מהלך התגובה הישראלי לחרם של ארדואן
בעקבות האמברגו עליו הכריזה ממשלת טורקיה בתחילת מאי, אשר מפר את הסכם הסחר בין המדינות, ביטל את מסגרת היחסים הכלכליים ופגע ביחסי האמון וההדדיות בין הצדדים, מקדם משרד הכלכלה אסדרה חדשה לניהול היחסים הכלכליים מול טורקיה
- שלו שינברג
- י' סיון התשפ"ד
בשל הפרת הסכם הסחר המתמשך שנקט נשיא טורקיה ארדואן באופן חד צדדי בעקבות מלחמת חרבות ברזל, מפרסם משרד הכלכלה והתעשייה מהלך תגובה, שמטרתו לדאוג לאינטרס הישראלי אל מול האינטרסים של הטורקים, באמצעות הפעלת מנגנון בקרה שכולל חובת רישוי שיחול על כלל המוצרים המיובאים מטורקיה ישירות לישראל.
משרד הכלכלה מסר כי "הנוהל המפורסם, הנו פרי עבודה מקצועית, משותפת, אותה הוביל משרד הכלכלה והתעשייה בשבועות האחרונים, בשיתוף משרדי ממשלה רבים בהם משרדי החוץ, החקלאות, המל"ל, האוצר, בנק ישראל ועוד".
הנוהל החדש משלים את מגוון הפעילויות בהן נקט המשרד המיועדות לסייע ליבואנים בהן איתור מדינות חלופיות ליבוא ויצוא, הקלות בדרישות היבוא לישראל, ופיתוח כלי סיוע ליצואנים במציאת שווקים חליפיים בשווקים הבין לאומיים.
בשנת 2023 הסתכם היבוא מטורקיה בהיקף של כ-5.2 מיליארד דולר, כולל שירותים. כלל המוצרים המיובאים מטורקיה אינם ייחודיים וזמינים לרכישה ליבואנים הישראלים בשוק החופשי וחלק לא מבוטל מהם ניתן לייצר או לרכוש בישראל. על מנת לצמצם את הפרשי עלויות השילוח הימי, עיקר מאמצי איתור חלופות הייבוא מתמקדים במדינות אגן הים התיכון ואל מול שותפות סחר אמינות דוגמת יוון ואיטליה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות