בצל המלחמה: טענות קשות נגד טיק טוק

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, בראשות ח"כ אורית פרקש הכהן, התכנסה לדיון תחת הכותרת בין שפעה על התודעה לפגיעה בפרטיות - מקרה טיקטוק. 

הדיון התקיים בעקבות האיסורים שננקטו נגד החברה בארה"ב ואירופה ובצל חששות הולכים וגוברים בנוגע לביטחון המידע הישראלי. במהלך הדיון נחשפו טענות קשות כנגד טיקטוק, מצד עובד לשעבר בחברה שטען כי בחברה קיימת שנאה כלפי ישראל וחגיגה על אירועי טרור, ובכלל זה פיגועי השביעי באוקטובר. בנוסף, הועלו חששות בנוגע לגישה של סין לנתוני המשתמשים הישראלים, לאור חשש למעקב וחשיפה של מידע רגיש.

בנוסף, יו"ר הוועדה דרשה לאסור על פוליטיקאים אנשי ועובדי ממשל ישראליים לפתוח חשבונות בטיקטוק, עד לקבלת תשובות ברורות בנוגע לחששות אלו. מנהלת טיקטוק בישראל דחתה את הטענות ואמרה כי החברה מקיימת שיח פתוח ושוטף עם הנהלת החברה העולמית, וכי היא מחויבת להגן על פרטיות המשתמשים הישראלים ולעמוד בכל דרישות החוק.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה בדיון: "טיקטוק היא פלטפורמה עם כוח השפעה תודעתי עצום וקיים חשש כי היא עשויה לשמש ככלי להשפעה פוליטית, חברתית ותרבותית בהיקף נרחב תוך הטיה על בסיס האינטרסים שלה. מחקר שפורסם בניו יורק טיימס בחודש דצמבר 2023, הוכיח שיש נושאים בממשל הסיני אינטרס לגביהם שהם מושתקים לחלוטין בטיקטוק ומתנהגים בצורה ״לא טבעית״, ביחס לרשתות חברתיות אחרות. אותו מחקר הראה כי נושאים ״רגילים״ כמו ספורט או אופנה מקבלים חשיפה נורמלית ביחס לשאר הרשתות החברתיות, אבל נושאים כמו כיכר טיאננמן, או המיעוט האויגורי בסין- כמעט ונעלמו מטיקטוק. ככה גם בתכנים פרו ישראלים או פרו אוקראינים - יש להם ייצוג חריג לרעה בטיקטוק. בנוסף, טיקטוק היא חברה סינית המחויבת לחוקי המדינה וככזו, מחוייבת בחוק המודיעין הלאומי, המחייב ארגונים לשתף פעולה על המאמץ המודיעיני של המדינה, חוק סיכול הריגול, האוסר על ארגונים לסרב לאיסוף מידע בידי הרשויות וחוק ביטחון הסייבר של סין, המחייב לשתף עם הרשויות במדינה מידע אודות משתמשים אם יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, באינטרס הציבורי של המדינה או בזכויות והאינטרסים של כלל האזרחים והארגונים בסין. החברה אוספת כמויות עצומות של נתונים אישיים ועוקבת אחר פעילות המשתמשים, קיימים חששות רבים בנוגע להגנה על פרטיות המשתמשים בטיקטוק. על הממשלה להשלים את מדיניותה בשאלת אבטחת טכנולוגיות ישראליות ושימושן הראוי והגנה מפני גניבת טכנולוגיות על ידי מדינות, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית.הוועדה קוראת לממשלה לעשות את כל האמור בצורת דיאלוג עם חברת טיקטוק ישראל במטרה ליצור עבודה משותפת בכדי שפעילות הרשת החברתית בארץ לא תופסק מחד, ומנגד, לשמור על יחסי עבודה טובים במטרה לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה. יש לקדם חקיקה, שתסדיר שפקידים ופוליטיקאים לא יחזיקו במשתמש ברשת החברתית טיקטוק ושלא יורידו את האפליקציה במכשירם הנייד, בדומה לחוק האמריקאי. על ההגבלות להיבחן על כל עובדי הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת.  העולם ער לכך, כל העולם החופשי עוסק בנושאים אלה של ביטחון לאומי והממשלה שלנו טומנת את ראשה בחול". 

