דיון גורלי: בג"ץ דן בשעה זו בהרכב מורחב בעתירות הגיוס

בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בסוגיית מעמדם של בני הישיבות שנותרו ללא מעמד חוקי ובמקביל בחוקיותה של העברת תמיכות לישיבות עבור אותם בחורים. 

עוה"ד דורון טאובמן שמייצג את הממשלה אמר בדיון: "אין מניעה כיום לצה"ל לגייס את בחורי הישיבות. הממשלה לא מתערבת בשיקול הדעת של הפוקד ושל צה"ל". הוא הוסיף, "אנחנו מייצגים רק את הממשלה ולא את משרד הביטחון או את משרד החינוך".

לדבריו, "הממשלה החליטה להמשיך בחקיקת חוק הגיוס מהממשלה הקודמת".

השופטת דפנה ברק ארז שאלה בדיון: "הממשלה מסכימה לגיוסם של 3,000 בחורי ישיבות?"

טאובמן: "לא".

השופטים שבים ומנסים להבין האם הממשלה מסכימה לגיוס 3,000 בחורי ישיבות

טאובמן: "אין לנו התייחסות ל3,000 כעיקרון. שליחת 3,000 צווים היום תהיה שגיאה חמורה אבל אנחנו משאירים את זה לפוקד".

טאובמן: "שהפוקד יגייס מחר 250,000 איש, הממשלה לא מתערבת".

המשנה לנשיא בית המשפט העליון, פוגלמן: "עכשיו אתה מצטרף לא רק לעמדת היועמ"שית, אלא לעמדת העותרים". צחוק ומחיאות כפיים באולם.

טאובמן רוצה להציג את לו"ז חקיקת חוק הגיוס של הממשלה. ברק ארז: "למה זה רלוונטי?".

נציג הממשלה בפני השופטים: "מדברים על דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים".

השופטת וילנר: "אם יהיו 63,000 שיתייצבו וצה"ל ירצה לגייס אותם ניתן יהיה לתת להם תמיכות".

אחד השופטים: "זה רק כרוך בסיכון שיגייסו אותם".

טאובמן בהודעה אישית בסיום דבריו: "משפורסם דבר הייצוג זכיתי למאות הודעות מטרידות, לא מסרבים לייצג ממשלה. כך לא חונכנו. לא יעלה על הדעת לנסות להטריד ולאיים. איננו משתמטים, הבן שלי שירת בעזה כמעט שלושה חודשים, לא ישנו בלילה. מתמחה במשרד שלנו נפצע קשה בעזה".

נציג היועמ"שית בדיון: "המספר 3,000 זה המספר שסומן כיעד לשנת 2024 שמתחיל ביוני. זאת תגובה מיידית".

השופט סולברג: "למה להסתפק רק בזה?"

השופט סולברג על מספר ה-3,000: "הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי כאן ועכשיו זה לא עניין של שוויון".

נציג היועמ"שית על סוגיית התמיכות: "הממשלה אינה יכולה ביד אחד להימנע מלשלוח צווי גיוס ובידה השניה להמשיך ולממן את תלמידי הישיבות".

כנפי שטייניץ לנציג היועמ"שית: "גם לשיטתכם עדיין לא הגיעה העת להתייצבות של 63,000 בחורי ישיבות".

נציג היועמ"שית: "כרגע אנחנו אומרים שכל מי שלא אוחז בצו דחיית שירות לא ניתן להעביר למוסד התורני בגינו תמיכות. כשתושלם עבודת המטה לגיוס חרדים ויגידו לחלקם 'אתכם לא צריכים לגייס', יצטרכו לקבל החלטות חדשות".

כנפי שטייניץ לנציג היועמ"שית: "אתם מבססים את שלילת התמיכות בהפרת החוק, הממשלה אומרת אני לא מונעת גיוס משרד הביטחון אומר שהוא מתכונן לגיוס 3,000 בחורי ישיבות, אז איפה אתם רואים את הפרת החוק?"

אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון על יעד ה-3,000: "מאיפה ליועצת המשפטית לממשלה, או לממשלה או לשר הביטחון יש סמכות להציע הסדר שכזה?"

השופטת דפנה ארז: "לו אדוני היה יכול לטפל בזה בעצמו מה היה עושה באופן מעשי? האם לא היית חושב שיש לקבוע דירוג?".

שרגא: "אין סמכות לעשות את הדירוג הזה".

במהלך הדיון צעק אחד מאנשי הפלג הירושלמי, "נמות ולא נתגייס". הוא הורחק על ידי המאבטחים.

6 עתירות הוגשו נגד הממשלה, היועמ"שית, שרי הביטחון והחינוך, ראשי המפלגות החרדיות ומשיבים נוספים.

שלוש עתירות שהוגשו על ידי התנועה למען איכות השלטון, אחים לנשק ואימהות בחזית, דורשות הוצאת צווי גיוס מידיים לתלמידי הישיבות.

שתי עתירות אחרות דורשות שצו הביניים שהוציא בית המשפט העליון בחודש פברואר האחרון להקפאת התמיכות לישיבות עבור בחורים חייבי גיוס, יהפוך לצו סופי. את העתירות הגישו פורום איילון לזכויות אדם והתנועה הדמוקרטית האזרחית.

