בעל החוב יצטרך לשלם לנושים כספים שקיבל מהביטוח הלאומי

רשם חדלות הפרעון שאדי ג'ובראן מלשכת ההוצאה לפועל בחיפה הורה על הקדמת התשלומים של חייב לטובת הנושים מכספים שקיבל מהביטוח הלאומי במסגרת תכנית השיקום הכלכלית.

 בהחלטה צוין, כי החייב יליד 1957 והוא בן 67 היום, וכי בשנת 2023 ניתן לו צו לפתיחת הליכי חדלות פרעון. בהתחשב בהכנסתו של החייב מקצבת נכות מעבודה וגמלת הבטחת הכנסה, לא הטילו עליו צו תשלומים חודשי במסגרת הצו לפתיחת הליכים.

כעבור שנה ניתן לחייב במסגרת הליך חדלות הפרעון צו לשיקום כלכלי במסגרתו נקבע, כי עליו להעביר לטובת הנושים סך 36,000 ש"ח בתשלומים חודשיים של 600 ש"ח כ"א למשך 60 חודשים וכן תשלום סך 15,000 ש"ח עד סוף תקופת התשלומים, ובסה"כ היה עליו להוסיף 51,000 ש"ח.

עוד צוין, כי התשלומים שהוטלו על החייב הם במקום זכויותיו בנכס מקרקעין שבו הוא מתגורר ביחד עם בני משפחתו בדמות דירת מגורים בשטח הבנוי ביישוב מזרעה, ולא כנגזרת מפוטנציאל ההשתכרות שלו, מאחר שלא ניתן להטיל עליו תשלומים מהכנסתו מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. זאת, על אף שהיה ברור כי התשלום בפועל, הגם שהוא גילום זכויות במקרקעין, יבוצע מהכנסות החייב מקצבאות, מאחר שהצהיר כי אין לו מקורות הכנסה אחרים וכי ילדיו אינם יכולים לסייע לו בתשלומים הואיל וגם הם מסובכים בחובות. החייב שילם שלושה תשלומים חודשיים בהתאם לצו לשיקום כלכלי בסכום מצטבר של 1,800 ש"ח.

כעבור מספר חודשים הסתבר לנאמן, כי החייב קיבל סך 93,420 ש"ח תשלום רטרואקטיבי של גמלת נכות מהמוסד לביטוח לאומי, מאחר שהמוסד לא חישב נכון את גמלת הנכות מעבודה המגיעה לו משנת 1984. כספים אלה לטענת החייב מוגנים על פי חוק ככספי קצבאות וגם מכוח הפסיקה. הנאמן הודיע מנגד, כי הכספים האלה שייכים לקופת הכספים המיועדת לנושים ולא לחייב.

כב' הרשם ג'ובראן קבע, כי החייב אינו יכול להתנגד להקדים פרעון של התשלומים לפי תכנית השיקום הכלכלית, קרי תשלומים למשך 5 שנים ותשלום נוסף בסך 15,000 ש"ח בסוף תקופת התשלומים (בזמן שהיחיד אמור להיות בן 73), עת הופקד בחשבונו היום סכום של כ 93,000 ש"ח שאף הוא מאותו מקור, תשלום רטרואקטיבי של קצבאות המוסד לביטוח לאומי.

 "אציין כי אם היחיד יתנגד להקדמת התשלומים הדחויים של תכנית השיקום באמצעות הכספים, הרי הדבר יהווה חוסר תום לב מצדו, במה דברים אמורים: היחיד טען כי מקור הסתבכותו בחובות היה עקב פגיעתו ועקב הכנסותיו הדלות והמעטות במרוצת השנים, וניתן היה להניח כי אילו היחיד היה מקבל מהמוסד לביטוח לאומי את כל המגיע לו בזמן אמת, הרי היחיד לא היה מסתבך בחובות, למצער, הוא לא היה צובר כל את מצבת הנשייה שהוא צבר. עיון במצבת הנשייה של היחיד מלמד כי חובותיו הם בעיקר חובות צרכניים למוסדות, בין היתר, לרשות המקומית, חברת החשמל, בנק הפועלים תאגיד המים ובית חולים נהריה.

ניתן להניח כי אילו היחיד היה מקבל את הקצבה במלואה בזמן אמת, ואני מניח כי הוא היה נוהג בהגינותו ובתום לב בהתנהלותו הכלכלית והוא לא היה יוצר חובות, למצער, את כל החובות בסכום או לכל הנושים, וכי הוא היה משלם בזמן אמת את חובותיו הצרכניים מאותה קצבה המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא היה נמנע מהתשלום".

הרשם הוסיף, כי הקדמת תשלומי תכנית השיקום הכלכלית בסך 51,000 ש"ח (בניכוי התשלומים ששולמו) תותיר בידי היחיד סכום של כ 42,000 ש"ח מהכספים וגם "תשחרר" את הכנסותיו העתידיות מהתשלום החודשי של 600 ש"ח וגם התשלום בסוף התקופה בסך 15,000 ש"ח, וגם תאפשר ליחיד וודאות כלכלית בשנים הבאות.

לאור האמור הורה הרשם על מימוש סך 50,200 ש"ח (51,000 ש"ח בניכוי 1,800 ש"ח ששולמו עד היום) מהכספים והעברתם לקופת הנשייה, ובד בבד קבע, כי התשלום בא במקום התשלומים העתידיים שהיה על היחיד להוסיף לקופת הנשייה.

הרשם הוסיף, כי לאחר ששקל את טענות הצדדים, לא מצא מקום להוסיף לחייב חיובים במובן זה ולהגדיל את הסכום שעליו להוסיף לקופת הנשייה בהתאם לתכנית השיקום הכלכלית, כפי שבקש הנאמן.

"אני סבור כי אין מקום להשית על היחיד תשלומים עתידיים לאחר שהוריתי על הקדמת פרעון התשלומים העתידיים, וגם אין מקום לממש מהכספים שבחשבון היחיד יותר מהסכום של 50,200 ש"ח. ליחיד אין הכנסות שוטפות המהוות חלק מקופת הנשייה שניתן לגזור מהם חובת תשלום חודשית, הרי כל הכנסותיו מקצבאות המוסד לביטוח לאומי הנהנות מהגנת החוק".

הרשם הבהיר בסיום ההחלטה, כי לאחר מימוש הכספים ניתן להגיש דוח מסכם ובקשה למתן הפטר לחייב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!