצילו ולחזות בעבודת הקודש שלו בתורה ובתפילה. שרידי החסידים היו מספרים בערגה על עבודת התפילה שלו, איך היה אומר ברגש את 'והאר עינינו בתורתך', וקטעים נוספים מתוך התפילה, ולהט הקודש הותיר בהם חותם לעשרות שנים.

למרבה הכאב בשל עלותו על מזבח העקדה במחנה אושוויץ לא נותר לו אוהל קבורה בו יוכלו להתפלל, אך התקיים בו 'אין עושים נפשות לצדיקים דברים הן הן זכרונם', ותורתו נלמדת בכל היכלי התורה והחסידות, כמו כן בשנה האחרונה הוקם בבית שמש בית מדרש ע"ש וזכרו הטהור, בית מדרש היחיד בארץ שנקרא בשם "חקל יצחק".

בסעודת ההילולא נשא דברים האדמו"ר במשנתו של בעל הילולא קדישא ועמד על מידת הכרת הטוב שראו אצל בעל ההילולא ואביו ה'אמרי יוסף': "רביה"ק ה'אמרי יוסף' זי"ע בימי חורפו חי בדחקות נוראה, לימים כאשר הרחיב לו השי"ת, היה עומד ומחלק יום יום מזון ומחיה לעניים, וכל זאת מתוך רגשי הכרת הטוב להשי"ת על אשר הרחיב לו. כך בנו אחריו מרן בעל ההילולא ה'חקל יצחק' זי"ע המשיך בדרכו והפליא לעשות בחלקות צדקה כאשר דלתו פתוחה בפתח מיוחד לעניים בכל עת ושעה. החסדים והצדקות שעשה הגיעו מתוך מידת הכרת הטוב להשי"ת, וכך גם חינך את ביתו אחריו ואת תלמידיו וחסידיו, לחיות עם הכרת הטוב, להכיר ולהוקיר טובה קטנה או גדולה".

"כל זאת מלבד גדלותו של ה'חקל יצחק' ושקידתו העצומה בתורה. אנשים שהגיעו באישון לילה אחרי חצות ברכבת לסעליש בה הקים את בית מדרשו, ובדרכם הביתה עברו על פני חצרו של רבינו, היו שומעים את קול תורתו מהדהד בחזקה. אחד ממשמשיו, סיפר כי בנעוריו הזדמן לו לפעמים להקיץ בשעה שתים ומחצה אחרי חצות, והבחין מבעד לחלון שהרבי לומד בחדרו רענן ומלא חיות, וזאת למרות שבאותו לילה קיבל אנשים עד השעה אחת עשרה, רק אז ננעלה דלת חדרו, ומיד ניגש אל תלמודו בשקידה מופלאה".

"שמעתי מפי חסידים שהסתופפו בצלו, כי בעת לימודו היה רבינו ממש כלפיד אש, כל חושיו היו שקועים בלימוד התורה, ולא ידע מהנעשה סביבו. אף כשנסע להינפש במעיינות-מרפא, היה מעשה שהעיר לו נכדו שהתלווה אליו, כי הרופאים הזהירו שמחויב לטייל בחוץ כדי לשאוף אוויר צח, ובהכרח עליו להפסיק מעט מלימודו לשם בריאותו. נענה לו רבנו: "פתח, אפוא, את החלון ואשאף מפה את האוויר הצח, ונוכל בינתיים לעסוק הלאה בלימודנו מבלי להיבטל". והיה לן בעמק הלכה בסוגיה של "עד נעשה דיין" כל אותו לילה.

בסיום הדברים אמר האדמו"ר: "בית מדרשנו נוסד ע"ש ולזכרו ובדרכו הקדושה של רבינו ה'חקל יצחק' זי"ע, בכדי שנוכל לעשות ביחד הכרת הטוב להקב"ה במחשבה דיבור ומעשה, להודות להשי"ת על כל דבר, הן במחשבה, הן באמירה, וכן בפעולות טובות במעשה למען הכלל והפרט, וזה היסוד של בית מדרשינו".