הרוסים פגעו בדפוס שהדפיס את התנ"ך באוקראינית
נוכח החרם על השפה הרוסית במדינה, שהתגבר מאוד מאז תחילת המלחמה בין מוסקבה לקייב, יהודים רבים באוקראינה מסרבים לפתוח ספרי קודש בשפת האויב. לכן עלה הצורך לתרגם את התורה וספרי קודש יהודים בסיסיים אחרים לאוקראינית
- יענקי פרבר
- ה' סיון התשפ"ד
לראשונה מאז מתן תורה, לפני יותר מ-3,000 שנה, יתורגם "ספר הספרים" לשפה האוקראינית. עד היום תורגמה התורה כמעט לכל שפה אפשרית, אך לא לשפה שאותה דוברים מאות אלפי יהודים באוקראינה. נוכח החרם על השפה הרוסית במדינה, שהתגבר מאוד מאז תחילת המלחמה בין מוסקבה לקייב, יהודים רבים באוקראינה מסרבים לפתוח ספרי קודש בשפת האויב. במקביל, כמעט בכל הקהילות באוקראינה מדווחים על יהודים חדשים שפוקדים את בתי הכנסת, כחלק מהרצון להשתייכות קהילתית נוכח המצב הביטחוני הקשה וחוסר הוודאות ולכן עלה הצורך לתרגם את התורה וספרי קודש יהודים בסיסיים אחרים לאוקראינית.
מי שאחראים על המיזם הם שניים: מיכאיל שיפרין (52) יליד חרקוב ובעל בית דפוס גדול בעיר והרב מאיר סטמבלר יו"ר "פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה" (FJCU). שיפרין לא ידע דבר על יהדותו, גם כשעלה ארצה ב-1991 למשך שנה. כשאביו נפטר הוא החל לפקוד את בית הכנסת המקומי בחרקוב וחזר בתשובה על ידי רב העיר משה מוסקוביץ.
במקביל, באותה תקופה החלו עסקיו לפרוח. בשנת 2005, אחרי כמה שנים בהם עסק במכירת ציוד לבתי דפוס, החליט שיפרין לפתוח בית דפוס משלו. הוא שכר מתחם ענק בן 12,000 מטרים רבועים, רכש מכונות יקרות ופתח בית דפוס גדול מאוד ששמעו הלך לפניו. 200 עובדים עבדו במקום עד המלחמה והוא עבד גם עם הוצאות לאור של ספרי קודש בישראל. כאשר פרצה המלחמה הוא נמלט למחנה הפליטים שהקימה FJCU האוקראינית יחד עם קהילת EMIH על שפת אגם בלטון בהונגריה – במתחם שמאכלס פליטים עד עצם היום הזה. שיפרין והרב סטמבלר, שהכירו עוד קודם לכן, נפגשו שם והרב הציע לו רעיון לתרגם ולהדפיס את התורה באוקראינית.
"באותו מפגש לפני שנתיים הרב סטמבלר פנה אלי ושאל אם יוכל להדפיס אצלי בהנחה ספרות יהודית באוקראינית. אמרתי לו שכן, אבל אחרי רבע שעה חזרתי אליו ועדכנתי אותו שאני גם רוצה להיות שותף פעיל בממוני בדבר החשוב הזה ושגם חבר טוב שלי – אדם אמיד בשם מארק וינרסקי מחרקוב מוכן להיות שותף. סיכמתי אתו שהפדרציה תישא בעלות של שליש מההוצאות, ואת היתר אביא יחד עם וינרסקי שהיה הראשון שחשב על הנושא כבר לפני כמה שנים. הוא ניסה ליזום הוצאת סידור או חומש לאוקראינית לפני עשור אבל אז לא היה לזה ביקוש. כמעט לא דיברו אוקראינית. זה היה ממש בשוליים, אז זה ירד מהפרק. כשחייגתי אליו באותו יום עם ההצעה הוא קפץ משמחה וכך יצאנו לדרך".
עד כה הוציאו שיפרין ווינרסקי, לצד תורמים שהביאה ה"פדרציה", יותר ממיליון דולר על הפרויקט שאינו ריווחי וגם לא נועד להיות כזה. בתחילת הפרויקט פגעו 2 טילים רוסיים בבית הדפוס של שיפרין. הנזק נאמד ביותר מ-3 מיליון דולרים ומכונות יקרות נפגעו אבל פרויקט התרגום המשיך כמתוכנן.
