מדאיג: הדיכאון בישראל מתגבר בעקבות המלחמה
מכת מדינה: רבים בישראל שוקעים בדיכאון בשל המלחמה ההולכת ומתמשכת חודשים ארוכים ובעקבות החשש הכבד מפני הבאות • הפסיכיאטר ד"ר יואב דומני מציג את הדרכים היעילות להתמודדות עם משברים ויציאה מדיכאון
- מאיר גלבוע
- כ"ט ניסן התשפ"ד
קרוב לאחד מכל חמישה אמריקאים חווה דיכאון, כך עולה מנתוני דו"ח של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (ה-CDC), שהתפרסמו באחרונה. מתוכם, כחמישה עד שבעה אחוזים מדווחים שהם נמצאים כעת בדיכאון. ואם כך בארצות הברית, בישראל המצב חמור בהרבה לנוכח המלחמה המתמשכת והחרדות הגוברות מפני הבאות.
בעקבות המלחמה, המצב הנפשי של רבים התערער במידה רבה. באופן טבעי, תשומת הלב ניתנת בייחוד לחשש מפני פיתוח של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) אצל מי שנחשפו לאירועים קשים באופן ישיר או עקיף.
ד"ר יואב דומני, פסיכיאטר מומחה, המנהל של מחלקה פסיכיאטרית גברים ומנהל המרפאה לטיפולים מתקדמים בדיכאון במרכז הרפואי "מעיני הישועה" מנתח במאמר שפרסם לאחרונה ב'מעריב' את ההשלכות של המלחמה על מצבם הנפשי של אזרחים רבים בישראל ומציע דרכי טיפול יעילים לשיפור המצב.
בתקופה האחרונה, מסביר ד"ר דומני קיימות סיבות רבות לפגיעה במצב הנפשי. הסיבות הינן מגוונות החל בדאגה קיומית של ממש, דרך חשש כללי לגורל המדינה ולהמשך החיים כפי שהם היו, ועד לפגיעה משמעותית בשגרת החיים, עבודה, לימודים ועוד- פגיעה שאיתן מתמודדים מפונים, ניצולים, אנשי המילואים ואולי כולנו.
במצב זה לחץ נפשי, סטרס וירידה במצב רוח הן תגובות נורמליות לחלוטין. אולם אצל חלק מהאנשים, השינוי במצב הנפשי יכול לדחוף להופעה של דיכאון, ואצל מי שסובלים כבר מדיכאון, לגרום להחמרה דיכאונית.
דיכאון מאג'ורי, או "דיכאון קליני" בהתאם לשם המוכר יותר, אינה רק מחלה של מצב רוח אלא מחלה שפוגעת בכל הגוף, מביאה להאטה בתפקוד של המוח, פגיעה בזיכרון, מביאה לירידה בתיאבון לירידה באנרגיה ולעייפות, מגבירה את הרגישות לכאבים ואפילו את הפגיעות למחלות גופניות, במקרים מסוימים עשויות אף להופיע מחשבות אובדניות.
כאשר יש חשש לתסמינים נפשיים משמעותיים יותר, יש חשיבות רבה לפניה לעזרה מקצועית, אם באמצעות טיפול פסיכולוגי או פניה לטיפול פסיכיאטרי. גם עבור אלו המטופלים כבר על ידי פסיכיאטר, ההמלצה האי "להדק את הפיקוח" ולוודא התאמה של הטיפול התרופתי. אנשים שהתמודדו עם דיכאון מאג'ורי עוד טרם המשבר הנוכחי נמצאים בסיכון מוגבר להרעה במצבם.
דיכאון זו מחלה שבאה ביטוי בגלים – תקופות של רגיעה שנקטעות באפיזודות דיכאוניות משמעותיות – והמצב הנוכחי עלול לדחוף מטופלים רבים לסבול מאפיזודה חדשה. במקרים מסוימים, יש חשש שהמשבר ידרדר את מצבם של מתמודדים עם דיכאון כך שהתרופות שהם מקבלים יאבדו מיעילותם והם יסבלו מ"דיכאון קשה לטיפול".
