מחלת האסטמה: "היא עלולה להופיע בכל גיל"

על רקע עליה עולמית בתחלואה (בעיקר במדינות המתועשות), מצוין מאז 1998, מידי שנה, ביום שלישי הראשון של חודש מאי, יום המודעות העולמי למחלת האסתמה, הנקראת בעברית: גנחת הסימפונות, או קצרת. 

הפולמונולוגים, מומחי הריאות מתריעים מפני זמינות נמוכה מידי של תורים, זמינות נמוכה מידי לבדיקות תפקודי ריאות (שהן הבסיס לאבחנה ולטיפול באסתמה) ועל חוסר ברופאי ריאות בישראל.   

מהי אסתמה?

כ- 340 מיליון חולי אסתמה חיים בעולם (ילדים, מבוגרים וקשישים) ומאות אלפים בישראל. מדובר במחלת ריאות כרונית עם איפיונים דלקתיים, ו/או אלרגיים בדרכי הנשימה, ששונה במאפייניה ובחומרתה מאדם לאדם. המחלה מתבטאת בכיווץ הצינורות שמובילים אוויר לריאות - הסימפונות, ועלולה להיות מלווה בהפרשות ריר צמיגי מדפנות דרכי הנשימה, החוסם אותן ומקשה על הכנסת והוצאת אוויר מהריאות. 

בחלק מהאנשים, אסתמה היא מחלה קלה, אולם אחרים סובלים מהתלקחויות (תקופות של החמרה בדלקת), וכחמישית מהחולים, אינם מאוזנים באופן קבוע ומחלתם מתבטאת בהתקפים קשים ואף מסכני חיים.

בישראל פעילים רק כ- 150 מומחי ריאות פעילים (פולמונולוגים), ולכן זמינות התורים נמוכה.

חסרים בארץ מאות רופאים מומחים, בהתאמה לתחלואת ריאות בהיקפים נרחבים, שמקיפה: מאות אלפי חולי אסתמה (שהיא, כאמור, מחלת הריאות השכיחה ביותר), וכן גם מאות אלפי חולי מחלות ריאה חסימתיות (COPD), חולי קבוצת מחלות פיברוזיס ריאתי, חולים ביתר לחץ דם ריאתי, בסרטן ריאה, בשחפת ועוד.  

ישנה גם זמינות נמוכה מידי של מכונים לתפקודי ריאות, שבהם מתבצעת הבדיקה שהיא בסיס לאבחנה ולטיפול במחלות הריאה בכלל, ובאסתמה בפרט.

בין תסמיני האסתמה: 

קוצר נשימה (קשיי נשימה במאמץ ואף במנוחה), התקפי שיעול (יבש, או עם ליחה), או חרחורים/ואו צפצופים בזמן נשימה (עקב קושי מעבר האוויר בסימפונות בזמן התקפי אסתמה), נזלת, עיניים דומעות, לחץ ו/או כאבים בחזה, עייפות גדולה, יובש בפה, שינויים בצבע עור הפנים, תחושות טשטוש או סחרחורת ועוד.

מהן סיבות המחלה?

מקובל לחשוב שאסתמה מתחילה בילדות, אבל אסתמה עלולה להופיע בכל גיל. אין וודאות מוחלטת ממה היא נובעת. מצד אחד, ידועה הקשר לתורשה (אם כי, עד היום 

לא נמצא גן ספציפי שגורם למחלה), ומצד שני הקשר לגורמים סביבתיים, כמו: חשיפה לזיהום אוויר.

כאשר מופיע טריגר (גורם גירוי) לריאות, דרכי הנשימה נהיות צרות, השרירים סביבן מתהדקים ונוצרת יותר ליחה. 

גורמי הגירוי עלולים להיות: אבק ומזהמים שונים באוויר, עישון אקטיבי ופאסיבי, מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה, חומרים גורמי אלרגיה, המשפיעים בעיקר על ילדים וצעירים (כמו: אבקנים מהצומח, קרדית האבק, קשקשי חיות בית, עובש וצואת מקקים), לחץ ומתח נפשי, מאמץ פיזי ניכר, השמנה, חומרים פעילים הנמצאים בתרופות (כמו: איבופרופן) ועוד. 

לעתים קרוגות מופיעות תופעות של אסתמה בגיל ילדות מוקדמת, אך בכשליש מהמקרים - תחלוף עד גיל 6.

למה צריך יום מודעות עולמי למחלה?

המטרה כפולה: גם להעלות מודעות למחלה ולהיקפיה, וגם כדי לנפץ מיתוסים ולהיטיב את איכות חיי החולים.

בין המיתוסים המוטעים: איסור פעילות גופנית על החולים. 

ההפך הוא הנכון! פעילות גופנית רצויה וחשובה לחולי אסתמה ולחולים במחלות נשימה אחרות. היא מסייעת בתפקוד, מקילה את הקושי בנשימה, מפחיתה התקפים ומשפרת את תפקודי הריאות. 

מחקרים מראים שחוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון להתקף אסתמה.

