כ"ב חשון התשפ"ה
23.11.2024
מחבלים בין האזרחים

חלק מהעזתים החליטו להישאר ברפיח - באירופה דורשים הפסקה בלחימה

ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, מאשים את ישראל בהתעלמות מבית הדין הבינלאומי. לדבריו יש ליישם את פסיקת בית הדין. אזרחים במערב רפיח מחכים לראות מה יקרה לפני שהם יעזבו. לעומת אחרים שברחו וחזרו

חלק מהעזתים החליטו להישאר ברפיח - באירופה דורשים הפסקה בלחימה
פעילות הכוחות ברפיח צילום: דובר צה"ל

לאחר שמחבלי חמאס רצחו מעל 1200 ישראלים, ביצעו זוועות קשות בעוטף עזה ושיגרו אלפי טילים, תושבי עזה נעקרים שוב ושוב במהלך הפצצות של ישראל מאז השבעה באוקטובר. אך חלק מתושבי רפיח דוחים את היציאה מהעיר, לפחות לעת עתה.

יותר מ-800,000 פלסטינים כבר נמלטו מהעיר רפיח שבדרום הרצועה ומהאזורים הסובבים אותה במהלך שלושת השבועות האחרונים. אבל רבים מחזיקים מעמד במה שנחשב פעם למקום הבטוח ביותר ברצועת עזה, שאליו הגיעו יותר ממיליון עזתים כדי למצוא מחסה.

ה'ניו יורק טיימס' מציין כי הם מותשים, רעבים ויודעים שהמקום הבא אליו הם בורחים כנראה גם לא יהיה בטוח. לטענת העיתון ישראל ממשיכה להפציץ את עזה, גם באזורים שהוגדרו בעבר כבטוחים, אך מתברר כי במקומות המופצצים יש מחבלים רבים.

אתמול דובר צה"ל הודיע כי המחבל יאסין רביע, ראש מטה הגדה של ארגון הטרור חמאס והמחבל חאלד נגאר, בכיר במטה הגדה של ארגון הטרור חמאס חוסלו ברפיח.

המחבל יאסין רביע ניהל את כלל המערכים הצבאיים של מטה הגדה של ארגון הטרור חמאס, עסק בהעברת כספים למטרות טרור והכווין פיגועים של פעילי חמאס ביהודה ושומרון. יאסין ביצע בעברו מספר פיגועים רצחניים, בהם פיגועים בשנים 2001 ו-2002 בהם נהרגו חיילי צה"ל.

המחבל חאלד נגאר, בכיר במטה הגדה של ארגון הטרור חמאס הכווין פיגועי ירי ומתווי טרור נוספים ביהודה ושומרון, ועסק בהעברות כספים שיועדו לטרור עבור ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה. בעברו, ביצע המחבל חאלד מספר פיגועים רצחניים ובהם פיגועים בשנים 2001-2003 בהם נרצחו אזרחים ישראליים, נהרגו ונפצעו חיילים נוספים.

המחבלים שחוסלו ברפיח היו אחראים לרצח ישראלים רבים בהם בעלה של ח״כ לימור סון הר מלך. הם גם אחראים לרצח צבי גולדשטיין הי"ד ליד עפרה ב-2003, חאלד עצמו פיקד גם על רצח אסתר גאליה הי"ד בסמוך לרימונים ב-2002.

המחבל יאסין רביע, במקור מהכפר מזרעה אל גרבייה צפונית לרמאללה, היה חבר בחולייה שרצחה את החיילים רז מינץ ולי נחמן אקוניס הי"ד ב-2003. השניים שוחררו בעסקת שליט ומאז הכווינו מרצועת עזה טרור ביהודה ושומרון במשך שנים רבות.

צה"ל הנחית כרוזים שהורו לאנשים להתפנות ופתח החודש במתקפה צבאית בחלקה המזרחי של רפיח, החיילים התקדמו עמוק יותר לתוך העיר. ה'ניו יורק טיימס' ציין כי בית הדין בהאג הורה לישראל להפסיק את המתקפה שלה, אבל ישראל אותתה שהיא תמשיך.

ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, האשים הבוקר את ישראל בהתעלמות מבית הדין הבינלאומי.

לקראת פגישת שרי החוץ של האיחוד האירופי, בורל אומר כי יש ליישם את פסיקת בית הדין. הוא הודיע על קידום מהלך להצבת גורמים אירופים במעבר רפיח.

בפסיקה מעורפלת ביום שישי, הורה בית הדין הבינלאומי לישראל להפסיק את כל הפעולות ברפיח שעלולות להביא ל"השמדת האוכלוסייה האזרחית בעיר". ניסוח פסק הדין גרם לכך שניתן לפרש אותו כהנחיה לישראל לציית לאמנת איסור רצח עם במהלך פעילותה ברפיח, אך לא מחייבת הפסקה מוחלטת של הפעולות הצבאיות שם.

בינתיים, אזרחים במערב רפיח מחכים לראות מה יקרה לפני שהם יעזבו. אחרים אפילו ברחו וחזרו, לאחר שלא מצאו מקום בטוח במקומות אחרים.

"המילה הבזויה ביותר שאני לא אוהבת להגיד או לשמוע היא 'עקירה'", אמרה רנדה נאסר סמוד בת ה-30, מורה למתמטיקה מצפון עזה, בזמן שחיילים התקדמו לעבר מרכז העיר. "פינוי פירושו אובדן חיים, כל כך הרבה סבל וכאב".

יחד עם בעלה רופא שיניים ושלושת ילדיהם, סמוד כבר נעקרה ארבע פעמים. כעת הם מתגוררים באוהל ליד מחסן של האו"ם, ולמרות שהאזור שלהם לא קיבל הוראות להתפנות, רוב האנשים סביבם כבר נמלטו.

"נושא הפינוי הוא לא דבר שקל לדבר עליו או להחליט עליו", אמרה. "אני תמיד מדברת עם בעלי על התוכניות אם צריך, אבל עדיין קשה להחליט".

אביה הציע להם לעבור לבניין בית ספר באחת הערים שאליו נמלטו אנשים רבים. אבל סמוד אומרת שבתי הספר שהפכו למקלטים הם לא אופציות טובות בגלל חוסר תברואה וערימת אשפה בכל מקום. היא חוששת שהילדים שלה יחלו.

"המחשבה הנוראה האולטימטיבית בראשי היא הרגע שבו אני צריכה לברוח מהאוהל שלי ולהשאיר את כל מה שאספתי או קניתי מאחורי".

סעיד אבו ריאלה, בת 40, אמרה כי יש חששות לגבי גישה למים. במשך חודשים הם גרים באוהל במרחק צעדים מהגבול המצרי - קרוב מספיק כדי לדבר עם החיילים המצרים בצד השני.

"עכשיו יש לנו שני דעות; אני אומרת שצריך לצאת מרפיח לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל בעלי אומר 'לא'", אמרה. "אבל אנחנו לא יכולים לעזוב מסיבות רבות, והמים הם בראש סדר העדיפויות".

לדבריה, הם יכולים לשמוע טנקים ולעיתים מל"טים חמושים ישראלים או קולות של נביחות כלבים. "מנטלית, פיזית וכלכלית, אני מותשת ונמאס לי מהמילה 'פינוי'", אמרה. "אני שונאת את החיים שלי ואת כל הסבל הזה".

רפיח חמאס מלחמת חרבות ברזל האיחוד האירופי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}