כ"א כסלו התשפ"ה
22.12.2024
דרוש טיפול

מטריד: המצב הביטחוני משפיע על התפרצות המחלה

דרוש טיפול: הלחץ והחרדה בעקבות המלחמה מובילים להתפרצות מחודשת ולהחמרה במחלת הפסוריאזיס • מומחית למחלות עור: "סטרס אינו רק מצב נפשי. זהו מצב פיזיולוגי שגורם לשחרור ציטוקינים, מולקולות זעירות המעוררות את פעילות המערכת הדלקתית במגוון רקמות ואיברים" • כל הפרטים

מטריד: המצב הביטחוני משפיע על התפרצות המחלה
פסוריאזיס. אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם

בפעם הראשונה שמשה (שם בדוי) הבחין שהילד הקטן שלו מתגרד באמצע הלילה, הוא כבר הבין. מחלת הפסוריאזיס שלו חזרה. "בדיוק סיימנו טיפולים שאמורים להשפיע, ונראה היה שהם באמת השפיעו, אבל כשזה נעלם - זה נעלם בהדרגה. כשזה חזר - זה חזר בבת אחת", הוא מספר. כשהלך עם הילד למחרת לרופא העור, התגובה שלו הדהימה אותו: "כשהילד רץ באמצע הלילה לממ"ד", הסביר הרופא, "ובכיתה הוא שומע מהחברים על המלחמה והמחבלים, לא פלא שהפסוריאזיס חזר ואפילו החמיר".

פסוריאזיס (ובעברית: ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית שנגרמת מהתחלקות מהירה מהרגיל של תאי העור עקב תפקוד לא תקין של מערכת החיסון והיא אינה מחלה מדבקת. זו מחלה יחסית נפוצה, ועל פי ההערות כ־2% מהאוכלוסייה סובלים מפסוריאזיס. בישראל - כך מעריכים - יש כ־300 אלף חולי פסוריאזיס. 

אלא, שכעת נראה שבעקבות המלחמה והמצב המתוח, המחלה רק מחריפה. "סטרס ולחץ משפיעים באופן ישיר על התפרצות המחלה בקרב חולים חדשים ועל החמרת הדלקת בקרב מטופלים ותיקים", מספרת ד"ר אלינה לוזינסקי, מומחית לרפואת עור מבית החולים שיבא בתל השומר. "חשוב לזכור כי סטרס אינו רק מצב נפשי. זהו מצב פיזיולוגי שגורם לשחרור ציטוקינים, מולקולות זעירות המעוררות את פעילות המערכת הדלקתית במגוון רקמות ואיברים".

"היה לי מטופל", היא מספרת, "שבדיוק התחיל לאחרונה טיפול ביולוגי. תרופה יעילה ביותר שתמיד עובדת, ובאמת גם במקרה הזה, בזכות הטיפול, נצפתה נסיגה משמעותית במחלה, אבל לאחר מספר טיפולים התרופה כאילו הפסיקה להשפיע. בבת אחת. כשביררתי הבנתי שהוא לאחרונה במילואים בגלל המלחמה ואין להם ממ"ד בבית אז הוא רץ עם הילדים ממקום למקום בכל אזעקה והסטרס משפיע עליו, אם כן - ברור למה התרופה הפסיקה להשפיע".

ד"ר לוזינסקי מזכירה מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Psychiatry Research, ממנו עולה כי7% מהילדים חולי הפסוריאזיס סובלים מדיכאון, מה שמעיד על הקשר הישיר בין מחלת עור למצב הנפשי. לדבריה, "כשהמחלה מופיעה או מחמירה, החולים נתקלים לעיתים בתגובות משפילות, מה שיכול לגרום להתגברות הסטרס והידרדרות של המצב הנפשי הלא פשוט בו הם נמצאים גם כך".

אז מה עושים כעת? ד"ר לוזינסקי מבקשת להזכיר שהתגובה לסטרס לא בהכרח מיידית, יייתכן שהמצב הנוכחי יגרום להתפרצות של המחלה בעוד שבועות או אפילו חודשים ולכן חיוני לשמור על שגרת הטיפול גם אם אין סימנים להתפרצות מחודשת. 

במקביל, הטיפול כאמור קריטי להתמודדות עם המחלה. "פסוריאזיס זו מחלה שמוכרת על ידי משרד הביטחון ככזו שמקנה זכאות להכרה על ידם במידה והתפתחה במהלך השירות הצבאי, מה שרק מראה על הקשר הממשי בין לחץ וחרדה להתפרצות הדלקת, וראוי לתת את הדעת לכך גם כעת. יש בישראל מאות אלפי חולים שהמצב שלהם החמיר או עשוי להחמיר בעקבות המלחמה, וכשמדברים על השפעות המצב המתוח - אסור לשכוח גם את זה".

פסוריאזיס מחלות עור

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}