קו הטיפול התרופתי הראשון בדיכאון מג'ורי הם טיפולים תרופתיים המבוססים על תרופות מסוג SSRI או SNRI, שמעלות את רמות הסרוטונין בין הסינפסות במוח ומובילות לשיפור בדיכאון. ואכן כשליש מהסובלים מדיכאון מאג'ורי ישתפרו בעזרת הטיפול התרופתי הראשון, וכשליש נוסף יקבלו הקלה משמעותית בעזרת קווי טיפול נוספים. אולם כשליש נוספים לא יצליחו להשתפר גם לאחר כמה קווי טיפול תרופתי, והם מוגדרים כמו שסובלים מ'דיכאון עמיד' או דיכאון קשה לטיפול. כיום ישנן כמה אפשרויות טיפוליות לסובלים מדיכאון קשה לטיפול. האפשרות הראשונה היא נזעי חשמל. זהו טיפול שנכנס לשימוש כבר לפני יותר מ-100 שנה באנשים עם דיכאון קשה.
בטיפול, הנעשה בהרדמה מלאה, ללא כאב, ובהסכמה של המטופל מעבירים חשמל בעוצמה נמוכה דרך הראש. משך הטיפול הוא מספר דקות ולאחר התאוששות קצרה המטופל יכול להשתחרר לביתו. הטיפול ניתן בסדרה של 9-12 טיפולים. טיפול זה מוגדר כיעיל ביותר והוא מצליח לסייע לרוב גדול מהמטופלים לצאת מהאפיזודה הדיכאונית שלהם ולהמשיך בחייהם.
השימוש בקטמין או בנגזרת שלו- אסקטמין הפך למקובל יותר ויותר, ונכנס ללארון התרופות הרשמי של הפסיכיאטריה במדינות רבות. הטיפול באסקטמין אושר לשימוש בידי ה-FDA האמריקאי בשנת 2019, שאף הגדיר אותה כ"תרופה פורצת דרך" לטיפול בדיכאון עמיד, מינהל התרופות האירופי (EMA) ומשרד הבריאות הישראלי, אישרו השימוש בו, והוא כלול בסל התרופות בישראל מאז שנת 2020.החיסרון של טיפול בקטמין הוא שהוא ניתן דרך הוריד ודורש בדר"כ נוכחות של רופא מרדים.
לחלופין את התרופה אסקטמין - Esketamine, ניתן לתת בדרך נוחה יותר – בתרסיס לאף שנספג דרך נימי הדם באף, ללא הצורך בהזרקה לווריד. טיפול זה הוכיח את יעילותו נגד דיכאון והשימוש בו נרחב כיום וניתן במספר גדול של בתי חולים ומרפאות בארץ הטיפול באסקטמין ניתן במרפאות ייעודיות, בהן המטופלים נדרשים להישאר להשגחה שעתיים לאחר הטיפול.
נקודה נוספת אותה חשוב להדגיש היא שהתפתחות הדיכאון כתוצאה מהמשבר הנוכחי יכולה להופיע בעיכוב של שבועות ואפילו חודשים. הרבה פעמים אנחנו רואים שבמצבי חירום ודחק לאומיים או חברתיים, האדם יודע לשמור על עצמו למשך זמן מסוים. אנשים מחזיקים את עצמם בזמן המשבר, אבל אחרי שהמשבר חולף אנשים "משחררים" ומרשים לעצמם להתחבר לתחושות שלהם והדיכאון מתפרץ. יש חשש שגם אחרי שהמלחמה תיגמר תהיה עלייה בשכיחות ובעוצמה של הדיכאון ושל מחלות נפש אחרות. לכן חשוב להיות במודעות לאפשרות שזה יקרה ולפנות לעזרה במקרה והצורך עולה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות