דיון על הכנסת ישובים נוספים תחת מנהלת תקומה

ועדת החוץ והביטחון התכנסה לדיון בנושא  "הכללת יישובי נווה ובני נצרים ביישובי עוטף עזה. הישובים פנו לוועדת החוץ והביטחון ובפנייתם הם הזכירו כי "מפקדת פיקוד העורף סיווגה את יישובי נווה ובני נצרים בקו אחד עם כרם שלום בארי וניר יצחק לעניין מרכיבי ביטחון [יישובי ליבה קדמית 0-4]. מרכיבי ביטחון כוללים סד"כ של 28 בכיתת כוננות, רכב רבש"ץ ממוגן, מצלמות ועוד. 

ב-21 לינואר אלוף רפי מילוא בחוות דעת ביטחונית לחזרת הישובים לעוטף מכליל אף הוא את יישובי נווה ובני נצרים כיישובי 0-4 בקו אחד עם ניר יצחק מגן ועוד. בתאריך9.4.24 כתב מנכ"ל משרד רוה"מ ביחס להגדרת חבל תקומה: "שהשיקול הביטחוני הוא השיקול המכריע שעומד בבסיס הגדרת האזור כאזור עדיפות לאומית".

בתאריך 19.10.23 הממשלה הגדירה את יישובי חבל תקומה בהתאם להגדרה הקודמת של יישובי "עוטף עזה", כלומר ישובים הממוקמים מרחק של 7 ק"מ מגדר הרצועה. ב 17.4.24 הממשלה אישרה את "תכנית תקומה" בהתבסס על החלטה זו."

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ינון אזולאי אמר בפתח הדיון: "ביקשתי לקיים את הדיו בעקבות הפנייה ממזכירות שני הישובים. מאז התווספו עוד פניות ואנחנו יודעים שיש עוד ישובים שלא נכללים ולא זוכים למענה ואנחנו דנים בכולם. אני לא מבין איך מנסים לקדם החלטת ממשלה ולא מכללים תחת מנהלת תקומה ישובים שספגו ועדיין סופגים, יש לזה משמעויות ביטחוניות וכלכליות. 

שוחחתי עם גדי ירקוני מאשכול ותמיר עידן משדות נגב, המצב הביטחוני אצלם גם מבחינת מיגון לא מספק. ראשי מועצות לא צריכים להעביר לילות מול הכנסת והממשלה כדי להגן על התושבים שלהם, זה מגיע להם בזכות ולא בחסד."

גדי ירקוני ראש מועצת אשכול: "הדיון התחיל על שני ישובים אבל לא יכול להסתיים בשני ישובים.  זה דבר בלתי אנושי שיש תשעה ישובים שהיום הם מחוץ לקו שזוכה לטיפול. יש החלטה שצריך לקבל מידית על מנהלת תקומה. היום תקומה לא מתעסקים בתשעת הישובים, בכל המובנים. ראש הממשלה והמנכ"ל שלו אמרו לי שזו בעיה משפטית, הגשנו חוות דעת משפטית גם ליועצים המשפטיים של ראש הממשלה, הכנסת, האוצר. הם אמרו שאין שום מניעה להכניס את תשעת הישובים לחוק תקומה.

 לצערי על אף כל ההבטחות, עד היום אנחנו מחכים. חברי הכנסת, זה הזמן שלכם להראות שיש כנסת בישראל, גם כשהממשלה לא מתפקדת ואני מבקש מהוועדה ללחוץ על הממשלה כדי שתתקבל החלטה."

תמיר עידן, ראש מועצת שער הנגב: "רשויות העוטף נמצאות כולם תחת אחריות אוגדת עזה ולא תחת פיקוד העורף ולכן אין הבדל בין היישובים ב-0-7 לאלה מעבר ל-7 ק"מ. מאז ה7.10 היו יישובים אחרים שנכנסו, זה קרה מתחת לרדאר וזה דבר חמור. יש ישובים שהכניסו וישובים לידם שלא הכניסו, אומרים לנו שזה על פי חוות דעת ביטחונית, ביקשנו לראות אותה אבל לא נתנו לנו.  

קו ה-7 ק"מ נחצה כבר מזמן, אשקלון קיבלה פתרונות, ישובים אחרים קיבלו פתרונות. בכל השיחות שלנו אומרים שמי שמגדיר זה צה"ל, אם הוא יגדיר אז נכניס.  משרד הביטחון לא מוכן להוציא כרגע חוות דעת נוספת. האם יעלה על הדעת שישובים שני תלמידים באותו בית ספר ואחד יקבל והשני לא? היינו בטוחים שאחרי ה7.10 דברים יראו אחרת אבל הם לא נראים אחרת."

אל"מ אלעד ביטן רמ"ח שליטה אגף המבצעים: "צה"ל לא מגדיר מי נכלל ביישובי חבל תקומה, צה"ל מסווג מרכיבי ביטחון. אנחנו מחזיקים 4 סיווגים, הגבוה ביותר הוא  ליבה קדמית, אחריו ליבה, סמוך גבול ועורפי. ההבדל  בניהם הוא מה מרכיבי הביטחון להם היישובים זכאים. במהלך המלחמה עשינו תיקוף מחדש ליישובים. מבלי להיכנס לפרטים, לקחנו את כל הסיווגים והעלנו אותם משמעותית מבחינת מרכיבי הביטחון. עבודת המטה שבוצעה שינתה מהייסוד את האופן שבו מתייחסים למרכיבי ביטחון, אלה הגדרות צה"ליות שנובעות מניתוח פרטני של כל ישוב והקצאת מענה בהתאם."

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ ינון אזולאי סיכם: "אנחנו מבקשים מהממשלה לעשות עדכון למצב ולהסתכל בראיה רחבה על שאר היישובים ולתת מענה על מנת שאותם ישובים יוכלו לחזור לשגרה מלאה. צריך לקיים דיון נוסף על מנהלת תקומה לא רק מהבחינה הכלכלית אלא גם מהבחינה הביטחונית."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!