בפתח הדיון הציגה אופיר דיין ממרכז גלייזר במכון INSS את המצב כיום בעולם שאפליקצית טיקטוק עם מעל מיליארד משתמשים אך מדינות רבות בעולם חוששות מהדרך בה טיקטוק אוספת מידע על משתמשים, ומהיקף איסוף המידע שלה. איסור השימוש בטיקטוק קיים בעולם במקומות עם איסור גורף על שימוש באפליקציה: אפגניסטן, הודו, איראן, קיריגיסטן, נפאל, סומליה ויש כאלו שיש איסור שימוש במכשירים ממשלתיים: בריטניה, ארה“ב, האיחוד האירופי קנדה, נורבגיה, טאיוואן. ההפרות שהתגלהו שטיקטוק הסתירה איסוף מידע אודות משתמשים ללא אישורם, שינתה את התקנון שלה והוסיפה למידע שנאסף אוטומטית גם מזהים ביומטריים כמו זיהוי פנים וזיהוי קול, ללא הסבר לאיזה צורך ישמשו. ב2021 ארה“ב פתחה בחקירה נגד טיקטוק בחשד שהחברה עקבה אחרי אזרחים אמריקאים, בהם עיתונאים, לאחר שעובדים הודו שהשיגו מידע על עיתונאים דרך האפליקציה במטרה להתחקות אחרי הדלפות. כמו כן באוסטרליה מומחי סייבר כתבו דו“ח על יכולות טיקטוק ואופן מידע שהיא מבצעת דרך האפליקציה, הכוללים יכולת לאכן את המכשיר ואפשרות למשוך חומרים מכוננים קשיחים, כולל חיצוניים. חוקרים אמרו שלממשל הסיני יש גישה למידע באפליקציה ושהם איתרו זרימת מידע לסין. עוד ציינה כי ב 2023 חקיקה שיכולים לתת לממשלה הסינית גישה למידע רגיש אודות משתמשי טיקטוק, גם אם המידע מאוחסן מחוץ לסין. 

דיין הציגה את החקיקה בארה"ב כנגד החברה על איסור על התקנת האפליקציה במכשירים ממשלתיים, מניעת תקצוב פדרלי ממוסדות פדרליים שלא נוקטים בצעדים למניעת השימוש באפליקציה בקרב עובדיהם, חיוב המשווקים להדגיש למשתמשים את האיסור להשתמש באפליקציה במכשירים פדרליים ואיסור על עובדי ממשלה לפתוח או לתפעל חשבונות טיקטוק. לדבריה, "טיקטוק הכחישה את הביקורת האמריקאית כלפיה, אך הדלפות מוקלטות חשפו כי מהנדסים סינים אכן ניגשו למידע אודות משתמשים אמריקאים, ובאופן תדיר. בסין עצמה טיקטוק בגרסתה הנוכחית אינה זמינה. במקום זאת, קיימת גרסה סטרילית בשם Douyin בה לא זמינים תכנים שנוצרים מחוץ לסין".

בסיכום דבריה דיברה על החשש שצריך להיות בישראל אשר בה  3.8 מיליון ישראלים משתמשים בטיקטוק, "גופים רשמיים במדינה מתחזקים פרופילים ברשת הטיקטוק כולל ראש הממשלה ומשרד הביטחון שגם מעלה בו רכישות אמל"ח. משרד החוץ וצה“ל הם הגופים המובילים מבחינת כמות העוקבים בטיקטוק".

ברק הרשקוביץ, מומחה לתודעה והשפעת רשתות - עובד לשעבר בטיקטוק אמר בדיון: "הכלי הזה עם הרבה עוצמה והשפעה. בשביעי באוקטובר הייתי גאה להיות עובד חברה ועבדנו שערוצי חמאס נחסמו אבל מהר מאוד הגאווה התחלפה בסימני שאלה- דוגמת קמפיין החטופים שנחסם בטיקטוק למרות שהיה מאוד רך וללא קטעי זוועה ורגעי החטיפה. הקמפיין נפסל ע"י ההנהלה כי זה פוליטי וטענו שהם לא מעלים דברים שקשורים לנושא מלחמתיים אבל ראיתי קמפיינים של ארגונים פלסטיניים רבים. איך יכול להיות שמה שמותר לפלסטינים אסור ליהודים וישראלים? גם ארגון תגלית ניסה לעלות קמפיין שרצה להביא עובדי חקלאות לארץ אך זה נדחה ע"י טיקטוק בטענה כי היה כיתוב שם של 'עם ישראל חי' ומנגד היה קמפיינים שהיה כתוב שנעמוד תמיד עם העם הפלסטיני. התרעתי על קונספירציות שצה"ל הפציץ את הנובה וכל אלו היו באוויר, כמו"כ סרטונים שאמרו שחיילי צה"ל אנסו פלסטיניות בעזה עדיין באוויר למרות שזה דווח. כמו"כ טיקטוק הורידה את החשיפה ליוצרים פרו ישראלים.

