הגיש עתירה לבית המשפט: ביקש לעלות לישראל ונדחה

במשך יותר משנה, וללא כל סיבה מוצדקת, עיכבה רשות ההגירה והאוכלוסין במשרד הפנים, את מתן החלטתה בבקשתו של יהודי מארה"ב לעלות לישראל. 

בצר לו, פנה היהודי למשרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי, העוסק בדיני הגירה ואזרחות, שהגיש בשמו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

בעתירה נטען, כי העותר, פעיל בקהילה היהודית בארה"ב, שיהדותו אינה מוטלת בספק, הגיש במארס 2022, בקשה לעלות לישראל, על פי חוק השבות. 

שלושה חודשים לאחר מכן, פנה העותר לרשות האוכלוסין וההגירה לברר באיזה מצב נמצא הטיפול בבקשתו, או אז התברר לו, לתדהמתו, כי הטיפול בבקשה מעוכב "בשל תיק פלילי המתנהל נגדו בארה"ב".

לדברי משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי, על פי חוק השבות לכל יהודי, באשר הוא, שמורה הזכות לעלות למדינת ישראל ולקבל בה מעמד עולה, אלא אם כן עבר על אחד מהסייגים הבאים: הוא פועל נגד העם היהודי; עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה, או שהוא בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.

לדברי המשרד, העותר לא עבר על אף אחד מהסייגים הנ"ל ועל אחת כמה וכמה לא מתנהל נגדו שום הליך פלילי. העותר, כך נטען, הבהיר זאת לרשות ההגירה והאוכלוסין, ואף הציג בפניה תעודת יושר, אולם אז נאמר לו שחיפוש בגוגל העלה, כי מתנהלת נגדו בארה"ב תובענה אזרחית.

על פי הנטען, החל משלב זה ובמשך חודשים התישה הרשות את העותר בבקשות שונות ומשונות. כך, למשל, הוא נדרש לחתום על תצהיר שבו הוא מצהיר כי אין לו עבר פלילי, וכי לא מתנהלות נגדו חקירות כלשהן. כמו כן, נדרש ממנו לספק הסברים על התובענה האזרחית המתנהלת נגדו.

עורך הדין יהושע פקסצילום: שירי דקר

לדברי משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי, חרף העובדה שלדרישותיה אלה של הרשות אין כל בסיס חוקי, ואין לה כל סמכות בדין לבחון את התובענה האזרחית ולשקול אותה כתנאי בבקשה לעלייה, עשה העותר כמצווה עליו, והגיש את התצהיר המבוקש, אולם גם בכך לא תמה מסכת הטרטורים אותה נאלץ לעבור.

לאחר הגשת התצהיר, כך נטען, זומן העותר לריאיון, שבמהלכו נשאל שאלות רבות, חוזרות ונשנות, על התובענה האזרחית המתנהלת נגדו, ואף התבקש להגיש מכתב מעורך דינו בארה"ב על פרטי התובענה, בצירוף תרגום נוטריוני. לדברי משרד עורכי הדין, על אף שההליך היה כרוך בהוצאה כספית מיותרת נוספת, גם את המסמך הזה הגיש העותר. 

לדברי משרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי, משלב זה ואילך, ולמרות שכבר חלפה שנה מעת בקשתו הראשונה, והעותר נענה לכל גחמותיה של רשות ההגירה והאוכלוסין, עד מועד הגשת העתירה, הרשות סירבה להתייחס מכל וכל לבקשתו העותר.  

לדברי המשרד, הפסיקה כבר קבעה, כי על רשות מנהלית לפעול בשקידה ראויה ובסבירות, וסבירות משמעה גם עמידה בלוח זמנים סביר. במקרה זה, כך נטען, עקב שיהוי לא מנומק, לא מוצדק ולא סביר, נקלע העותר למצוקה רבה ולחוסר ודאות. 

בעתירה התבקש בית המשפט להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק לעותר מעמד של עולה חדש בהתאם לחוק השבות.

בעקבות הגשת העתירה, ובטרם התקיים אפילו לא דיון מקדמי בבקשה, הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה לעותר, כי הוחלט לאשר לו מעמד של עולה חדש באופן מיידי.

"לצערנו, במאבקים רבים, רק מי שמעז לערב את בית המשפט, זוכה לבסוף לשיתוף פעולה מצד רשות האוכלוסין וההגירה. אין שום סיבה להערים על יהודים נורמטיביים שמעוניינים לממש את זכותם לעלייה, לעבור מסלול ייסורים שכזה. הדבר רק מבזבז זמן שיפוטי יקר, וחותר נגד חוקי יסוד של המדינה" סיכמו במשרד עורכי הדין דקר-פקס-לוי. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!