הבינה המלאכותית תיצור אבטלה המונית? התחזית השלילית של המומחים

ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות, התכנסה היום (רביעי) לדיון על השפעת הבינה המלאכותית על התעסוקה. חלק מהמומחים שהשתתפו בדיון הזהירו מפני תרחיש שבו רובוטים ובינה מלאכותית יחליפו את העובדים האנושיים במגוון רחב של ענפים. מומחים אחרים טענו שעם הכשרה והיערכות נכונה לאוריינות בנושא ניתן יהיה להסתגל לשינויים בשוק העבודה ולמצוא עבודות חדשות שעדיין לא קיימות - דבר שייצר תעסוקה לפחות ל-90% מהעובדים כיום.

יו"ר הוועדה, ח"כ אורית פרקש הכהן אמרה בדיון: "דיון זה נוגע בבסיס של החברה בישראל וחייבים כולנו להתכונן אליו. הובאו בדיון שתי אסכולות - מחד 'החייזרים כבר כאן ומה שיקרה בעולם התעסוקה איננו דומה למהפכה התעשייתית וחייבם להיערך לעולם שיש בו משמעות כלכליות כבדות כולל קצבה שתשולם לכל אחד' ומאידך יש גישה שזה כח משלים לעובדים ובאותה מידה שייעלמו משרות, ייוצרו משרות חדשות. נתונים מדו"ח קרן המטבע העולמית מזהירים שבהינתן רמת החשיפה של ישראל לבינה מלאכותית, המוכנות למשק אינה גבוהה דיה כאן. על הממשלה מוטל תפקיד ואינה יכולה לצפות בה מהצד. הוועדה קוראת לפעול בנושא ולגבש אסטרטגיה בתחום הAI כדי שיוכלו להשפיע בעולם התעסוקה, להכין תכנית לאומית הן למוכנות המשק לנושא והן להיערוכת מערכת החינוך לנושא". 

יפעת סיטרואן, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה אמרה בדיון כי שוק התעסוקה עובר שינוי בהרכב המשימות ובמיומנויות הנדרשות. לדבריה, כ60%- מהעובדים ידרשו לעבור הכשרה עד שנה. כ77%- מהעובדים שיעברו הכשרה משך ההכשרה יהיה מעל חודש והמעסיקים מצפים שכ65%- מההכשרות יתבססו על יכולות ותשתיות פנימיות של הארגון. עוד ציינה כי המקצועות בצמיחה הן: נהגי משאיות ואוטובוסים כבדים, מורים לחינוך מקצועי, מומחים לפיתוח עסקי, מרצים באוניברסיטה, מהנדסי אלקטרוטכנולוגיה, מומחי טרנספורמציה דיגיטאלית, מומחי קיימות, פועלי בניין ומומחים לשיווק ואסטרטגיה דיגיטאלית. המקצועות שבדעיכה הן: פקידות הזנת נתונים, מזכירות שירותי חשבונאות ושכר, קופאיות וטלרים, פועלי פס ייצור, פקידי דואר, נציגי מכירות בחנויות ופקידי שירות לקוחות. בסיכום ציינה כי היו בעבר כבר מהפכות מידע ולכן השינויים בשוק כבר החלו לפני ה-AI Generative אלא שהטמעה של טכנולגיות צפוייה לייעל את העבודה ולשפר את התוצר במשק.

ד"ר אלה שחר, בנק ישראל הציגה בדיון את הגרפים המראים כי ההתפתחות המהירה של ה-AI צפויה להשפיע על שוק העבודה, על התעסוקה, השכר, פריון העבודה ואי השוויון הכלכלי וכי נדרשים צעדי מדיניות להיערכות המשק לשינויים הצפויים בשוק העבודה בעקבות ההטמעה הרחבה של ה-AI על מנת לשמור על רמת התחרותיות הגבוהה של ישראל ולתמוך בעובדים. לדבריה, "דוח של קרן המטבע מראה כי בהינתן רמת החשיפה הגבוהה של שוק העבודה ל- AI רמת המוכנות של המשק הישראלי לאימוץ AI אינה גבוהה דיה. התנאים החיוניים להגברת המוכנות של המשק ל-AI: תשתיות טכנולוגיות מתקדמות, הון אנושי מיומן, חדשנות ויזמות, ורגולציה בתחום ה-AI.

עו"ד יוסף גדליהו, מנהל רגולציה לבינה מלאכותית ברשות החדשנות: "עוקבים מקרוב אחרי כל הדו"חות והמחקרים בתחום ומכירים את האתגרים והחשש מאובדן משרות, הצורך בהתאמה של כישורי העובדים לשוק שמשלב בינה מלאכותית וכן על השכר שישתנה. רוצים לייצר מחקר ייעודי לכלכלה הישראלית והתאמה של מערכת החינוך לנושא. ההתרשמות שלנו מכל ההשתתפות בפורומים בינלאומיים הוא שכרגע לא מכוונים על אובדן משרות אלא יותר על התאמות".   

תומר סיימון, מדען ראשי, מיקרוסופט "ללא התערבות ממשלתית ותכנון מדויק, שוק חופשי לא יכול להתקיים. על הממשלה להתערב כדי שנהפוך למעצמה לבינה מלאכותית. העולם הולך לכלכלה מבוססת כישורים מותאמים. מדינות מבינות את המשמעות של הנושא ורוצות לקחת חלק מרכזי בתחום. מיקרוסופט החלה לעבוד עם ארגון הגג של כל ארגוני העובדים בארה"ב לדעת איך להסתכל קדימה ולהכשיר את כולם לAI. החברה מכשירה כבר כיום בעולם מעל מיליון אנשים בנושא.  

ממשלות נאבקות לקחת חלק בעיצוב העתיד. זו הזדמנות נדירה לשינוי בפרודקטיביות של כלל המשק, לשנות בכל הסקטורים של כל התעשייה 

כולל המוסדיים, החקלאות והפיננסים. למדינת ישראל יש יכולת לצמיחה דו ספרתית בשנים הקרובות אבל הכל תלוי בהשקעה והכנה הממשלתית". 

דניאל שרייבר, מייסד שותף 'למוניד': "אלו ימינו האחרונים כיצורים הכי חכמים עלי אדמות. בכמעט כל פעולה שכלית הAI מתקרב לרמה האנושית או מנצח אותה. ברכיבה הוא ודאי מנצח את כולנו. קצב קידמה כזה לא היה בשום שלב של מהפכות ההיטק ובקצב הזה לא רחוק היום שהוא יתפשט לכל מקום ולכל מקצוע. אצלנו בחברה יש גידול של 25% בחברה וקיטון של 11% בכוח אדם - יותר מחצי מהתביעות נעשות ללא מגע יד אדם ועוד היד נטויה. המהפכה התעשייתית מלמדת אותנו שברגע שמכונה מסוגלת להחליף עובד, היא תחליף אותו. אין שום מעסיק שייבחר באנשים על פני מכונות. בפרק הנוכחי המכונות באות על המוח שלנו ולא על הגוף שלנו ומה עוד נותר לנו לפרנסתנו? מי יעסיק את כולם? אנשים נרתעים לשמוע את הדברים. מספרים שבינה מלאכותית לא יודעת להרגיש אבל אף אחד לא מקבל משכורת על להרגיש - הוא מקבל על לזהות רגשות ואת זה הבינה המלאכותית עושה מצויין. אם נשאיר את העתיד רק לכוחות השוק, הגולם יקום על יוצרו. בידינו הדבר אך עדיין לא מאוחר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!