מראשי וותיקי מושב תפרח: הרב מרדכי פינקלשטיין ז"ל

ברוך דיין האמת: בירושלים ליוו היום למנוחות את הרב מרדכי פינקלשטיין זצ"ל שהלך לעולמו בשיבה טובה והוא בן 86 בפטירתו. 

המנוח נולד סמוך לשנות הזעם באירופה בשנת תרצ"ז בעיירה טורדא בטרנסילבניה שברומניה, לאביו הרב אהרן דוד זצ"ל, שם זכה לחזות בהצלת יהודים מהשמדה בהונגריה על ידי אביו ואמו במסירות נפש עצומה.

עלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ח לאחר שהייה של שבעה חודשים בקפריסין, גר בעיר חיפה כשתים עשרה שנה, ולאחר מכן עברה המשפחה למושב תפרח.

אהבת התורה והיראת שמים לה זכה היתה ספוגה בעצמותיו מבית אביו, ומישיבת לומזא בפתח תקוה בה זכה ללמוד בבחרותו, כשזכה לקשר מיוחד ואף למד בחברותא עם ראש הישיבה הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זק"ל. כמו כן היה נוסע כל שבוע לבני ברק לשמוע את שיחותיו של מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל בישיבת פוניביז', יחד עם ידידו הגאון ר' אברהם אהרן קריזר זצ"ל, לימים דיין בבי"ד הרבני בחיפה. המנוח גם זכה להסתופף למשך כמחצית השנה במחיצתו של מרן המשגיח הגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל בישיבת כפר חסדים.

לאחר נישואיו טרח הרבה לביסוס הישוב החרדי בתפרח ונלחם על צביונו החרדי של הישוב, לשם כך אף טרח והתאמץ מאוד כדי להעביר את ישיבת תפרח בראשות הגאון ר' יעקב פרידמן לישוב, ומאז הגעת הישיבה לתפרח, עמד לימינו של ראש הישיבה בניהול הישיבה והעמדת כל צרכיה ללא שום בסיס איתן לקיומה, וכל העול הכלכלי והניהולי רבץ עליו, הוא כיתת רגליו להשיג תקציבים ולעזור בביסוס הישיבה, וזאת מבלי לקבל תמורה לעבודתו במשך שנים ארוכות.

תוך כדי ניהולו את הישיבה בתפרח, לקח על עצמו בהוראת הג"ר יעקב פרידמן גם את הקמת הישיבה הגדולה באופקים, והחזקתה למשך תקופה לא מבוטלת. ובכך לא תם חלקו בהקמת מקום התורה אופקים, ר' מרדכי שהיה שתדלן ולא שקט על השמרים דאג שהקהילה הצעירה תקבל ממשרד השיכון דירות חינם עבור הקבוצה הראשונה שבאה להשתכן במקום, וזה היה אבן היסוד לקהילה המעטירה שגדלה והתפתחה ברבות השנים.

המנוח דאג במשך שנים ארוכות להפיכת מושב תפרח לישוב חרדי על כל המשתמע מכך, בהבאת רב מתאים, בשמירה על צביון המקום, בבניית מבני ציבור כפי הנצרך, והקמת מוסדות החינוך, תלמוד תורה לבנים, בית הספר לבנות, ובהמשך את התיכון לבנות בעיר אופקים. שהכל הוא מקים בשתי ידיו, מדאגה למבנה מתאים, מינוי הנהלה, השגת תקציבים להקמה יצוג מול הרשויות השונות ותפעול המוסדות.

ר' מרדכי זצ"ל עמד במשך עשרות שנים בראשות ועד הנהלת המושב, שניהל בפועל את כל ענייני המושב, ושימש במשך שנים ארוכות גם נציג המושב במועצה אזורית מרחבים, כשהוא דואג לרווחתה של הישיבה, ולרווחתם של התושבים, בביסוס המקום, ובפיתוח הישוב.

בנוסף לעבודתו הציבורית העניפה, רבים שחרו לפתחו לעיצה ותושיה בעניינים פרטיים והיה כתובת לכל ענין וקושי שעמד בפניהם עקב פקחותו ונסיונו רב השנים בהרבה מתחומי החיים, ונעימותו ורצונו הכנה לעזור לכל דורש.

ר' מרדכי זצ"ל, למרות מעמדו ושכלו החד ופקחותו התיעץ בכל דבר קטן כגדול עם ראש הישיבה הגאון הרב אביעזר פילץ, הגאון רבי אליהו אליעזר יעקובזון ורבני המקום, וגם כאשר עבד וקידם עניינים במושב לפי הצרכים ביטל את דעתו מפני דעת רבני המקום בביטול גמור ללא הרהור וללא ספק.

אהבת התורה שבערה בו לא ידעה גבול, בצעירותו למד עם מספר חברותות, מחשובי תלמידי החכמים בתפרח, ולאחר מספר שנים עת נפתח שיעורו של הגאון ר' מנחם בן מנחם, מראשי ישיבת תפרח, היה ר' מרדכי זצ"ל הרוח החיה בשיעור כאשר הוא משתתף בשיעור בקביעות במשך קרוב לארבעים שנה ברציפות, כשהם גומרים את רוב הש"ס. סדר יומו נסב סביב הלימוד בשיעור, כשהוא מקפיד שלא להפסיד מהלימוד אף יום.

ר' מרדכי זצ"ל העריך מאד לומדי תורה, אברכים ובחורים, וראה זכות גדולה לעצמו לארח על שולחנו כל שבת מספר לא מבוטל של בחורים מהישיבה במשך רבות בשנים, הנושמים בבית ניחוח של פעם, תוך שהוא משרה אוירה נעימה המתובלת ב'וארטים' על פרשת השבוע ובשאר ענינים בדברים ששמע מרבותיו, סיפורים על מה שראה בדור העבר ועל כל התלאות שעברוה על המקום עד הגיעם אל המנוחה ואל הנחלה.

לצד פעילותו הגדולה למען הכלל והפרט, ר' מרדכי זצ"ל היה מלא בתוכן פנימי ועושר רוחני, שם שמים היה שגור על לשונו, והיה בעל בטחון מוחשי, עובד ה' בכל ליבו, בעל יראת שמים אמיתית, ישרות נדירה, ואמונת חכמים תמימה.

אחד מבני המקום סיפר שלפני כמה שנים בשנה שהגיע לגיל 70 פגש את הנפטר לאחר אמירת הסליחות בערב ראש השנה בדרך חזור כשהוא בוכה, הוא שאל אותו מה קרה והוא ענה: אני אוחז עכשיו ב'מי יחיה ומי ימות', הוא היה נתון באימת הדין אמיתית.

היה מרבה לפזר את כספו לצדקה לרבים ויחידים, ולשאר צרכי הקהילה, שיפוץ והחזקת בית הכנסת וביתו היה פתוח לכל נדכה ונצרך, עשה חסד בגופו, ומסר נפשו למען תלמידי חכמים.

זכה להניח דורות ישרים כולו זרע ברך ה', בנים וחתנים גדולי ומרביצי תורה, הרבנים הגאונים בנו בכורו הרה"ג יהודה רו"כ נחלת יוסף בירושלים, בנו הרב חנן נו"נ בישיבת כף החיים, ובנו הרב אהרן דוד מראשי החבורה בכולל שערי תבונה. חתניו הגאון רבי אריה ברנשטיין ראש ישיבת 'יגדיל תורה' בירושלים, הרה"ג דוד שוב מחשובי העוסקים בענייני חושן משפט בירושלים, הרה"ג ירחמיאל גרטנר  מחשובי האברכים בתפרח, הרה"ג רפאל חיים הערץ מג"ש בישיבת שער הלוי בירושלים, הרב חיים יהודה ובר מחשובי תלמידי החכמים בעיר מודיעין עילית, הרב שלמה שלמן מחשובי האברכים בכולל האברכים בראשות הג"ר צבי ובר, נכדים ונינים כולם זרע ברך ה', 

הלוויתו התקיימה הערב, שני מבית הלוויות שמגר בירושלים להר הזיתים שם נטמן. 

את מסכת ההספדים הקצרה עקב חודש ניסן, פתח ראש ישיבת תפרח הגאון רבי יעקב פרידמן, שציין שלולי ר' מרדכי ומשפחתו זצ"ל, הישיבה לא היתה יכולה להגיע לתפרח, ולא להתקיים. לאחר מכן הספידו הגאון רבי מנחם בן מנחם מראשי ישיבת תפרח שאמר שקשה לו מאד לדבר עקב קושי הפרידה שהיה קשור עמו אישית, כשהוא קורא עליו את הפסוק 'צר לי עליך אחי נעמת לי מאד' ומוסיף 'אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר' מרדכי את התורה בוז יבוזו לו'.

אחריו הספידו אחיו הצעיר הגאון ר' ישראל משה פינקלשטיין מבני ברק שאמר שאינו יכול לדבר כי אסרו להספיד בחודש ניסן ולא התירו אלא דברי פרידה אבל הוא אינו נפרד ממנו כיון שמעשיו קיימים, ומורשתו הכבירה קיימת.

סיים את ההספדים בנו בכורו הרה"ג ר' יהודה פינקלשטיין ראש כולל נחלת יוסף בירושלים שקרא עליו את הפסוק 'זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה' כאשר תפרח היתה ארץ לא זרועה ברוחניות ובגשמיות, ואבא זצ"ל נטה את חסדו להפוך את המקום לזרועה גם ברוחניות וגם בגשמיות כשהוא מגולל בקצרה את פעילותו בתפרח, ואת הדרך המיוחדת בה חינך את ילדיו לתורה ויר"ש.

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים. 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!