צחורים ויפהפיים: הכירו את בעלי חיים הלבנים שחיים בישראל

מקבץ תמונות של בעלי חיים לבנים יפיפיים וצחורים שחיים כאן ומהווים חלק בלתי נפרד מהטבע בארצנו.

דותן רותם אקולוג שטחים פתוחים רשות הטבע והגנים: "באזורים צפוניים או דרומיים בהם יורד שלג בחורף, מיני עופות ויונקים עוטים כסות פרווה או נוצות לבנים, דבר המסיע בהסוואתם מפני טורפים או כטורפים בעצמם."

בישראל אין הרבה בעלי חיים שהם לבנים אך מינים מסוימים נמצאים סביבנו כמעט כל ימות השנה. בואו נכיר כמה מהם:

ראם לבןצילום: גולן רידר, רט"ג

הראם הלבן הוא יונק מרשים וייחודי השייך למשפחת הפרסתנים מתת-משפחת האנטילופות. בעבר הוא היה מצוי במדבריות המזרח התיכון, כולל ישראל, אך נכחד מהאזור בסוף המאה ה-19.

מלבד צבעו הלבן המהווה אתגר מסוים בשל היותו בולט בשטח, הראם מותאם היטב לחיים במדבר הקשה. הוא מסוגל לשרוד תקופות ארוכות ללא מים בזכות יכולתו לנצל ביעילות את הנוזלים שהוא מפיק מהמזון שלו. תזונתו מבוססת על עלים, פרחים ותרמילים של עצי שיטה. למעשה, תרמילי הזרעים של השיטה מהווים מרכיב חשוב בתפריט שלו.

מעניין לציין שהמעבר של הזרעים במערכת העיכול של הראם תורם ליכולת הנביטה שלהם. למרבה הצער, ציד מוגבר הביא להכחדת הראם הלבן מנופי ישראל. הוא נצוד הן בשל בשרו הטעים והן עקב אמונות טפלות שייחסו לקרניו ולבשרו סגולות ריפוי משיתוק והגנה מפני טורפים.

איפה נצפים: בסוף שנות ה-70 הוקם גרעין רבייה בשמורת חי-בר יטבתה מארבעה זוגות. הודות למאמצים אלו, כיום חיים בחי-בר מעל 100 פרטים, ועוד כ-100 ראמים שוחררו לטבע בערבה, באזור המכונה הנחלים הגדולים שהם הפארן והציחור ובהר הנגב. הראם הלבן הוא דוגמה מצוינת לחשיבות שימור מינים להם תפקיד חשוב במערכות האקולוגיות בהן הם חיים.

ניתן לסייע בשמירה על הראמים הלבנים על ידי שמירה על שמורות הטבע נקיות מאשפה ושאריות מזון הפוגעים בבריאותם, קחו את האשפה איתכם והשליכו במקומות מוסדרים. כולנו יחד נחזיר את החיות המופלאות הללו לשגשג בישראל.

לבנית בשמורת טבע החולהצילום: שרית פלאצי מיארה, רט"ג

הלבנית הקטנה היא מין מרהיב של אנפה בינונית, הבולטת בזכות צבעה הלבן הטהור ופרופורציות גופה הצרות והמוארכות. מקורה הדק והארוך, יחד עם רגליה השחורות ואצבעותיה הצהובות הבולטות, מעניקים לה מראה ייחודי ואלגנטי.

בעונת החיזור, הלבנית מתהדרת בגשר עין אדמדם ובשתי נוצות קישוט ארוכות ודקיקות על ראשה המוסיפות לקסמה. בשל נוצות הקישוט בעונת החיזור ניצודו לבניות על מנת שנוצות אלו ישמשו כקישוט לכובעי גבירות מהודרות וכיום הלבנית היא עוף מוגן.

איפה נצפים: הלבנית הקטנה היא מין יציב בישראל, כלומר היא נמצאת כאן כל ימות השנה, כאשר בעונת הסתיו והאביב מצטרפות ללהקות המקומיות גם להקות של לבניות נודדות. חלק מהלהקות נשארות למשך החורף ומעטרות את בריכות הדגים, את שמורת החולה וחופי הכנרת בלבן. היא ניזונה על דגים ומקננת בעונת האביב והקיץ במושבות מעורבות עם מיני אנפות אחרות קורמורן גמד ומגלן חום.

מספר קטן של לבניות למדו לצוד בחוף הים הסלעי או בשפכי נחלים. כך שמי שיוצא בעונת הקיץ לטייל לאורך חופים כמו חוף הבונים, שפך נחל אלכסנדר ונחל תנינים יכול לראות לבניות צדות. ברוב המקרים הן עומדות ומניעות את ראשן לאט עד שלפתע הן שולחות את צווארן קדימה והמקור ננעץ כמו חץ שלוח בטרף. מנגנון זה השתכלל עד כי כך שהלבנית כבר לא יכולה לסובב את ראש לאחור ובעת מעוף הצוואר מונח כדוגמת האות S על גבה.

