אבל כבד: האדמו"ר מביאלא זצוק"ל, זקן אדמו"רי מועצת גדולי התורה

אבל כבד ירד על עולם התורה והחסידות עם הסתלקותו לשמי רום של כבוד קדושת האדמו"ר הגאון הצדיק רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא זצוק"ל, בעל ה'מבשר טוב' וזקן חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל שהשיב את נשמתו ליוצרה בגיל 89.

בחודשים האחרונים הלך הרבי ונחלש ומצבו הידרדר. בכל עולם החסידות קרעו שערי שמים בתפילה לרפואתו, אך למגינת לב הרבי השיב את נשמתו ליוצרה הבוקר, ערב שבת קדושים בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

עם היוודע השמועה, אבל כבד ירד על עולם החסידות ועל כל ריכוזי חסידות ביאלא ברחבי הארץ. בבית המדרש המרכזי של החסידות ברחוב יעקבוזון בירושלים הוסרה הפרוכת ונערכים למסע הלוויה. 

מסע הלוויה היום (שישי, ערב שבת קודש, פרשת קדושים) בשעה 13:30 מבית המדרש הגדול ביאלא ברחוב יעקובזון בירושלים להר הזיתים שם ייטמן. 

הרבי מביאלא בחול המועד פסחצילום: באדיבות המצלם

מתולדות חייו של האדמו"ר זצוק"ל: מגלות סיביר, עליית ילדי טהרן, לימודו בפוניבז', הרבנות בלוגאנו ועד למנהיג עדת חסידות ביאלא.

ערש הולדתו בעיר שדליץ בפולין, שם נולד בח' אדר א' תרצ"ה, כבן הצעיר של אביו האדמו"ר הקדוש בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא זצ"ל, נכד האדמו"ר רבי ירחמיאל צבי, בן אחר בן לאדמו"רי ביאלא, ולמעלה בקודש עד היהודי הקדוש מפשיסחא זי"ע. היה גם נכדו של האדמו"ר רבי אריה לייב מאוז'רוב זי"ע שהיה אביו של אמו של ה'חלקת יהושע'.

 אמו, הרבנית מרת חנה פעשא ע"ה, היא בתו של החסיד רבי אליעזר ברנהולץ זצ"ל שהיה מחסידי ביאלא בעיר ולודבה.

כשהנאצים כבשו את פולין, ובין היתר הגיעו לביאלא, הם פתחו את מסע החורבן שלהם בהתעללות ברבנים ובאדמו"רים, אז אביו ברח לברנוביץ שהייתה אז תחת שלטון רוסי. בברנוביץ התגורר האדמו"ר מקוידנוב זצ"ל, גיסו של ה'חלקת יהושע'. וכשרצו לחזור לעיירה בפולין, הרבנית מקוידינוב ע"ה הייתה חשוכת ילדים. כשראתה שהם מגורשים לסיביר, התחננה בפני הרבנית מביאלא ע"ה שתשאיר לה לפחות ילד אחד מילדיה ברשותה, כדי שלכל הפחות יישאר זכר מהמשפחה.  

בסופו של דבר התברר שבני המשפחה הוגלו לסיביר היה מסע הצלה שמיימי, לאחר שכל היהודים שנשארו בברנוביץ או בביאלא נהרגו ומשפחת רבינוביץ נותרה לפליטה.

בסיביר עברו הורי הרבי החלקת יהושע זצ"ל ואמו הרבנית ע"ה סבל ויסורים, הם עבדו בפרך כפשוטו, והרבי הקדוש בעל ה'חלקת יהושע' היה חוטב גזעי עצים מבוקר ועד ערב בקור הסיבירי, אך הם שמרו על קור רוח וחיים יהודים ליד אכזריותם של הקלגסים הקומוניסטיים.

במשך הזמן הצליחו לקבל אישורים מהממשלה הפולנית לעזוב את סיביר בטלטלות והגיעו לטשקנט, בירת אוזבקיסטן, לא הרחק מהגבול הפרסי, הסמוכה יותר לארץ הקודש.

אביו,הרבי בעל ה'חלקת יהושע', דאג שבנו הקטן ואחיו ואחותיו יצאו לטהרן בדרך לארץ הקודש ושם שהו יותר מחצי שנה.

בתקופה הזו זכה הרבי, שהיה עוד ילד לפקוד את העיר המדאן, שבעבר נקראה שושן הבירה ואת קבריהם של מרדכי ואסתר. לבסוף הגיעו באוטובוסים דרך עבר-הירדן לארץ-ישראל. הדרך הייתה רצופת מוקשים וקשיים עצומים, ועצם הדבר שהצליח לעבור את הטלטלה הגדולה, בתנאים ששררו אז, היה זה מהלך ניסי.

בארץ שהה תחילה ב'בתי-אבות' שהקים הרב מפוניבז' זצ"ל ולאחר מכן אצל דודו רבה של בני-ברק, האדמו"ר רבי יוסף צבי קאליש זצ"ל, שם שהה כשנתיים ימים כשאביו החלקת יהושע עדיין בפולין והוא שומר על קשר עם אביו באמצעות חלופת מכתבים.

כבר בצעירותו הוכר הרבי זצ"ל כאחד מגדולי המתמידים והלמדנים של ישיבת פוניבז'. גאון עצום שבקיאותו בכל חדרי תורה היא מבהילה. מתחילת בואו לארץ הקודש נכנס הרבי ללמוד בספינת הדגל של עולם התורה הליטאי ישיבת פוניבז' בתחילה בישיבה קטנה, ולאחר-מכן בישיבה הגדולה, בישיבה היה לתלמידם המובהק של ראשי הישיבה מנהיג היהדות החרדית מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצ"ל, הגר"ש רוזובסקי והגר"ד פוברסקי זצ"ל.

לימים סיפר הרבי בשיחה לעיתון 'בקהילה': "כולם היו רבותיי, ושתיתי בצמא את דברי כולם. אבל קשר פרטי-אישי, היה לי עם מרן הרב מפוניבז', רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, שגם סייע בידי בתקופת עלייתי ארצה במסגרת עליית 'ילדי טהרן'. אתו גם זכיתי ללמוד בחברותא בשנות לימודיי הראשונות בישיבה. במשך חמש שנים למדתי אתו בביתו, הוא נהג להכין אתי את שיעורו".

אנקדוטה מעניינת מסופרת לראשונה כאן ב'בחדרי חרדים' כשהרבי שהיה בחור עבר בליל שבת לאמירת 'גוט שאבעס' לראשי הישיבה וכשחלף על פניהם של מרן המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל אמר המשגיח למרן הרב שך זצ"ל איך אפשר לעשות שהוא לא יהיה חסיד?, ברבות השנים אכן הרבי מונה לאדמו"ר..

בשנת תש"ז בשנה בה המדינה קמה כשהיה הרבי כבן 12 הגיע אביו לארץ הקודש והנער מפוניבז' נסע לקבל את פניו בנמל חיפה בהתרגשות עצומה כאשר אביו נוגע לראשונה באדמת ארץ הקודש.

בשנת תשי"ז נישא בלונדון לבילא ברכה בתו של הגאון רבי אברהם משה באב"ד זצ"ל רבה של סנדרלנד ויו"ר מועצת גדולי התורה באירופה.

אל החתונה הגדולה התקבצו ובאו רבים מגדולי ישראל. אביו הגדול נסע גם הוא אל החתונה כשהיתה לו נסיעה זו הפעם האחרונה בה יצא מארץ הקודש עד הסתלקותו בשנת תשמ"ב.

גם רבו המובהק, גאב"ד פוניבז', הטריח עצמו ונסע להשתתף בשמחת תלמידו האהוב כשהופעתו במקום מחוללת רושם כביר.

לאחר נישואיו התגורר בגייטסהד שבאנגליה והיה מרבני הכולל במקום. קודם פטירת חותנו ביקש ממנו לקבל על עצמו עול רבנות, על מנת להמשיך את שושלת הרבנות של משפחת באב"ד.

עם התייסד 'ישיבה דחסידי ביאלא' בשנת תשל"ג מינהו אביו לעמוד בראשה. הרביהגיע לארץ הקודש והחל באמירת שיעוריו הנפלאים שאט אט פקע שמם והם הלכו ונתפרסמו בקרב היכלי התורה ומבצרי החסידות כשהם מוציאים לו מוניטין כאחד מגאוני הדור. באותו זמן התגורר ברחוב ירושלים בבני ברק כשכנו של יבלחט"א ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן ממנו היה מבקש ספרים רבים ללימוד. כמחצית השנה היה שוהה בארץ ואז שב לאנגליה למשך יתר השנה וחוזר חלילה.

בשנת תשל"ט נבחר לשמש כרבה של העיר לוגאנו בשווייץ, שם עמד על משמר הכשרות והיהדות במשך עשרות שנים.

בכ"א בשבט תשמ"ב עלה אביו זצ"ל למרומים, ונקבר בכבוד גדול במרומי הר הזיתים בירושלים. תורתו ואמרותיו כונסו בספרי 'חלקת יהושע', ספר שבמהלך השנים הופיע בעשרות מהדורות והפך להיות אחד מספרי היסוד בעולם החסידות.

