בג"ץ דן ב"חוק בן גביר" להרחבת סמכויות השר

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות שהוגשו נגד התיקון לפקודת המשטרה שמרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי, זאת לאחר שהחוק אושר בקריאה שלישית לפני למעלה משנה. העותרים טוענים כי התיקון הופך את השר בן גביר למעין "מפכ"ל על". 

התיקון שאושר בכנסת קובע כי השר לביטחון לאומי יקבע את המדיניות - זאת כאשר המפכ"ל יממש אותה בשטח. מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי צפוי להגיע ולמסור הצהרה בפני השופטים. 
 

הדיון מתקיים בפני הרכב השופטים: ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, השופט יוסף אלרון, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, השופטת גילה כנפי-שטייניץ, השופט יחיאל כשר. הדיון נפתח בשעה 10:00 וצפוי להימשך עד אחר הצהריים.

נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט אמר במהלך הדיון: "עמדתנו - החוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר לקציני המשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה".

השופטת גילה כנפי-שטייניץ אמרה כי "בתחום החקירות יש הנחיה של היועמ"שית ופרקליט המדינה לפתוח בחקירות רגישות כמו בנושא המרדה". השופט שאלה: "איפה מקומו של השר בעניין הזה לפי החוק? ובמקרה של מחלוקת עם היועץ?". עו"ד ברט השיב: "אם השר יסבור שצריך לשנות דברים - יש לו סמכות לקבוע מדיניות כללית".

השופט עופר גרוסקופף: "הסדירו בחוק רק היבט אחד. השר אפילו לא מחויב בהסכמה". ברט: "בנושא חקירות סמכות השר יותר מצומצמת".

השופט עוזי פוגלמן אמר במהלך הדיון: "תיקון החוק מאפשר מצב של חקירות שלא מובילות להעמדה לדין. זו פגיעה מאוד חריפה בזכויות האזרח בלי שום תכלית". נציג הכנסת עו"ד ברט: "יש לפרש את הסעיף שמצריך את השר לשמוע את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לפני שיתווה מדיניות עקרונית בעניין חקירות , שנדרשת התייעצות עם היועמ"ש".

השופט יצחק עמית: "לא נעשה הפרדה והבחנה בחוק בין עניינים עקרוניים לבין עניינים ספציפיים, כפי שהמליצה ועדת צדוק. ומכיוון שיש קושי גדול לעשות את ההפרדה הזו - אולי כדאי לוותר על זה?".

נזכיר כי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר שיגר אתמול (שני) מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה עו״ד גלי בהרב מיארה לקראת הדיון. במכתבו מאשים השר כי היועמ״שית החזיקה בתגובת המפכ״ל לבג״צ במשך 3 שבועות אך לא טרחה להציגו לשר ולבקש את תגובותו, ממניעים זרים ופסולים.  

השר בן גביר הוסיף לפרט באשר לתפקודו של מפכ״ל המשטרה רנ״צ קובי שבתאי וכתב: ״למעשה מאז פרסום דו"ח ועדת מירון שמצא אותו אחראי באופן אישי – מר קובי שבתאי כבוי ואיבד את החשק לעבוד. כאשר אני הגעתי לאירועי ההילולה במירון, וגיליתי שהמפכ"ל היוצא אינו נוכח וכלל לא מצוי בסוד העניינים וקבלת ההחלטות".

נציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן אמר בדיון כי "זה לא תיק רגיל, מדובר בסמכויות בזמן אמת - אי אפשר לתקן פגיעה בזמן אמת. צריך להיות מאוד זהירים כשניגשים לזה. אם המשטרה תהפוך למשטרה פוליטית - המשטר כבר לא יהיה דמוקרטי. אלו חוקים שהשפעתם גדולה".

הלמן הוסיף: "אסור לבחון את החוק על סמך מי השר היום, בסוף בעוד חמש שנים אולי יהיה שר אחר. בואו נעזוב את הממשלה ואת השר, אין בחוק בלמים".

הוא הוסיף כי "השר לא אמור להתערב בחקירה - נקודה. אין בלמים, זה הדבר הכי רגיש. בחוק לא מגדירים מהי מדיניות. פקודת המשטרה מוצבת על הלוח בבית הספר לשוטרים, אני מתקשה לראות שם את כל פסקי הדין של העליון".

השופט יחיאל כשר אמר כי "צריך להחליט מה זה מדיניות כללית", ועו"ד נדב העצני, עורך הדין של השר בן גביר, טען: "התיק הזה לא היה בא לעולם אם לא היה מדובר בשר הספציפי הזה. אם היה מדובר בשר ברלב לא היינו פה. תמיד היה מתח בין השר למפכ"ל, והמשטרה הייתה עושה מה שהיא רוצה".

המפכ"ל אמר מחוץ לאולם לאחר שבקשתו לדבר נדחתה: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית א-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה להציג את עמדתנו כמשטרה והמשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה והגדלת הסמכויות עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל. אני מכבד את החלטת בית המשפט ואת המסר שלי אעביר מילה במילה גם לבית המשפט וזה יפורסם בהמשך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!