הרשות הפלסטינית תומכת בפיגועי ה”התנגדות העממית”

במהלך השנה אותרה עלייה משמעותית במספר הפיגועים. סה”כ בוצעו במהלך השנה 179 פיגועים משמעותיים (לעומת 86 בשנת 2022). בשנת 2023, בדומה לשנת 2022, נכללו במסגרת מה שהרשות מכנה “ההתנגדות העממית” (אלמקאומה אלשעביה), גם פיגועי ירי. בניגוד לעבר אז בוצעו רוב הפיגועים על ידי מפגעים בודדים, ללא שיוך ארגוני, השנה ביצעו פיגועים רבים פעילי התארגנויות וארגונים “ממוסדים”. גם ברמת קטלניות הטרור חלה השנה עלייה משמעותית. בפיגועי הטרור נהרגו 43 בני אדם, 37 אזרחים ושישה אנשי כוחות ביטחון , לעומת 30 בשנת 2022.

בהמשך למגמה שהחלה בשנה שעברה, גם השנה היו פיגועי הירי דפוס הפעולה הנפוץ ביותר. סה”כ בוצעו במהלך השנה 108 פיגועי ירי המהווים כ- 60% מכלל הפיגועים שבוצעו (לעומת 46 פיגועי ירי בשנת 2022). במקביל, נמשכו גם פיגועי הדקירה. סה”כ בוצעו 35 פיגועי דקירה (כ-19% מכלל הפיגועים). כמו כן, בוצעו עשרים פיגועי דריסה (כ11% מכלל הפיגועים) וחמישה פיגועים משולבים. לזאת יש להוסיף כמה אלפי אירועי יידוי אבנים וכמה מאות אירועי השלכת בקבוקי תבערה.

הסתה פלסטיניתצילום: ערוץ הטלגרם של קריקטורות פלסטיניות

הרשות הפלסטינית תומכת בפיגועי ה”התנגדות העממית” והיא נמנעת באופן שיטתי מלגנות אותם, גם כאשר נפגעים אזרחים ישראלים. היא משבחת את מבצעי הפיגועים ומאמצת אותם ואת בני משפחותיהם אל חיקה ומעניקה להם ולבני משפחותיהם פיצוי כספי. בכירי הרשות הפלסטינית המשיכו לעודד את פעולות הטרור העממי, המכונה בפיהם “ההתנגדות העממית בדרכי שלום” וכך הן גם מוצגות מול מדינות המערב. זאת, למרות שהפעילות כוללת מרכיבי אלימות קשים ולעיתים קטלניים. במסגרת אותה “התנגדות עממית” מופעלת אלימות ביוזמת בודדים, התארגנויות מקומיות או ארגונים “ממוסדים” והיא כוללת מעבר ליידויי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה, גם פיגועי ירי, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה או פיגועים המשלבים כמה דפוסים. כלי התקשורת הפלסטינים הרשמיים המשיכו להתעלם מהפיגועים או דיווחו עליהם באופן אינפורמטיבי.

לעיתים, בעיקר כאשר מפגע נהרג, הועלה בכלי התקשורת טיעון כוזב, לפיו מותו נגרם בנסיבות אחרות (תאונת דרכים למשל במקרה של פיגוע דריסה), או טענה לפיה מבצע הפיגוע היה פגוע נפשית, תוך האשמת ישראל בהריגת חפים מפשע וקריאה למדינות ולמוסדות בינלאומיים לבצע חקירה. על פי רוב נמשכת ההכחשה גם לאחר שהתבררו נסיבות הפיגוע והמניעים לביצועו או אפילו כאשר נחשף שיוכו של המבצע לאחת מהזרועות הצבאיות של ארגון טרור, כך מדווח מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית.

במקביל, נמשך טיפוח “תרבות השהידים והטרור” בעיקר באמצעות מתן מעטפת סיוע מדינית, כלכלית והסברתית לטרור העממי. זו כללה תשלום משכורות נדיבות למחבלים בבתי הכלא הישראלים והענקת סיוע כספי למשפחות שהידים ואסירים, מימון ובנייה מחדש של בתי מחבלים שנהרסו, האדרת מחבלים, כולל במערכת החינוך הפלסטינית הפורמאלית והבלתי פורמאלית, השתתפות בכירי הרשות ופתח בהלוויות מחבלים, פגישות ראשי הרשות עם משפחות מחבלים, עריכת ביקורים בבתי המשפחות, הענקת תעודות הוקרה, כיסוי אינטנסיבי של נושא המחבלים הכלואים בישראל בתקשורת הממוסדת תוך התייחסות אליהם כגבורים וכדמויות מופת שיש לחקות.

מאז תחילת מלחמת “חרבות ברזל” ברצועת עזה (7 באוקטובר 2023), פעלה חמאס, במסגרת תפיסת “אחדות הזירות” “להבעיר” את השטח גם ביהודה ושומרון, במטרה לפתוח חזית נוספת שתעסיק את כוחות הביטחון הישראלים. בכירי חמאס, כמו גם הג’האד האסלאמי בפסלטין וארגונים נוספים, קראו לתושבי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים, כמו גם ערביי ישראל להצטרף למערכה, לתקוף אזרחים ישראלים לפגוע במתיישבים יהודים ביהודה ושומרון, להתעמת עם כוחות ביטחון ישראלים ולבצע פיגועים, כולל בשטח ישראל. הם גם פנו לפעילי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית בקריאה לעשות שימוש בכלי הנשק שרשותם נגד אזרחים ישראלים. חמאס גם הכריזה רשמית על “ימי זעם” בעיקר בימי שישי בהם התבקש הציבור לצאת להפגין ולהתעמת עם כוחות ביטחון ישראלים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!