לאחר פטירתו, נמנו וגמרו ראשי עדת החסידים, להכתיר כממשיך לדרכו דווקא את צעיר הבנים, שכבר אז הוכר כמלא וגדוש בכל חלקי התורה, בנגלה ובנסתר.

אך הרבי עצמו שהיה באותה עת רב הקהילה החרדית בלוגאנו, כלל לא חשב כי הוא זה שיוכתר. החסידים מספרים כי לפני שנסע להלוויית אביו, אמרה לו רעייתו הרבנית ע"ה כי מוטב שלא יחווה את דעתו מי מבין שלושת אחיו יכהן באדמו"רות, עד כדי כך הם הרגישו.

אך חזקה על האדמו"ר בקשת החסידים שהתחננו כי למען העדה ימשיך הוא את מורשת הקודש, ומתוך שכולם קיבלו על עצמם את הנהגתו נעתר לבקשת החסידים.

יצוין כי הראשון שזיהה שהאדמו"ר יהיה זה שימשיך באדמו"רות, היה מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל. הגרי"ש הגיע לנחם בבית המשפחה, ואחר שיצא אמר לבן לווייתו: "אני כבר יודע מי יהיה האדמו"ר, הבן הצעיר, הרב מלוגאנו...".

מאז הנהיג הרבי את חצר הקודש ביאלא ביד רמה כשהוא מפתח את החסידות לכל חלקי הארץ עם בתי מדרש בירושלים, בני ברק, מודיעין עילית, בית שמש, אשדוד, קרית גת, צפת, ומעלה עמוס.

הרבי מביאלא בפורים האחרוןצילום: שוקי לרר

משנתו של הרבי מביאלא קב ונקי. הרבי חיבר למעלה ממאה ספרים תחת השם 'מבשר טוב', המאופיינים בעמקות עצומה ובהיקף אינסופי. ספריו נתברכו בנביעה ופריצה בלתי מוגבלת של מעיינותיו, והם עוסקים, בעזות דקדושה, בכל תחומי התורה ואוצרות הדעת. מחקירות למדניות על החמורות בסוגיות הש"ס והפוסקים, יסודות עומק בהירים בכבשונה של החסידות, עד לענייני 'שלום בית', 'תחיית המתים', חיזוק חולים סופניים העומדים לפני מר המוות ושכרן של נשים צדקניות. בכל התחומים היה לרבי משנה מסודרת אותה השאיר לאלפי החסידים.

מבין הדברים המיוחדים בעבודת הקודש של האדמו"ר מביאלא זצ"ל הייתה מוצבת משנת החינוך. מנהלי מוסדות, מנהלים רוחניים ומפקחים חינוכיים ממוסדות שונים ברחבי הארץ והגולה, פגשו בשלב כלשהו בעבודתם החינוכית במגע-הקסם של האדמו"ר זצ"ל. כשצפות ועולות שאלות מעיקות, עולים אל הקודש אנשי חינוך ומחזירים בתשובה, ומבקשים הכוונה.

הרבי היה מהראשונים שקלטו את הבעיה במלא חומרתה. הוא היה מהראשונים שקלטו את רוח הדור החדש, לבטיו, תסכוליו, של הנוער המכונה 'נושר', ובעשרות משנותיו היה משקיע בסלילת דרך לנבוכים בארץ. הוא התריע על סכנת הנשירה עוד לפני שהכתה על פניהם של מחנכי הדור. הוא ראה באופק את המגמה המסתמנת. את הדרישות המרקיעות של עולם התורה, מול היכולות המצטמצמות בחוגים רבים. הוא צלל לתוככי הבעיות השונות, והציע דרכים לפתרון. עצותיו הפכו היום נכס צאן ברזל אצל מחנכי הדור. דרכי הטיפול המקובלות בעולם החינוך.

הרבי מביאלא בהדלקה בזאת חנוכהצילום: שוקי לרר

בשנים האחרונות חילק הרבי את זמנו לבין מגורים בירושלים לבין צפת שם היה שוהה במשך חודשים. הרבי היה כמו אבא לכלל חסידיו שלא עשו צעד מבלי להיוועץ עם רבם.

כל ימיו היה ממכווני דרכה של היהדות הנאמנה בארץ ישראל, שימש כחבר מועצת גדולי התורה, ועמד לימין החינוך העצמאי ואגודת ישראל.

זכה הרבי והותיר דור ישרים מבורך של בנים ובנות חתנים וצאצאים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!