מיתוס מוטעה נוסף: אסתמה היא מחלה פסיכוסומטית, הנובעת ממצבים נפשיים. טעות. אכן, מתח (סטרס) עלול להיות טריגר אחד מרבים להופעת תסמיני המחלה (התקף אסתמה), אבל הוא לא נמנה בין הגורמים לעצם הופעתה של המחלה. 

מתי להבדק ואיך מתבצע האבחון?

מטופלים, המגיעים לרוב לרופאי הילדים או המשפחה, עם תלונות על קוצר נשימה, שיעול (בעיקר בלילה) ו/או צפצופים או חרחורים בזמן הנשימה, עוברים תשאול. 

בין היתר, נשאלים על הרקע משפחתי - האם ישנם בני משפחה, הסובלים מאסתמה ו/או רגישויות ואלרגיות. בהמשך, עוברים בדיקה גופנית, ובהתאם להתרשמות, ייתכן שיופנו להמשך בירור. 

האבחון נעשה בעזרת בחינת תפקודי ריאה - בבדיקה פשוטה ולא פולשנית, שנקראת "ספירומטריה". הנבדקים נושפים אוויר לתוך מתקן, שנקרא ספירומטר, כדי לשקף את התפקוד הריאתי, ולהעיד על הסתברות לאסתמה (או למחלות ריאתיות אחרות, כמו: COPD), באמצעות מדדים ריאתיים שונים, שבודקים את שיעורי זרימת האוויר בעת הנשיפה. הפענוח מתבצע על ידי פולמולוגים (רופאי ריאות). 

במקרים מסויימים יש צורך לבצע מבחני תגר שונים (שאיפת חומרים, המביאים לכיווץ דרכי הנשימה, כגון מטכולין, או מבחן מאמץ), שנועדים לסייע באבחון ולגלות האם למחלה יש רקע אלרגי.

טיפול באסתמה

הטיפול במחלה נועד להפחית את התסמינים (כמו קוצר נשימה, שיעול וצפצופים בנשימה), ולמנוע התקפים חוזרים והחמרות, וזאת באמצעות שתי אסטרטגיות טיפול: הראשונה - הרחבת הסימפונות (נתיבי האויר לריאות), על ידי תרופות, שפועלות להרפיית השרירים המקיפים את הסימפונות (כדי שנתיבי האוויר יאפשרו זרימת אוויר), והשנייה - טיפול בדלקת שבסימפונות. 

הטיפול בחולה האסתמתי משתנה בהתאם לעוצמת התסמינים ולחומרת המחלה.

ישנן שלוש קבוצות של תרופות לאסתמה:

1. תכשירים מרחיבי סימפונות, שהידועים בהם הם: ונטולין ואירובנט.

2. תכשירים נוגדי דלקת, שהידועים בהם הם: סטרואידים מסוגים שונים בשאיפה, או במתן פומי או במתן תוך ורידי.

3. תכשירים נוגדי דלקת, שאינם סטרואידים.

חלק ארי של הטיפול התרופתי בחולי אסתמה, מתבסס על משאפים, השונים זה מזה בכמה פרמטרים: בחומרים שנשאפים באמצעותם, במבנה ובסוג שלהם. 

חשוב לזכור, שתרופה ניתנת במשאף, כדי להקל על הכוונתה לריאות ולצמצם את המינון שלה, אך משאף הוא תרופה לכל דבר. משאפים שונים - מכילים תרופות שונות ובמינונים שונים.

מהפיכת הטיפולים הביולוגיים תורמת בשנים האחרונות לשיפור באיכות חיי החולים הקשים! 

כאן יש בשורה אמיתית עבור חולים לא מאוזנים. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש טיפולים ביולוגיים, הפועלים באופן ממוקד נגד רכיבים מסוימים בתהליך הדלקתי, שמביא להתלקחויות האסתמה. הנוגדנים המרכיבים את הטיפולים הביולוגיים מעכבים את תהליכי הדלקת או האלרגיה, וניתנים בהזרקה תת-עורית ביתית, אחת לכמה שבועות. 

לפי המחקרים, הם מצמצמים התלקחויות בצורה משמעותית, ואף משפרים את תפקודי הריאות ואת יכולת המאמץ. טיפולים אלו הביאו לשינוי דרמטי באיכות חייהם של רבים מחולי האסתמה הקשים!

לחיות עם אסתמה:

"הרפואה המניעתית חשובה לחולי האסתמה, בייחוד בחורף. מומלץ להקפיד על שגרת חיסונים בפני מחלות החורף הזיהומיות (שפעת, קורונה וחיידק הפנאומוקוק, הגורם לדלקת ריאות), כדי למזער את הסיכון לחלות. מומלץ בימים של אובך וזיהום אוויר גבוה, להימנע מפעילות גופנית ומשהייה ממושכת מחוץ לבית. מעבר לכך חשוב להקפיד, על אורח חיים בריא, להימנע מעישון, להקפיד על משקל גוף תקין ועל תזונה נכונה, ולבצע פעילות גופנית סדירה ומחושבת.  

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!