לבחון מעצר עד תום ההליכים למסיתים נגד יהודים וישראלים 

בצל העלייה הדרמטית ברמת האנטישמיות והאנטי ציונות וההפגנות האלימות בקמפוסים ברחבי אירופה שנתקלים בחוסר מעש של ממשלות באירופה או אף בליבוי שנאה במקרים כמו בלגיה וספרד, ייסד איגוד הארגונים היהודים באירופה (EJA) המייצג מאות קהילות ברחבי היבשת, פורום משפטנים בכירים ועורכי דין יהודים מרחבי היבשת, לגיבוש כלים משפטיים להגברת האכיפה נגד גילויי אנטישמיות. 

המשפטנים סקרו את הכלים המשפטיים - חוקים ומנגנוני אכיפה הקיימים בכל מדינה ודנו באתגרים הקיימים כיום, חוסר הידע של התובעים והשוטרים, ׳חורים׳ בחוקה, איטיות המערכת המשפטית ודנו גם בהקבלה המעוותת של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בין ראשי החמאס שיזמו את הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר לבין ראש ממשלת ישראל ושר הביטחון של המדינה המותקפת. 

הפורום החליט על שורת צעדים אופרטיביים ביניהם הקוראת לבחון מעצר עד תום ההליכים למסיתים נגד יהודים וישראלים על מנת לייצר הרתעה, הליכי חקיקה שיגדירו את האחריות האישית של פוליטיקאים ובעלי תפקידים ממשלתיים למניעת הסתה ונאומי שטנה, הליכים לקיצור וזירוז הליכי המשפט על תקיפות אנטישמיות וכמובן תביעות משפטיות כנגד אנטישמיות ואני ציונות.

יו"ר איגוד הארגונים היהודים באירופה, הרב מנחם מרגולין שיזם את כינוס הפורום ציין כי: "לצערנו יותר מדי ממשלות ברחבי אירופה אינן נכונות להיאבק באמת בנגע האנטישמיות שמגיע מאז ה-7 באוקטובר לרמות חסרות תקדים, מאז השואה. ה״תוכניות הלאומיות למאבק באנטישמיות״ והגדרות IHRA הן בסיס טוב אך כל עוד הן אינן מיושמות זה נשאר בגדר הצהרות בלבד. התוכניות במגירה והמציאות מחמירה והופכת מסוכנת מיום ליום. זה מתחיל בכך שאנשים מפחדים או נמענים מהגשת תלונות נגד התוקפים האנטישמיים, ממשיך בחוסר היענות והיעדר מענה אפקטיבי של רשויות אכיפת החוק ומתעצם לנוכח העובדה שגם כאשר מובא תוקף כלשהו לבית המשפט, ההליך אורך שנים וכך גם במקרה של ענישה – כבר אין בה מסר יעיל להרתעה ומניעה. אם הממשלות, רשויות האכיפה וראשי האוניברסיטאות לא מצליחים או לא רוצים להתמודד עם האתגר, אז עורכי הדין היהודיים יעשו זאת. אנו מתכוונים להתמודד עם האנטישמיות ישירות, לגבש כלים משפטיים מבוססים, ולהפיץ מדריך אופרטיבי שיגדיר לשוטרים מהן התנכלויות אנטישמיות וכיצד עליהם לפעול בכל מקרה שכזה. הרב מרגולין ציין כי כל המשפטנים היהודיים שחברים בפורום פועלים בהתנדבות מלאה ומתוך מחוייבות עמוקה". 

כינוס הפורום צילום: תמר נאויין

עו"ד פסקל מרקוביץ׳, חבר הנהלת EJA ומראשי הקהילה היהודית בצרפת, מחלוצי המאבק המשפטי בתופעות האנטישמיות באירופה, ציין כי בצרפת גובשה חקיקה אפקטיבית כנגד אנטישמיות ו-BDS והמדינה גם אימצה את הגדרת האנטישמיות של IHRA. עם זאת, מציין מרקוביץ' כי ניכר קושי רב באכיפת החוקים ובהטלת סנקציות על אנטישמים.

עו״ד אברהם ישי מהאיגוד הבינלאומי של עורכי דין יהודיים IJLL שהיו שותפים לכינוס הפורום, ציין שגם בגרמניה קיימת חקיקה ראוייה נגד אנטישמיות, אלא שהבעיה היא באכיפה כאשר לשוטרים אין את הכלים לזהות ולטפל בתקריות על רקע אנטישמי.

ווסטר מיידאם, האחראי על המדיניות במשרד מתאמת המאבק באנטישמיות בנציבות האיחוד האירופי, חשף בפניי המשפטנים כי 71% מהיהודים באירופה נמנעים מלענוד או ללבוש פריטים שעשויים לזהות אותם כיהודים. כ-38% מיהודי היבשת שקלו או שוקלים להגר כי אינם מרגישים בטוחים במדינותיהם. 9 מתוך 10 יהודים סבורים שהאנטישמיות במדינתם החמירה.

עו"ד ג'ונתן טרנר, מנכ"ל ארגון 'עורכי דין בבריטניה למען ישראל׳ ציין כי המשטרה בבריטניה עויינת את הקהילה היהודית - במיוחד בלונדון. חלק מהשוטרים אמנם טובים מאוד וראויים אך לצערי נראה שמפקדי המשטרה חוששים להתמודד עם בעיית האנטישמיות בצורה ישירה ומקיפה וחוששים ממרד פנימי, שכן חלק ניכר מהשוטרים תחתיהם הינם מוסלמים".

היועץ המשפטי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה, EJA, עו"ד שלמה דהן ציין כי המדריך שיגובש עבור גורמי האכיפה יבהיר לשוטרים בשטח כיצד לזהות ואיך לפעול מרגע קבלת התלונה ועד להבאת החשודים לדין. המדריך יפרט לפרקליטויות בכל מדינה מהם האפיקים המשפטיים שבהם עליהם לפעול כדי להשיג הרשעה וכיצד להבחין מתי מדובר באמירה או התנכלות אטישמית שע"פ הנחיות האיחוד האירופי מוגדרות כפשע.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!