הנשיא בהר הרצל: "מתקפת הטרור הרצחנית ביותר מאז תקומתנו בארצנו"

נשיא המדינה נאם בטקס האזכרה הממלכתי לחללי פעולות איבה בהר הרצל בירושלים: "אנחנו נפגשים היום כשליבנו מוצף, מצולק ומזועזע. אנחנו נפגשים כשאנחנו עדיין רחוקים מלעכל, מלהבין, מלהביע במילים, את עול הכאב שאנחנו נושאים מאז השבעה באוקטובר. האוויר של הר הרצל בחודש אייר לא דומה לאוויר בשום מקום אחר בעולם. אוויר סמיך, כבד מנשוא, עשוי תמהיל מדויק של ריח עצים ירוקי-עד, דמעות, אבק שריפה ופרחים. זהו שילוב בלתי-אפשרי של מוות וחיים, של כאב ואהבה, של געגוע ויגון עצום ומולם – גאווה בבניין הלאומי שבנינו".

הנשיא המשיך: "את האוויר הזה, אתם, בני ובנות המשפחות ששכלו את יקיריהם – בפעולות הטרור הרודפות אותנו משחר שיבתנו לציון - נושאים בראות ובלב לאורך כל השנה, כל יום, כל דקה. ומדי שנה בשנה, ביום הקדוש הזה גם אנחנו מתאספים וניצבים אתכם כאן, לנשום את אוויר הר הרצל יחד. כתפינו שחוחות מכבד העצב הנורא; ובה בעת - גווינו זקופים מהזכות להיות חלק מעם כזה; עם שאלו הם בניו ובנותיו".

השנה, במתקפת הטרור הרצחנית ביותר מאז תקומתנו בארצנו, נלקחו מאיתנו באכזריות מפלצתית משפחות שלמות. מאות רבות של ילדות וילדים, צעירות וצעירים, קשישים וקשישות, אימהות ואבות, נערים, נערות, יפים, טובים, חיים כל כך, מאמונות, אומות, אורחות חיים ותפיסות עולם שונות ומגוונות. וכפי שאמרתי אמש בכותל - ברוח תפילת "וּנְתַנֶּה תּוֹקֶף" שנאמרה ימים ספורים לפני אותו אסון נורא בשמחת תורה, אנחנו מעלים את זכר הנופלים האהובים שנרצחו ונטבחו: מי בפתח ביתו, ומי בממ"ד, מי בחממה ומי ברחובה של עיר, מי בתחנת האוטובוס ומי בתחנת המשטרה, מי במכונית ומי במיגונית, מי בשבילי הקיבוץ, ומי במסיבה, מי במרכז הקניות, ומי במרעה, מי בשריפה ובחנק, ומי בטילים וברקטות הרצחניות מי במנהרות, ומי במסתור".

"מתקפת השבעה באוקטובר הייתה מתקפה על הזכות והריבונות שלנו במולדתנו ובמדינתנו האחת והיחידה – ישראל" אמר הנשיא. "ביום הזיכרון הזה, אנחנו מתאבלים על חללי השבעה באוקטובר והמערכה שבאה בעקבותיו – בדרום, בצפון, ביהודה ושומרון, בירושלים ובכל רחבי הארץ; וכן על חללי פעולות האיבה כולם, מראשית ימי היישוב היהודי ועד ימינו. מערבים עצב בעצב, דמעות בדמעות".

לסיום אמר: "השיקום הזה, הנחוץ גם לכולנו – כעם וכמדינה, לא עוסק רק בהסתכלות על העתיד ובניינו, אלא אף בתיקון ההווה. וההווה שלנו לא יהיה שלם, ומזור לא יבוא לליבנו ולנפשנו, עד שישובו כל החטופים – אחינו ואחיותינו האהובים, הנתונים בצרה ובשביה. עלינו להשיב הביתה את כולם: אזרחים וחיילים, אלה שבחיים, ואלה שאנחנו מחויבים להביא לקבר ישראל. השבתם היא צעד הכרחי בתהליכי התיקון והצמיחה של כולנו – של אזרחי ישראל כולם - הנושאים את החטופים והחטופות על לוח לבם, בכל מקום שאליו נלך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!