פרס לטרור? זועבי תוכל להתמודד בבחירות

היועץ המשפטי לממשלה הגיש היום (רביעי) את עמדתו לבקשות לפסול את ח"כ חנין זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-20.

במסגרת הבקשה מובאות התבטאויות פומביות שונות של חה"כ זועבי, אשר לטענת המבקשים מלמדות כי מתקיימת בעניינה העילה הקבועה בחוק יסוד הכנסת, ולפיה לא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיו או במעשיו משום תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

לאחר קבלת בקשות הפסילה פנה היועץ המשפטי לממשלה לחה"כ זועבי לצורך קבלת הבהרות מטעמה לגבי ההתבטאויות המיוחסות לה, וזאת בטרם יגבש היועץ את עמדתו. במסגרת התצהיר הראשוני שהועבר, סיפקה ח"כ זועבי הסברים ופרשנויות ביחס להתבטאויות השונות.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה נגזרת מהגישה שנקבעה בפסיקה, לפיה מניעת התמודדות בבחירות היא צעד "חריג שבחריגים", שיש לעשותו רק באותם מקרים קיצוניים איתם לא ניתן להתמודד בכלים הרגילים בחברה דמוקרטית חסונה.

נקודת המוצא היא שבמצב של ספק, הרי שעליו לפעול לטובת החירות לבחור ולהיבחר שעומדת בבסיס הדמוקרטיה.

בעניין זה קבע הנשיא בדימוס א' גרוניס, בפרשת זועבי הראשונה, כך: "מניעת השתתפותו של מועמד בבחירות לכנסת או מניעת השתתפותה של רשימת מועמדים בבחירות, נוסיף ונזכיר, הם צעדים קיצוניים. על כן, התקבלה במשפטנו התפיסה לפיה ראוי שפרשנות העילות המנויות בסעיף 7א תהא צרה ומצומצמת, תוך דרישה ראייתית מחמירה... .

פרשנות מצמצמת זו עוברת כחוט השני בפסיקתו של בית המשפט העליון זה עשרות שנים, ויש לשמרה ביתר שאת שעה שעילות הפסילה עוגנו בחקיקה והותוו המבחנים ליישום סעיף 7א. פרשנות זו היא גם נגזרת של הכלים הנוספים המאפשרים לדמוקרטיה להתמודד עם כוחות המבקשים לפגוע בה מבפנים. .."

בעמדת היועץ צוין כי חלק מההתבטאויות שהוצגו במסגרת הבקשות קשות ומטרידות עד מאוד, ויכולות להתפרש אף כדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור. עם זאת, בחינה קפדנית של כלל הראיות בראי הפסיקה, הדורשת "ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות" לכך שהתמיכה במאבק המזוין של ארגון טרור היא מטרה מרכזית של המועמד, תוך התייחסות גם להסברים ולהבהרות שניתנו על-ידי חה"כ זועבי בתצהירה, מטה את הכף – לא בלי היסוס - נגד פסילתה של חה"כ זועבי.

עוד מוסיף היועץ בעמדתו כי עצם אי פסילתה של ח"כ זועבי איננה סוף פסוק. בהקשר זה קבע הנשיא בדימוס גרוניס כי: "עצם העובדה שמועמד רשאי להתמודד בבחירות לכנסת אין משמעה כי משעה שנבחר רשאי הוא לעשות ככל העולה על רוחו. עדיין עומדת האפשרות לשלול חסינותו של חבר כנסת במקרים מסוימים, להעמידו לדין אם נמצא כי עבר עבירה פלילית, ולשלול את המשך כהונתו בכנסת אם הורשע בדין בעבירה שיש עימה קלון. אכן, האיזון בין ההגנה על הדמוקרטיה וההגנה על יסודותיה אינו פשוט. אך בעוד שעומדת לדמוקרטיה זכותה להגן על חיותה, עומדת לה גם החובה להגן על עקרונותיה היסודיים ביותר, ועל הזכות להיבחר, שהיא אחת הזכויות הבסיסיות המכוננות את המשטר הדמוקרטי עצמו"

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!