לבנין משויש צילום: דותן רותם

משפחת הלבנינים - משפחה של פרפרי יום, המונה כמה מהמינים הנפוצים ביותר בישראל. חלק מהמינים לבנים לחלוטין עם כתם שחור קטן ואילו לאחרים שילוב של פסים ירוקים ושחורים על כנפיהם הלבנות.

מיני לבנינים מעופפים בכל עונות השנה ובכל רחבי הארץ. הבולטים שבהם הם לבנין הצנון ולבנין הכרוב אותם ניתן לראות כמעט בכל גינה ציבורית ולבטח בשטחים הפתוחים.

איפה נצפים: המין לבנין משויש נצפה כבר בפברואר באזור הערבה וים המלח וככל שהעונה מתקדמת לעבר הקיץ נצפים לבנינים משוישים גם באזורים צפוניים יותר כולל במישור החוף.

למטיילים בשמורת נחל התנינים, עין אפק, ומקורות הירקון חפשו פרפר לבן עם עורקים חומים דקים. מי מכם שבחר לטייל בערבה ובמדבר יהודה חפשו אותם גם שם בנאות המדבר או בגינות הציבוריות בישובים בהם אתם מתארחים.

תכול כנף קיסוסיצילום: דותן רותם

תכול כנף קיסוסי, על אף שמו, חלקה החיצוני של הכנף צבעה לבן וכאשר הפרפר עומד עם כנפים סגורות הוא לבן לחלוטין עם ניקוד שחרחר.

איפה נצפים: זהו מין מיוחד של החרמון הגבוה. הוא מעופף באביב המאוחר ובקיץ וניתן לראות להקות גדולות שלו כאשר הוא נח על הקרקע בבריכות בוץ רדודות וניזון ממינרלים החיוניים לו.

חלק מאזורי מחייתו נפגעו במהלך המלחמה הנוכחית ואנו תקווה שעם סיומה המיוחל נוכל לשקם את בתי הגידול שנפגעו.

זאב לבן בערבהצילום: אשר פרץ

זאב לבן, בשנת 2022 זוהתה תצפית נדירה של זאב בעל פרווה לבנה. במבט ראשון, ניתן היה לחשוב שמדובר בזאב לבקן, אך העיניים אינן אדומות כפי שמאפיין גן הלבקנות. כאמור, אצל חיות שאינן טורפות או קטנות, לבקנות או צבע לבן עלולות להוות חיסרון משמעותי שכן הן בולטות לטורפים, במיוחד בשעות הלילה.

עם זאת, הזאב הלבן אינו לבקן, אלא בעל מתופעה גנטית נדירה הקרויה לאוציזם (Lucism), בה שילוב גנטי נדיר גורם לפנוטיפ (המראה החיצוני) להיות בעל שיער או פרווה לבנים. אז נכון, טכנית מדובר בזאב אפור בעל פרווה לבנה, אבל התצפית הנדירה הזו בישראל הופכת את הזאב הלבן לאחת החיות המרשימות והיפות בטבע הישראלי.

חסידהצילום: שרית דהן, רט"ג

עיקר צבעה של החסידה הלבנה הוא אכן לבן. אולי כדי להבדילה מהחסידה השחורה החיה לצידה באזורי הקינון במזרח אירופה. החסידות חולפות בשמי ישראל פעמים בשנה בדרכן לאפריקה או לאירופה.

איפה נצפים: מעטות מהן נשארות לקנן בישראל ולמטיילים ברמת הגולן ניתן לצפות מרחוק ובבטחה בקינים הבודדים.

החסידות ניזונות על מכרסמים זוחלים ודו-חיים בשטחי הבתה הפתוחים סביב הישובים בהם הן מקננות ויש חשיבות רבה לשמור על בית גידול זה גם למען החסידות המקננות ואלו העוצרות בבתות כתחנות 'תדלוק' בעת הנדודים.

שקנאיצילום: דורון ניסים

שקנאי לבן, מהעופות המרשימים העוברים את ישראל כל שנה בסתיו. שמו נתן לו בשל כסות נוצותיו הלבנות. השקנאי מקנן במושבות צפופות באגמים רדודים יחסית שם הוא יכול לצוד דגים. את הציד מבצע השקנאי הלבן יחד עם שקנאים נוספים כאשר הם מגרשים להקות דים לפינה רדודה של האגם ואז ביחד מכניסים את ראשם למים פורשים את השק המפורסם ולוכדים את הדגים.

איפה נצפים: ישראל מהווה את תחנת העצירה האחרונה של העוף בדרכו לאפריקה לפני חציית המדבר. בעבר הם עצרו בעמק החולה שם ניזונו על דגים בגא הרדוד. כיום רשות הטבע והגנים יחד עם חקלאים וארגונים נוספים מספקים להם מזון במאגרים מבודדים על מנת שלא יפגעו במדגים מסחריים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!