כ- 14,000 אנשים ממתינים לעלייה לישראל במחנות באתיופיה

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות התכנסה היום (שני) לדיון מעקב בנושא יישום החלטות הממשלה בנושא הבאתם לישראל של בני קהילות הממתינים במחנות באדיס אבבה ובגונדר.

לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, כ- 14,000 אנשים ממתינים לעלייה לישראל במחנות בתנאי מחיה קשים, מתוכם 1,226 עונים על הקריטריונים לעלייה לישראל לפי החלטת הממשלה 713, שעסקה במבצע "צור ישראל". הסיבה לאי העלייה שלהם ארצה נובעת ממחסור תקציבי של כ-200 מיליון שקלים.

לפי הוועדה לבחינת הקריטריונים להמשך העלייה וכניסה של הממתינים באתיופיה ישנם מספר דפוסי פעולה אפשריים: 1) מעבר לבדיקת זכאות על פי חוק השבות בלבד 2) השלמת החלטה 713 ומעבר לחוק השבות 3) השלמת החלטה 716, מעבר לחוק השבות עם נטייה לסגירת בתי אב 4) הומניטרי והלכתי - בדיקת כלל השוהים בקהילות ע"י רצף אימהות על פי רשימות עדכוני 2020 ומתן עדיפות סגירת בתי אב.

תושבים באתיופיה: אילוסטרציהצילום: Pixabay

הראל קנפו, פרוייקטור העלייה מאתיופיה, משרד העלייה והקליטה אמר: "אנחנו בוועדה נפגשנו עם כל אדם שרלוונטי לעלייה מאתיופיה לישראל וניסינו לעשות סדר היסטורי שייתן מצד אחד מענה להעלאת הנשארים באתיופיה ובאיחוד המשפחות, אך מצד שני יישמר את הערך של המדינה היהודית בישראל. לאורך כל הדרך ההתייחסות לעדה האתיופית היא אינה גזענית ואנחנו בוחנים מספר מסלולים לעלייה לישראל. בתוך הוועדה עצמה חברים שלושה נציגים של הקהילה האתיופית ממשרדים ממשלתיים שונים, לא הצלחנו להביא להסכמות על הכנסת נציג קהילה שהוא אינו עובד משרד ממשלתי. הממשלה תצטרך להכריע מה האפשרות המועדפת עליה להמשך העלייה מאתיופיה".

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אמר: "הוועדה בראשות הראל קנפו ביצעה עבודה יסודית וטובה. אחת הבעיות המרכזיות היא הזהות של נציג הציבור בוועדה הרשמית. יש הרבה מחלוקות בתוך הקהילה לגבי הזהות של הנציג ונכון לצרף את שלושת חברי הכנסת צגה מלאקו, משה סולומון ופנינה תמנו כנציגים רשמיים בוועדה".

ח"כ צגה מלאקו (הליכוד) אמרה: "הבעיות בהעלאת המשפחות מאתיופיה נבעו מכך שלא שיתפו את הקהילה. אם לא ישכילו לתקן את העוול ההיסטורי הזה אנחנו נשב כאן עוד 30 שנה עם בעיות חדשות".

ח"כ משה סולמון (הציונות הדתית) אמר: "הוועדה שהוקמה צריכה לפתור את הבעיות שהקהילה האתיופית נתקלה בהן עד היום. לא מזמן חזרתי מביקור באתיופיה במחנות ושמעתי את הכאב של המשפחות שנקרעו אשר מתחננות לקבל תשובה סופית לגבי מדיניות העלייה לישראל. הרשימות של יהודי אתיופיה משנת 2010 בעוול יסודן. יש זכאי שבות שיכולים להגיע לישראל והם לא מופיעים בשום רשימה. אסור לתקן עוול היסטורי באמצעות עוול נוסף. ככל שנדחה את הבעיה אנחנו נקבל אותה עצומה יותר בהמשך".

חמוטל רוגל פוקס, משרד החוץ אמר: "המתיחות הביטחונית באתיופיה נרגעה מאז חודש אפריל האחרון. נציג של המשרד ביקר לאחרונות במחנות באדיס אבבה. ישנם 9 זכאי שבות שיכולים לעלות לישראל אך השלטון המקומי מסרב לאפשר להם לעלות".

הבטאמו יוסף, הסוכנות היהודית אמר: "הלחימה נרגעה, אך הביטחון האישי באתיופיה לא מספיק קיים. אין לנו שליח סוכנות יהודית קבוע באתיופיה. אנחנו המלצנו שתהיה באתיופיה הצבה של שליח סוכנות בצורה קבועה, אך זה עדיין לא יצא אל הפועל".

יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם את הדיון: "אני שב וקורא לממשלה להביא לישראל באופן מידי את אותם 1,226 בני העדה האתיופית שעונים על הקריטריונים שקבעה הממשלה. מדינת ישראל יודעת לקלוט אותם והערכה התקציבית שיש צורך ב- 200 מיליון שקלים כדי להביא אותם לארץ היא מנופחת. אני דורש מהסוכנות היהודית להעמיד שליח קבוע באתיופיה. יש להקים את ועדת החריגים שתעבוד לעיתים תכופות כדי לדון בכל המקרים הרלוונטיים, אין צורך לחכות לסיום עבודה הוועדה כדי להתחיל לדון במקרים החריגים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!