הרשקוביץ סיפר כי עובדים רבים בתוך טיקטוק תמכו ברשת הפנימית של החברה בטרור נגד ישראל - תומכים באופן מפורש בטרוריסטים וחגגו את שחרור המחבלים, חגגו את מתקפות החותי'ם  "הבאתי את כל המידע להנהלת טיקטוק ובתמימותי חשבתי שירצו לטפל בזה אבל הם לא לקחו אחריות ולא רצו לתקן" 

ראש המל"ל לשעבר, ד"ר איל חולתא ציין כי "ישראל פעלה טוב ביכולת לנטר אזרחות זרה בתשתיות לאומיות. בסקטור הטכנולוגי התכנית הייתה לפתח עם האמריקאים קידום של טכנולוגיות שיש שיתוף פעולה ומוטיבציה משותפת. אם מדינת ישראל רואה שיש ניסיונות גוברים מצד השקעות שסיניים או רוסיים מתערבים זה איומים חדשים וצריך להתאים את הכלים. ישראל לא יכולה לדרוש לשנות את הבעלות אלא צריכים כלי פיקוח טובים יותר והתערבות. צריך להאמין ולדעת שבנושא הזה הדבר רק ילך ויחריף" 

ירון יונגמן, רח"ט סייבר במל"ל אמר בדיון כי ליכולת הקמפיינים ברשתות והבעליות השונות יש השפעה עד איום אסטרטגי למדינת ישראל. לדבריו, "הצוות הבין ארגוני ממשיך להתכנס ומתקדם לקראת המלצות לחקיקה. קיימת משלחת להמשך דיאלוג בנושא עם האמריקאים. 

קמפיין השפעה ותודעה יכול להוביל עד איום אסטרטגי על מדינת ישראל"

רועי פרידמן, ראש אגף בכיר אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי השיב בדיון ליו"ר הוועדה כי בישראל סין לא מוגדרת כיריב זר ולכן לא יוצאת הוראה בנושא למשרדי הממשלה כמו בארה"ב.

עוז שנהב, מנהל מחלקת חדשנות ברשות להגנת הפרטיות: "יש קשר בין פגיעה אישית לפגיעה בביטחון וזה פגיעה משמעותית. לגבי קטינים ברשתות בטיקטוק יש בעיה בנושא. אין בישראל חקיקה בנושא וצריך להסדיר את היחסים בין הרשתות למדינה  - לבחון איזון אחר בין המצב של רווחה דיגיטלית ומצד שני להגביר את הרגולציה. חוק הגנת הפרטיות יכול לחול על גוף כמו טיקטוק וכל הרשתות החברתיות". 

לירון ריפמן, מנהלת מדינות ציבורית וקשרי ממשל בטיקטוק "מאז השביעי לאוקטובר תפקידי מאוד השתנה. אני מדברת עם ההנהלה הכי בכירה שם ורואה את הנכונות והרצון לשיפור ותיקון. המצב לא מושלם ולא קרוב למושלם. אבל יש רצון לשיפור. שני בכירים של טיקטוק העולמית ביקרו בארץ ושמעו את הטענות שעלו כאן וההבנה היא ששנאה שקיימת בטיקטוק מטופלת. אנחנו לא מטאטאים אף אחת מהטענות שעלו כאן ואנחנו רוצים להיות חלק מהפתרון והדיאלוג קיים עם גורמים רבים. אנחנו במרתון של שיחות שמביא לתוצאות. יש לנו צוות אדיר שמתעסק בביטחון ובטיחות. בבוקר השביעי באוקטובר הופתענו ממניפולציות כל כך נבזיות, הערתי את כל הנהלת טיקטוק על הרגליים וכולם עבדו בניקיון הפלטפורמה מזוועות החמאס. מיום למחרת כבר לא ניתן לראות סרטון שארגון הטרור חמאס שחרר בטיקטוק. השימוש במילה חמאס לא מותרת בכלל. כשהבנו שהמדיניות הגלובלית של טיקטוק לא לעלות על משפחות החטופים עשינו שינוי מדיניות תוך ימים - מה שלוקח תמיד שבועות. אין כוונה רעה בטיקטוק אלא לפעמים זה לא מסתדר עם נהלים. המדיניות לגבי מאבק בשנאה היא מדיניות מאוד רחבה - אסור כל דבר שמקדם שנאה ויש עדכונים של מדיניות זו בעקבות מה שקרה. האלגוריתם לא לוקח צד והוא לא השתנה לפני או אחרי המלחמה. טיקטוק נמנעת מכל ביטוי פוליטי. האלגוריתם אינו שקוף ויש מהלכים שקשורים לזה.

טקיקטוק פועלת מסינגפור ובארה"ב. חברת האם והמייסד שלה הוא סיני ו60% מבעלותה הן חברות גלובליות. המנכ"ל גם איננו סיני וכל המידע של המשתמשים לא נמצא בסין. ממשלת סין מעולם לא פנתה לחברה בבקשת מידע וגם אם הייתה פונה טיקטוק לא הייתה מרשה. טיקטוק השקיעה מילארדים בפרויקטים שאומרים שכל הדאטה של אירופה נשארת באדמת אירופה ושל ארה"ב בארה"ב. חברות צד שלישי מפקחות על כל הנושא של העברת הנתונים מחוץ לטיקטוק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!