הפטרה היסטורית בשבת הקרובה: פעם קודמת היה לפני 27 שנים

ההפטרה של פרשת השבוע בשבת הקרובה פרשת קדושים היא נדירה, בפעם הקודמת שקראו את ההפטרה היה לפני 27 שנים בשנת תשנ"ז והפעם הבאה זה עוד 17 שנה בשנת תת"ב וב- 120 שנה אחרונות זה קרה 7 פעמים.

ההפטרה היא "ואתה בן אדם התשפוט התשפוט" (יחזקאל כ"ב). שכיון שהיא מדברת על התועבות של ירושלים אז זה מתאים לפרשה של קדושים שמדברת על איסורי עריות.

אז אם הפרשיות יוצאות ביחד 'אחרי - קדושים' אז נפסק ברמ"א, שעל אף שתמיד קוראים את של הפרשה השניה, במקרה כזה קוראים את של הפרשה הראשונה דהיינו של פרשת אחרי, כיון שנמנעו מלקרוא את תועבות ירושלים.

והמקרה של השנה תשפ"ד הוא נדיר כיוון שרוב הפעמים השנה היא לא מעוברת וקוראים את שניהם יחד. וגם אם השנה מעוברת אז בדרך כלל יוצא שגם פרשת אחרי וגם פרשת קדושים הם שבתות מיוחדות, דהיינו או שזה שבת הגדול, או שזה יוצא ראש חודש או ערב ר"ח, שלהם הפטרות מיוחדות. והשנה השבת היא 'שבת פשוטה' שקוראים את ההפטרה הרגילה שהיא "ואתה בן אדם התשפוט התשפוט".

פולמוס הלכתי ומחלוקת גדולה בפוסקים האם קוראים את אותה הפטרה נדירה, לפי הרמ"א והמשנה ברורה וכך מכריע מרן ה'חזון איש', כן קוראים. וכך גם הגאון המקובל רבי שריה דביליצקי זצ"ל היה אומר שכך הוא המנהג בעיר בני ברק.

ראב"ד ירושלים הגרז"ר בענגיס זצ"ל הרב חרל"פ ורבי שמואל סלנט זצ"ל פסקו שלא לקרוא את ההפטרה אלא לקרוא גם בשבת 'אחרי' וגם בשבת 'קדושים' את ההפטרה של פרשת 'אחרי'.

ויש את לוח ארץ ישראל של הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי שאומר, שבפרשת 'אחרי' קוראים את ההפטרה של 'קדושים' ולהפך.

מכתב מיוחד שפורסם בבית מדרשו של הפוסק הגאון רבי ציון הכהן קוק ומפורסם בעלון השבועי 'שואלין ודורשין', הורה: "להפטיר בשבת אחרי "הלא כבני כושיים" ובשבת קדושים "התשפוט". 

בהמשך דבריו הביא דברים ברורים ששמע ממורו ורבו מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל כי מה שנכתב בלוח ארץ ישראל (לקרוא בפרשת אחרי "התשפוט", ובשבת קדושים "הלא כבני כושיים") הוא נגד הרמ"א והפוסקים וכמובא במשנה ברורה".

זו עדות מעניינת, שכן אף שבדרך כלל מרן הגרי"ש נהג כמנהג ירושלים, בנושא זה סבר פוסק הדור כי הוראה זו בטעות יסודה. 

בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב בנגיס שלא להתווכח, וכיון שביקשו לקרוא כך, הניח להם".

והסביר הרב קוק כי "כל הוויכוח בזה הוא לכתחילה, אך בדיעבד יוצאים ידי חובה בהפטרה שיש בה מעניין ב' הפרשיות. אך אם קרא הפטרה שאין בה מעניין הפרשה, אינו יוצא ידי חובה אף בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא בברכה".

ולסיום, מפורסם הוא הסיפור על בעל קורא ידוע בירושלים ששמע שהולכים לקרוא את ההפטרה הזו ובליל שבת הוא הלך להחביא את הנביא יחזקאל שלא יקראו בזה. ומספרים שיש בתי כנסת בירושלים שיש להם מנהג להחביא את ספר יחזקאל בליל שבת כדי שלא יקראו את ההפטרה הזו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!