שיפרין משמש כמנהל הפרויקט והקים תשתית של מתורגמנים, בלשנים ורבנים שכל אחד מהם עושה את עבודתו בדקדקנות. לדברי הרב סטמבלר "מאוד קשה למצוא רבנים דוברי אוקראינית על בוריה אבל הצלחנו להקים צוות מקצועי מהמדרגה הראשונה. לפעמים הצוות יכול לשבת יום שלם ולדון על תרגום מילה מסויימת בצורה הנכונה אבל ב"ה צולחים בסוף את כל האתגרים. כחלק מהעבודה, וכדי להקל עליהם, הם מסתמכים על תרגומים תורניים של התורה לאנגלית ולרוסית. תרגמנו כבר את כל התורה כולל ההפטרות. התרגום הסופי אחרי כל העריכות של אנשי המקצוע הלשוניים מטעם בית הדפוס - שאינם יהודים אגב - נעשה בינתיים על ספר בראשית, ספר שמות וחצי ספר ויקרא והשאר תורגם אבל עדיין בשלבי עבודה".
בינתיים הם מדפיסים בכל שבוע מחדש את התרגום של הפרשה שבה יקראו באותה שבת בבתי הכנסת ו''הפדרציה'' דואגת להפיץ זאת באלפי עותקים ברחבי אוקראינה, בסיוע שלוחי חב"ד. "לקראת חג השבועות נחלק חוברת של 'עשרת הדברות', לדוגמא.בסיום החוברות אנו מבקשים מהציבור לתת את הערותיו על החומר, ואכן כל שבוע אנו מקבלים תגובות. רובן כמובן תגובות נלהבות של תודה אבל בכל שבוע יש גם תגובות עם הערות ענייניות הקשורות לתרגום, אותן אנו לוקחים לתשומת ליבנו ומכניסים בתרגום של שניים וחצי החומשים שעדיין לא תורגמו עד תומם מבחינה מקצועית".
שיפרין: "מלבד זאת תרגמנו גם את מגילת אסתר והגדה של פסח שנשלחו לרבבות בתים יהודים ברחבי המדינה יחד עם ארגזי סיוע לחגים, ספרוני יהדות לילדים וכן את ספר התהלים. בימים אלו אנו שוקדים על תרגום הסידור וכן על הוצאה מחודשת ושניה של ספר התהלים". לפני כשנה וחצי הנשיא זלנסקי נשא נאום בפני דיפלומטים מהעולם והתייחס למצב הבטחוני באוקראינה, ופתאום, באמצע הנאום הוא השתמש באופן חריג בציטוטים מספר התהלים שכתב דוד המלך. במהלך הנאום הקריא הנשיא מספר פסוקים מפרק ד' בתהילים ופתח בפסוק: "ואתה ה' מגן בעדי כבודי ומרים רֹאשִׁי: קולי אל ה' אקרא ויענני, לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי". בהמשך ציין הנשיא: "אנחנו עומדים נגד הרוע כבר כמעט שנה. אנחנו מאוחדים כפי שלא היינו שנים. אנחנו אמיצים - הלוחמים שלנו פגעו ברוע בשדה הקרב. האם זה קרה רק בגלל מאמצים של אנשים - או שאלוקים שמע את תפילותינו?".
"מה שלא היה ידוע הוא הסיפור המרתק שהתרחש מאחורי הקלעים. כמה ימים לפני כן זלנסקי חגג את יום הולדתו ה-45 ומכיוון שכך, סגני הרב רפאל רויטמן העניק לו במתנה בשם 'הפדרציה' מתנה – הכרך הראשון של התהלים שתרגמנו לאוקראינים, בתוך כריכת עור כשעליה מוטבע שמו של הנשיא "זלנסקי וולודימיר אלכסנדרוביץ". הנשיא החל לקרוא בתהילים הללו, ומשם עלה לו הרעיון לצטט את דוד המלך באמצע אותו מפגש חשוב".
הרב משה מוסקוביץ, רבה של חרקוב, מוסיף: "כתוב שמשה רבינו התעסק בחודש האחרון לחייו בתרגום התורה לשבעים לשון וזה עצמו מצביע על החשיבות הגדולה שבדבר. אז לתרגם את התורה לשפה חדשה שהתורה לא הודפסה בה בעולם הוא משהו חשוב מאוד שבאמצעותו אנו מנגישים את התורה לעוד מאות אלפי יהודים וזו זכות וחובה שאין לתאר. ובכלל, מאוד חשוב שיהיה תרגום יהודי-דתי לתורה, כי אחרת היהודים יתבססו חלילה על תרגום כנסייתי-נוצרי שיכול להיות מוטעה ומסולף במכוון כדי להפיל יהודים תמימים בפח. מי שמתרגם ראשון - ינצח בנרטיב".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות