איבד את הוריו וגופת אימו מוחזקת עדיין אצל חמאס

אלעד קידר איבד את הוריו ב-7 באוקטובר, וגופת אימו מוחזקת עדיין אצל חמאס. הוא סיפר בתוכנית "סדר יום" בכאן רשת ב את הסיפור המטלטל שלו מאותה שבת, מהדאגה לאמו נמצאת בחוץ בזמן חדירת המחבלים, דרך אביו החולה שלא הסכים להיכנס לממ"ד ואחותו בעלת הצרכים המיוחדים, ועד להתמודדות שלו עם ילידיו הקטנים בממ"ד.

קידר סיפר שאמו יצאה, כמדי בוקר, להליכה ב-5:20 בבוקר. לאחר האזעקות הוא שוחח עמה, והיא סיפרה שהיא נמצאת במרחק שני קילומטרים מרצועת עזה, והיא נורתה ונפצעה. הוא אמר לה שתסתתר אך היא לא הספיקה, נורתה שוב, ומאז נותק איתה הקשר. הוא אמר שרצה לצאת להביא אותה אך אשתו לא איפשרה לו. הוא הוסיף שבהתחלה היא הוגדרה כנעדרת, ואז חטופה, אך הם היו סקפטיים, ולאחר חודשיים הודיעו להם שהיא נרצחה באותה שבת וגופתה בעזה.

במקביל, היה צריך קידר לדאוג גם לאביו, שהיה חולה פרקינסון ודמנציה שגר עם מטפל סיעודי: "באותו בוקר אני בקשר עם המטפל, אומר לו שינעלו את הבית ושיכנסו לממ"ד אבל אבא שלי לא רוצה להיכנס". המטפל סיפר לו לאחר מכן שאביו היה במטבח יחד עם המחבלים. רק בראשון התקשרו אליו מהקיבוץ ואמרו שרצחו אותו.

בזמן שקידר מנסה להציל את הוריו, הוא נאלץ להתמודד גם עם אחותו, בעלת צרכים מיוחדים: "אני מתקשר אליה בשעות הבוקר והיא אומרת ששורפות לה העיניים ויש הרבה עשן. בדיעבד הסתבר לי שהיא לא הספיקה לשים את המגבת מתחת לממ''ד, היא לא ידעה כמה הבית עלה באש". הוא סיפר כי בראשון בבוקר הודיעו לו שהיא בטיפול נמרץ, ולמרבה המזל היא שרדה והשתחררה מספר ימים לאחר מכן.

את כל הדברים הללו עשה אלעד מביתו שבבארי, עם שני ילדיו הקטנים, בני חמש ושמונה, כששני ילדיו הגדולים נמצאים בנתיב העשרה עם משפחתה של אשתו: "סגרנו את חלונות הברזל ואת דלת הממ"ד, שלא ניתן היה לנעול, אז חסמתי אותה עם ארון, ושמתי ספרים על החלון. כל היום שמענו מחבלים וירו לנו על הממ"ד".

הוא סיפר לילדיו שהמחבלים בקיבוץ והם שמרו על שקט כל היום. כשהרגיש ששקט הוא יצא להביא נייר טואלט, לחם ומים, ואמר שרוב הזמן הילדים הסתתרו מתחת למיטה. הוא אמר שהצבא הגיע ב-19:00, בהתחלה הוא לא היה בטוח שאלו אכן כוחות צה"ל אך לבסוף השתכנע.

קידר סיפר על החילוץ המאוחר מהקיבוץ: "חילצו אותנו ב-12:30 בלילה, יצאנו החוצה בזמן שהחיילים עוד מנהלים קרב עם מחבלים בקיבוץ. בדרך עברנו על פני בתים שרופים ומדרכות מלאות דם, הכול הרס - כמו אפוקליפסה. נכנסנו לרכב הצבאי ונסענו דרך גופות על הכביש וכלי רכב שרופים".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!