י"ח חשון התשפ"ה
19.11.2024

סוד מחצית השקל: כך מנצחים את האויב

מצוות תרומת מחצית השקל, מזכירה לנו שכל אחד מאיתנו הוא רק חצי, רק ביחד אנו שלמים • ואיך זה קשור לגזירות המן?

סוד מחצית השקל: כך מנצחים את האויב

השבת נקרא את פרשת שקלים, הראשונה שבארבע הפרשיות.

הגמרא במסכת מגילה יג: אומרת: "אמר ריש לקיש גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים".

גמרא זו אומרת דרשני וצריכה ביאור, כי מה הקשר בין מצוות מחצית השקל לעשרת אלפי כיכר כסף שרצה המן לתת לאחשורוש, כדי שיסכים להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים?

מה הכח במצווה כדי לבטל את הגזירה?

מבואר כי במצוות מחצית השקל רמוז ענין אחדות בני ישראל ואיך שכל אחד ואחד מישראל איננו שלם רק אם יחבר את עצמו עם חבירו, ובהשתתפות עם חבירו בא להשלמה, ושניהם יחד הם כלי שלם.

זה מרומז במצוות מחצית השקל שכל כלל ישראל כולם יחד נותנים מטבע אחת ואחיד - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט, וכמאמר חז"ל (קידושין מ:) "תנו רבנן לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה".

זה ענין מחצית השקל שיזכור האדם שהוא כשלעצמו הוא רק חצי וישתדל בכל כוחו לאהוב את חבירו ממש כגופו ועל ידי זה יתרבה האחדות בבני ישראל,

לכן יש במצווה את הכח לבטל את את גזירתו של המן הרשע כאמור בגמרא שאין מי שיודע לקטרג על עם ישראל שאמר עליהם: "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים".

היינו ישנו עם 'אחד' שהכח שלה הוא האחדות, אבל עתה הוא 'מפוזר ומפורד' הוא, שנתפרד החבילה, ויש ביניהם פירוד לבבות, ועתה העת והעונה שתוכל לשלוט בהם לרעה. ולפיכך הקדים שקליהם לשקליו לעורר את האחדות בבני ישראל.

לכן דוקא בעת הזו כאשר כל מיני גזירות רעות רובצים עלינו מבית ומבחוץ מהמן הרשע ואחשורוש של דורנו, חובה עלינו לתקן את הפירוד הנורא שיש בנו, ולראות מה עשתה אסתר המלכה בראותה כל זאת ואמרה למרדכי היהודי: 'לך כנוס את כל היהודים לייחד לבבם לאחד'.

לסיום נביא פה את דברי המדרש (תנחומא תשא ג'): "אמר משה לפני הקב"ה, משאני מת אין אני נזכר. אמר הקב"ה: "חייך - כשם שאתה עומד עכשיו ונותן להם פרשת שקלים ואתה זוקף את ראשן כך בכל שנה ושנה שקוראין אותה לפני, כאלו אתה עומד שם באותה שעה וזוקף את ראשן.

"מנין? ממה שקראו בענין 'וידבר ה' אל משה לאמר, כי תשא את ראש'. 'את ראש' לא נאמר אלא 'כי תשא'".

ועתה מובן מדוע דווקא בפרשת שקלים, זה הזמןבו שמשה רבינו רוענו הנאמן, זוקף את ראשינו, מאחר ובפרשה הזאת רמוזה הענין של אחדות בני ישראל וזאת בלבד היא זכות הקיום והכח העיקרי לבטל גזירות וקירוב הגאולה במהרה אמן".
שקלים תורה פרשת שבוע כסף כי תשא

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}