רחוב באוקראינה ייקרא על שמו של חייל צה"ל שהציל עשרות ילדים
סמל אלכסיי אשר נייקוב שנפל בפעילות מבצעית בגוש קטיף ב-1998 מאש מחבלים, יונצח ברחוב בעיר חרקוב המופגזת באוקראינה | חרקוב תהיה העיר הראשונה מחוץ לישראל שמנציחה רחוב על שם חייל צה"ל
- יענקי פרבר
- ל' ניסן התשפ"ד
העיר המופגזת מצדיעה לחייל צה"ל: בשנת 1998 סמל אלכסיי אשר נייקוב הי"ד, נפל בפעילות מבצעית בגוש קטיף. אשר נסע בג'יפ שליווה אוטובוס עם 48 ילדים בדרכם מבית הספר. כשהופיעו מחבלים במכונית תופת, וניסו לפוצץ את האוטובוס, הג'יפ חסם אותם. המכונית התפוצצה אשר נהרג במקום, כל התלמידים ניצלו. בג'יפ היו שלושה לוחמים, יזהר טובי מפקד הסיור, זיו חזנובסקי נהג שהיה בשירות המילואים הראשון שלו (וגם האחרון בגלל הפציעה), ואשר נייקוב הלוחם, שני חבריו נפצעו קשה.
משפחת החייל ז"ל נמצאת בקשר חזק עם משפחת חדד, שבתם רחל בת השש ניצלה באותה נסיעה, והיא קראה לבן שלה על שם אשר ז"ל. המשפחה נמצאת בקשר חזק גם עם כל אותם ילדים שניצלו והיום כבר בעלי משפחות, והקשר הכי חזק נשמר עם משפחת חדד.
בעקבות מעשה הגבורה, בעיר הולדתו חרקוב באוקראינה התקבלה החלטה על ידי ראש העיר ומועצת העיר לקרוא לרחוב בעיר על שמו.
העיר חרקוב נמצאת שלושים קילומטר בלבד מהגבול של רוסיה. למעלה משנתיים שחרקוב מופגזת ללא הפסקה ובעקבות המלחמה הוחלט להחליף את כל שמות הרחובות הקרויים על שמם של גיבורים סובייטים בשמות של גיבורים מקומיים.
לצד חיילים וקצינים שנהרגו במלחמת אוקראינה ורוסיה, יש גם רחוב על שם חייל צה"ל סמל אלכסיי-אשר נייקוב. בכך חרקוב נהייתה העיר הראשונה מחוץ לישראל הקרויה על שם חייל צה"ל.
אלכסיי למד בבית הספר היהודי בחרקוב "אור אבנר". בית הספר נוסד על ידי רבה הראשי של חרקוב ושליח חב"ד הרב משה מוסקוביץ כעת בית הספר נמצא ברחוב הקרוי על שמו של אלכסיי.
שמעון ברימן עיתונאי והיסטוריון ישראלי שנולד בחרקוב עמד מאחורי היוזמה, יחד עם ראשת מועצת העיר אירינה גונצ'רובה והרב משה מוסקוביץ שביקשו שהרחוב יהיה קרוי על שמו של אלכסיי
יחד עם אלכסיי יהיו רחובות על שמם של האדריכלים ויקטור אסטרוביץ ואלכסנדר גינזבורג שיצירות המופת שלהם מתנוססים ברחבי העיר.
ויקטור נהרג על ידי הנאצים ב-1941 בגיא ההריגה דרוביצקי יאר ואלכסנדר היה בראש קהילת חרקוב לאחר שחרור העיר מידי הנאצים. למרות האיסורים לקיים פעילות דתית בזמן שלטון סטאלין.
אלכסיי נולד באוגוסט 1978 להורים סימון וקלרה. ב-1992 אלכסיי הצטרף לבית ספר חב"ד שנפתח זמן קצר לפני כן. לאחר מכן למד בישיבת "תומכי תמימים חרקוב" והיה במחנות הקיץ "גן ישראל" ובהמשך הצטרף ל"שעלבים" בחרקוב. ב-1998 עלה לארץ והצטרף לצה"ל, הוא שירת בגדוד 603 בהנדסה קרבית.
הרב משה מוסקוביץ רב העיר ושליח חב"ד אמר על ההחלטה ההיסטורית: "כבוד גדול לבית הספר שלנו להיות ברחוב הקרוי על שם תלמיד בית הספר שלנו שמסר את נפשו למען תושבי ארץ ישראל, כמו שכתוב בתלמוד ש'כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא' אשר בגילו הצעיר הוא גאווה לכל עם ישראל".
ביום 7.12.1998 נערך טקס לזיכרו של אלכסיי בעיר קטניה באיטליה, שם החליטה ועדה להעניק לו ציון לשבח. איש שגרירות ישראל, שנכח בטקס, כתב למשפחה: "כבכל שנה, ועדת Rosario Livatino מעניקה אות ציון לשבח למספר אישים שהקדישו עצמם למען החברה, ופעלו להגנת כבוד האדם. בשנה החמישית להענקת האות החליטה הוועדה להעניקו לבנכם, החייל הישראלי שאיבד את חייו כאשר מנע בגבורה התקפת טרור נפשעת, שכוונה נגד אוטובוס מלא בתלמידים".
הנצחות רבות נעשו לזכרו של אלכסיי: על שמו נקרא בית-הספר בעצמון, שם לומדים התלמידים שהציל, וכן כיתת שדה במושב בית חשמונאים.
לבית-הכנסת בכפר דרום הוכנס ספר-תורה שנכתב לזיכרו.
במוזיאון הגבורה היהודית בחדרה מונצח שמו של אלכסיי בלוח הזיכרון.
הארגונים נעל"ה וסל"ע הקימו קרן מלגות לתלמידים מצטיינים על שמו.
ארגון המתנדבים הצעירים בבית-הספר מס' 170 בחרקוב שבאוקראינה, שבו למד אלכסיי, נקרא על שמו.
אמבולנס ממוגן ירי שנתרם על ידי חברה צרפתית ונוסע בכבישי גוש קטיף נקרא על שמו של אלכסיי.
הוריו של אלכסיי קיבלו גביע על הצלת חיי אדם מהחברה הספרדית "רוזריו ליבטינו", הקרויה על שם עו"ד שנהרג בפיגוע.
ארגון בינלאומי לנפגעי טרור איסלמי בארה"ב העניק להוריו של אלכסיי תעודה על שם דוד דלארוזה, שנהרג בשנת 1988 כשניסה להציל משפחה מאוטובוס בוער עליו זרקו מחבלים בקבוקי תבערה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות