הפרופסור מהשמאל נגד האופוזיציה והמוחים: "תחושה של אובדן דרך מוחלט"

תחת הכותרת "אובדן עשתונות", מפרסם משה כהן אליה, פרופסור מומחה למשפט חוקתי, טור נוקב נגד אנשי השמאל המוחים בעיצומה של המלחמה. יצוין כי הפרופ' העיד על עצמו בפומבי שהוא שייך למחנה השמאל והצביע בבחירות האחרונות ל'יש עתיד' של יאיר לפיד.

בחודשים האחרונות הוא מככב כמעט מידי ערב בתוכנית 'הפטריוטים' של ינון מגל ב'ערוץ 14' כנציג השמאל, אך נראה שהוא מתפכח לאט לאט ומבין מי הם ראשי המחנה שלו שאיבדו את האידיאלוגיה והחזון.  

וכך הוא כותב:

יש משהו עצוב בהתבוננות במה שקורה במחנה האחוס"לים בשמאל. התחושה היא של אובדן דרך מוחלט. אנשים כמו רדמן ושות' כל הזמן מנסים "להמציא" סיפור למחנה, אבל זה לא עובד להם. פעם זה היה שחיתות, ואחר כך הצוללות, הקורונה, "הנאשם", הרפורמה, קרן הארנונה, גיוס בחורי ישיבות, מה לא ניסו. אבל כל זה לא מצליח לייצר סיפור לקבוצה שהיא איכותית, שהיא תורמת, אבל שלא מצליחה לייצר לעצמה סיפור שמלכד את עם ישראל, ואפילו לא מלכד את הקבוצה עצמה. חבל, כי לאבותיהם המפאיניקים היה סיפור גדול – סיפור של ציונות ובניין הארץ. ובן גוריון עצמו ראה את עצמו קשור לחזון המשיחי של נביאי ישראל, וספר הספרים הוא התנ"ך. מנהיגי המחאה היו מוקיעים את בן גוריון על דבריו אלו כיום. 

אז עכשיו מי שמתיימרים להיות המנהיגים של המחנה הזה - אנשים ברמה נמוכה ומאוד לא מרשימים - מנסים לגרור את מדינת ישראל לבחירות בעיצומה של אחת המלחמות הקשות ביותר בתולדותיה. וזאת לאחר שבתקופת המשבר החוקתי, חלקם לא היססו לעודד סרבנות (ואני לא מקבל את המילה המכובסת – הפסקת התנדבות) ואיימו שבספטמבר לא יהיה "לכם" צבא – כאילו הצבא מגן רק על אנשי הימין. כשאין "לכם" צבא, דווקא הקיבוצים בעוטף והצעירים שחגגו בנובה – בשר מבשרה של הקבוצה הזו, הם אלו שנפגעו יותר מכל. ודווקא אותם "משיחיים" מיהודה ושומרון הם אלו שנחפזו להציל כמה שיותר אזרחים בעוטף, וכולנו גם יודעים מה אחוז הנופלים מקרב אותם "משיחיים", ששלטי החוצות של הקנאים בשמאל מכפישים. 

יש להם חלון זמן קצר, עד לסוף מושב הקיץ. לכן המסרונים האלרמיסטים שנשלחו לחברי המחנה. לכן הושקעו מליונים על גבי מליונים על קמפיינים בכלי התקשורת הכתובה, האלקטרונית ובשלטי חוצות. לכן אבי בניהו מדבר על ההפיכה הצבאית שבדרך (ברצינות או בצחוק), לכן חזרו חסימות הכבישים, ההשתוללות והגידופים ברחובות. לכן התקשורת חוזרת לנפח את מספר המפגינים בקפלן. לכן הלחץ גובר במחנה האחוסלים הקיצוניים. 

אבל אובדן העשתונות הזה לא יעזור להם. עם ישראל איננו מעוניין בבחירות עכשיו. בזמן שאנחנו קוברים את מתינו וכאשר מיטב בנינו ובנותינו נמצאים בשדה הקרב, לאף אחד אין עניין בבחירות עכשיו. את כל האנרגיות והקשב של עם ישראל אנחנו צריכים למקד בניצחון במלחמה הארוכה שצפויה שלנו. המלחמה דורשת אורך רוח, סבלנות, וכן - גם דם, יזע ודמעות. ככל שנהיה מוכווני מטרה במלחמה ההיסטורית הזו, כך פחות דם יישפך, וכך נבטיח את העתיד של הילדים והילדות שלנו לדורות הקרובים. 

מנהיגי המחאה – העם לא איתכם, ואפילו לא הקבוצה שאתם מתיימרים לייצג. אתם אנשים קיצוניים, שאיבדתם דרך עד כדי כך שאתם מוכנים לפגוע בעם ישראל. ולכן אתם תישארו לבד, ותפסידו. רק חבל על הנזק שאתם גורמים לעם ישראל בזמן מלחמה".

לפוסט נרשמו קרוב -400 תגובות, חלקן הסכימו עם דבריו, בעיקר תומכי ימין, אולם רבות מהן תקפו אותו על אי יישור הקו עם המחאה ועם האופוזיציה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!