הפוסק משיב: נדר לעשות חלאק'ה במירון ולא יוכל להגיע השנה?
אדם שלא נפקד בילדים שנים רבות, וקיבל בעת תפילה בציון הרשב"י שבאם ייפקד יערוך חלאק'ה לבנו בל"ג בעומר במירון והשנה נמנע מלקיים הנדר? מה יעשה?. התשובה המלאה של הפוסק הגרב"צ קוק
- משה ויסברג
- י"ד אייר התשפ"ד
- 9 תגובות
פסק הלכה אקטואלי של הפוסק הגאון רבי בן ציון הכהן קוק בשאלה הנוגעת – למרבה הצער – לרבים שיבקשו לעלות למירון אך לא יוכלו לעשות זאת בשל המצב.
בגיליון השבועי 'שואלין ודורשין' היוצא לאור על ידי בית הוראה הכללי ירושלים פורסם שאלה שנשאל ראש בית ההוראה הגרב"צ קוק על אדם שלא נפקד בילדים שנים רבות, וקיבל על עצמו בעת תפילה בציון הרשב"י שבאם ייפקד יערוך חלאק'ה לבנו בל"ג בעומר במירון בהודאה קבל עם ועדה. כעת בנו נעשה בן שלוש ונמנע מלקיים נדרו, עקב המצב. מה יעשה.
תשובת הגרב"צ קוק: "הטוב ביותר להישאל על נדרו, להתחרט על מה שנדר מעיקרא ולומר 'מחמת שאין אפשרות להגיע השנה לציון בל"ג בעומר, הנני מתחרט על שנדרתי מעיקרא וכל מה שנדרתי היה בטעות. ואילו הייתי יודע שאתחרט לא הייתי נודר כלל'. אך לא יאמר 'אילו ידעתי מהסכנה הביטחונית בצפון, לא הייתי נודר' משום שהוא בכלל 'פתח' לנדר ואינו מתחרט על עצם הנדר ואין פותחין בנולד (מציאות שנוצרה לאחר קבלת הנדר) כמבואר בשו"ע (יורה דעה רכח, יג ובש"ך שם).
"אכן מאחר שצריך להתחרט באמת ובלב שלם יזהר הנודר שלא יאמר שמתחרט מעיקרו אלא אם כן ברור לו שהיה רוצה שלא נדר מעולם, שאם לא כן אין ההתרה התרה והוא באיסור נדר כל ימיו" (שם ז) וכיון שהנודר סבור שנפקד בבן בזכות נדרו, מסתבר שאינו מתחרט באמת. וצריך לפעול בנפשו להתחרט מהנדר באמת, שהרי החרטה אינה פוגמת כלל בסגולה, וברור שהישועה איננה בזכות נדר שעבר באיסור אף לא באונס. ואם יודע שאינו מתחרט באמת, יסמוך על כך שהוא אנוס מלקיים נדרו ואונס רחמנא פטריה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות