ההבדל בין צווי המעצר נגד חמאס לנתניהו וגלנט

ב-24 במאי 2024, פרסם בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג צווים זמניים לגבי פעילות צה”ל ברפיח ולגבי הדרישות ההומניטריות מישראל במסגרת האמנה למניעה ולענישה על רצח עם. הצווים הוצאו בעקבות תביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרה לכאורה של מחויבויות במסגרת האמנה למניעת רצח עם.

ב-20 במאי 2024, הודיע כרים ח’אן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג כי הגיש בקשה להוצאת צווי מעצר בחשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות נגד יחיא אלסנואר, ראש הלשכה המדינית של חמאס ברצועת עזה, מחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס ואסמאעיל הניה, ראש הלשכה המדינית של חמאס.

במקביל, הוגשה בקשה גם נגד ראש הממשלה, נתניהו, ושר הביטחון, יואב גלנט. צוין כי הרכב של בית הדין יכריע בשאלה האם להוציא את צווי המעצר.

הצו החדש של בית הדין הבינלאומי אינו מורה על עצירת מבצע צה”ל ברפיח אלא רק קובע כי ישראל לא תבצע במסגרתו פעולות שעלולות להיחשב כרצח עם נגד הפלסטינים. זו הפעם הרביעית שבית הדין הבינלאומי לצדק דוחה את העתירות שהגישה דרום אפריקה להוצאת צווים שיורו על הפסקה מוחלטת או חלקית של המלחמה בכל רצועת עזה.

הבקשה לצווי מעצר נגד נתניהו וגלנט היא חסרת תקדים מאחר שמדובר בפעם הראשונה בה משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי מבקש לעצור אישים ממדינה מערבית, כל שכן מנהיג נבחר של מדינה דמוקרטית. היא גם יצרה השוואה בלתי מוסרית בין המנהיגים הישראלים לבין בכירי חמאס שהיו אחראים למתקפת טרור אכזרית בה נרצחו למעלה מ-1,200 אנשים ויותר מ-240 נחטפו. הוצאת הצווים נגד אישים המכהנים בתפקידם עלולה להוביל לצעדים דומים מצד משרד התובע גם נגד אישי ממשל ואנשי צבא שכבר אינם מכהנים שתעיד על חוסר אמון במערכת המשפטית בישראל.

הצווים נגד מנהיגי חמאס

לפי ח’אן, יש יסוד סביר להאמין כי לשלושת בכירי חמאס יש אחריות פלילית להרג של מאות אזרחים ישראלים ב-7 באוקטובר 2023 ולחטיפה של לפחות 245 בני אדם. הוא הוסיף כי הם תכננו והניעו את ביצוע הפשעים וכי התנהלותם, כולל ביקורים אצל החטופים, מעידה על מידת האחריות שלהם כך דיווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית

הסעיפים המיוחסים לשלושת מנהיגי חמאס החל מ-7 באוקטובר 2023 הם:

השמדה כפשע נגד האנושות.

רצח כפשע נגד האנושות.

לקיחת שבויים כפשע מלחמה.

אלימות כפשע נגד האנושות וכפשע מלחמה, בנסיבות של שבי.

עינויים כפשע נגד האנושות, בנסיבות של שבי.

מעשים לא אנושיים נוספים שמהווים פשעים נגד האנושות, בנסיבות של שבי.

יחס אכזרי כפשע מלחמה, בנסיבות של שבי.

פגיעה באופן חמור בכבוד אישי כפשע מלחמה, בנסיבות של שבי.

הצווים נגד ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון

במקביל, התובע ציין כי לפי ראיות שנאספו, יש יסוד סביר להאמין כי ישראל שללה לכאורה באופן מכוון ושיטתי מהאוכלוסייה האזרחית בכל רצועת עזה צרכים הכרחיים עבור הישרדות אנושית. הוא טען כי זה בוצע באמצעות הטלת מצור מוחלט על רצועת עזה, ניתוק צינורות מים ואספקת חשמל ומתקפות על עובדי סיוע, וכי היו הגבלות שרירותיות על העברת אספקה חיונית גם לאחר פתיחת המעברים.

לטענתו, ישראל השתמשה בהרעבה ובמעשי אלימות נוספים בניסיון להשמיד את חמאס, להבטיח את השבת החטופים ולהעניש קולקטיבית את האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה מאחר שהיא נתפשת כאיום על ישראל. הסעיפים המיוחסים לראש הממשלה ולשר הביטחון החל מ-8 באוקטובר 2023 הם:

הרעבת אוכלוסייה אזרחית כשיטת לוחמה המהווה פשע מלחמה.

גרימה ביודעין של סבל חמור, פציעה חמורה, או יחס אכזרי כפשע מלחמה.

הרג מכוון או רצח כפשע מלחמה.

הכוונה של מתקפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית כפשע מלחמה;

השמדה ו/או רצח, כולל מקרי מוות הנגרמים כתוצאה מהרעבה, כפשע נגד האנושות.

רדיפה כפשע נגד האנושות.

מעשים לא אנושיים אחרים שמהווים פשעים נגד האנושות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!