הדיון בחמש העתירות האמורות יהיה דיון המשך לדיון שנערך בהן לפני כשלושה חודשים.

העתירה השישית, עתירה חדשה, שמבקשת לבטל את החלטת הממשלה לפיה הייצוג הפרטי של הממשלה בעתירות הגיוס חל גם על משרדי הממשלה ולא רק על הממשלה.

הרכב מורחב של שופטים

הדיון בעתירות ייערך כאמור, בהרכב מורחב. בראש ההרכב יישב ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עוזי פוגלמן, ולצידו בדיון יישבו השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ.

הרכב השופטים נחשב למאוזן ואף נוטה לכיוון השמרני, למרות שסוגיית הגיוס שוברת את החלוקה הרגילה של שופטים 'שמרנים' מול ליברלים'.

הממשלה מיוצגת באופן פרטי

בניגוד לדיון בפברואר 2024, את הממשלה לא מייצגת פרקליטות המדינה אלא עורך דין פרטי, עו"ד דורון טאובמן, שותף במשרד רם כספי.

הממשלה הגישה בקשה לייצוג פרטי לאחר שהיועמ"שית קיבלה את ההקבלה שיצרו חלק מן העותרים בין סוגיית הגיוס לסוגיית התמיכות שמקבלות הישיבות בעבור בחורים חייבי גיוס.

היועמ"שית אישרה לממשלה ייצוג נפרד אך קבעה כי הוא יהיה רק לממשלה ולא למשרדי הממשלה. הממשלה אישרה החלטה המרחיבה את הייצוג הפרטי גם למשרדי הממשלה אך היועמ"שית קבעה כי החלטה זו אינה חוקית. כאמור, היום יתקיים דיון גם על חוקיות ההחלטה.

תזכורת מהעבר

תוקפו של חוק הגיוס שחוקק ובוטל על ידי בג"ץ פקע ביוני 2023. מאז אין חוק שמסדיר את מעמדם של בני הישיבות. החוק פקע לא בגלל החלטת בג"ץ אלא בגלל שמראש הוא נחקק כהסדר זמני עד יוני 2023. למרות שהחוק בוטל על ידי בג"ץ, אושרו הארכות שאפשרו אי חקיקת חוק עד שכאמור החוק פקע מעצמו.

הממשלה אישרה בשנה שעברה, סמוך לפקיעת החוק, החלטה המורה לשר הביטחון להנחות את צה"ל שלא לגייס בחורי ישיבות עד לסוף מרץ 2024.

החלטת הממשלה לא הוארכה בשל חוסר הסכמות מול היועמ"שית. יצוין כי ההחלטה הייתה בעייתית מעיקרא בשל פסק דין רובינשטיין משנת 1998, הקובעת כי החלטות בנושא זה צריכות להתקבל בחקיקה בכנסת ולא בהחלטת ממשלה או בתקנות משרד ממשלתי. 

לפני כשלושה חודשים התקיים דיון בבג"ץ בשאלה האם המדינה וצה"ל מחויבים להוציא צווי גיוס לבחורי הישיבות שנותרו ללא מעמד וכן בחוקיותה של העברת התמיכות לישיבות בעבור אותם בחורים.

בג"ץ הוציא צווי ביניים לעיכוב התשלומים וכן הקפיא את המועדים מה אומר שבחורי הישיבות לא יוכלו לחדש את הדיחויים או להוציא פטורים.

בחודשים שחלפו, צה"ל לא הוציא בפועל צווי-גיוס, אולם הכספים בגין הצעירים חסרי מעמד הפטור או דחיית השירות, בגובה של כ-40 מיליון שקלים מדי חודש, הוקפאו. היועמ"שית לא אפשרה גם העברת כספים לישיבות ממקורות אחרים.       

ראש הממשלה נתניהו מבקש בימים אלו לחדש את הדיונים על חוק הגיוס מהכנסת הקודמת ומבקש להחיל את דין הרציפות על החוק. בעוד מספר ימים יתקיים על כך דיון במליאת הכנסת ואם החלת דין הרציפות תאושר, החוק יעבור לוועדת חוץ וביטחון לקריאה שניה ושלישית שם ינסו להביא נוסח לחוק שיהיה מוסכם גם על המפלגות החרדיות וגם על שאר חלקי הקואליציה.

גנץ מתנגד לחוק שהוא עצמו הביא בטענה שהוא לא מותאם לצרכי צה"ל אחרי ה-7 באוקטובר וכך גם סוברת היועצת המשפטית לממשלה. שר הביטחון מתנה תמיכה שלו בחוק הגיוס בהסכמה רחבה. למרות עמדתם החלת דין הרציפות אושרה בוועדת שרים לחקיקה ואף התקיים על כך דיון בממשלה.

לקראת הכרעה

עד היום בית המשפט העליון גלגל את האחריות לחוק הגיוס לכנסת. במידה והפעם בג"ץ יכריע בעצמו בסוגייה ויהפוך את צווי הביניים לקבועים וכן יורה על הוצאת צווי גיוס לבחורי הישיבות הרי שזאת עשויה להיות סופה של הממשלה עם פרישת המפלגות החרדיות ולכן הדיון היום הוא קריטי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!