בתי הקברות הפכו לזירת קרב / משה אוסדיטשר בטור נוקב

בימים אלה, כאשר עם ישראל מבכה על חללי מערכות ישראל, ומיד לאחר מכן נכנסים  מיד "לחגיגות" יום העצמאות, הייתה תקווה כי לאחר ה -7 באוקטובר, עם ישראל למד את הלקח והמשמעות הקשה של פילוג בעם.

אכן, תקופה מסוימת הייתה הרגשה כי העם מאוחד, וסוף סוף נוכל לנתב את עוצמתו של העם כנגד האויבים מבחוץ, תוך שלמדנו את הלקח כי מחלוקות ושיסוי לא ימצאו שוב את מקומם במחוזותינו.

דא עקא, לדאבוננו, תקווה לחוד ומציאות לחוד, ה – 6 לאוקטובר חזר לצערי ו"בגדול", כאשר התקשורת מהווה פקטור רציני ביותר לליבוי היצרים והעמקת השסע בעם חלף הרגעת הרוחות.

כך לדוגמא, טקס יום העצמאות, אשר אמור לאחד את העם "נצבע" בצבעים פוליטיים, כאשר ערוץ 12 "חילק" לשניים את המרקע בזמן הטקס מחד לצפייה בטקס המקורי - ומאידך גם לטקס אלטרנטיבי שכינה את עצמו "טקס כיבוי משואות", כאשר באופן סיסטמתי הקריינית מבהירה כי המדובר על אירוע מוקלט ולא בשידור חי, היכן הבושה!

כמו כן, בבתי הקברות שהיו בעבר "טאבו", הפכו לאחרונה לזירת קרב, כאשר חברי כנסת אשר מגיעים לכבד את הנופלים, הופכים "לשק חבטות" כאילו המדובר על זירה פוליטית לכל דבר וענין.

והשאלה הנוקבת, איך יתכן שלא למדנו את הלקח!? כיצד טחו עיננו מלראות כי הקיצוניות משתלטת על שני הכיוונים, כאשר בערוצים הימניים בכלל נראה כי מצבינו לא היה מעולם טוב יותר ומדינת ישראל בכלל ניצחה במלחמה, אותה מדינה ושני עולמות הפוכים, איזו מדינה!?.

זאת ועוד, מצד אחד חיילינו נהרגים בכל יום וזאת למען הגנת עם ישראל, ומצד שני חרדים מפגינים נגד הגיוס, תוך קריאות נמות ולא נתגייס ואף מאיימים בירידה מהארץ, תוך שהינם שוכחים כי אותם חיילים מגינים גם עליהם בחירוף נפש, ממש טירוף מערכות.

יוזכר כי השבוע התקיים טקס זיכרון לחללי צה"ל החרדים בבנייני האומה, בטקס זה נכחו הרב הראשי ונכבדים רבים, הטקס היה מרגש ובעיקר מאחד, והוכיח כי אפשר גם אחרת.

אף הגאון רבי יצחק אזרחי שליט"א מראשי ישיבת מיר, מסר שיעור לחיילים החרדים, כאשר ההרגשה של כל הנכנס לאולם, כי המדובר בכלל על שיעור כללי לכל דבר וענין.

אין ספק כי ישנה קרן אור אשר נותנת עוד תקווה, המוכיחה כי אפשר גם אחרת, כאשר חוק הגיוס עומד וממתין מנגד תוך חשש ממשי לפלג את העם שוב.

באם לא נבין כי עם ישראל בנוי מפסיפס שכל אבן הנה חלק מהמארג הכללי, הרי שסיכויי ההישרדות שלנו אינם גבוהים, אם בכלל.

חייבים אנו להפנים נכוחה כי האידיאולוגיה החרדית לא הולכת להשתנות כפי שאף האידיאולוגיה החילונית לא הולכת לשום מקום, ועל כן, יש לקבל אחד את השני וזאת למרות השוני, תוך כיבוד אחד את רעהו ואת דעותיו, למרות היותם נוגדות ושונות.

לצערי המצב כיום הולך ומחריף, כאשר אי קבלת האחר מוכיח כי לא הפנמנו דבר, והעתיד קודר מאי פעם, אודה כי כולי תקווה שאתבדה!

משה יצחק אוסדיטשר הוא בעלים של משרד עורכי דין העוסק בדיני משפחה, עסקי מסחרי ומשפט פלילי

להערות ותגובות: [email protected]  

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!