הנשיא הקריא את שמות קרובי משפחות החטופים

נשיא המדינה יצחק הרצוג נאם היום בכנסת בטקס 'לכל איש יש שם' ביום השואה והגבורה.

הנשיא התייחס למלחמה: "השנה, שבר על שבר הושברנו, ועינינו ראו מראות שלא חשבנו שנראה עוד, כעם חופשי בארצו. פצעי השבעה באוקטובר עדיין פעורים בלבנו, אנחנו אבלים ושכולים, ולא נוכל לשקוט, כל עוד אחינו ואחיותינו חטופים בידי מרצחי חמא".

הנשיא המשיך: "לכן, לרשימת שמות בני משפחתי ומשפחת רעייתי מיכל שנספו בשואה, אני מבקש לצרף השנה באופן סמלי את שמותיהם של כמה נספי שואה שהם קרובי משפחה של שניים מהחטופים הנמצאים בעזה - אלכס דָּנצִיג ומתן אֵנגרֵסט".

אלכס דנציג בן ה-75 - אשר נולד בוורשה והתיישב בניר עוז – אביהם של בן, מַתִּי, יובל ולי - הוא היסטוריון ישראלי ידוע ומחנך דגול ב"יד ושם". סמ"ר מתן אנגרסט בן ה-21 מקרית ביאליק, בנם של חגי וענת, חייל שיריון ואח בכור לעדי, אופיר ורועי. בשם כולנו. הנשיא אמר: "אני מבקש להיות לשניהם היום לשליח ולפה בהזכרת שמות בני משפחתם שנספו בשואה. עד שישובו אלינו מן התופת,  מי יתן ובמהרה".

הנשיא הקריא את שמות קרובי משפחתו של החטוף אלכס דָּנצִיג: שמחה דנציג, מארק דנציג, פאיה דנציג, יעקב משה דנציג, ססיליה קאסיה דנציג, חיים הנריק דנציג, אלכסנדר דנציג, איטה דנציג, איסר דנציג, הסל טיטל, אלכסנדר ולצ׳ר, חיה הלה ולצ׳ר, תמר ולצ׳ר.

אלה קרובי משפחתו של החטוף סמ"ר מתן אֵנגרֵסט אשר נספו בשואה – מיהדות פולין, רומניה ויוגוסלביה. ינטה ודוד אנגרסט, אוסנת אנגרסט, לאה אנגרסט ושני ילדיה - אסתר ושרה; מרדכי יוסף שיוביץ׳, רחל שיוביץ׳, ג׳ני שיוביץ׳ חיה שיוביץ׳, ברוך מנדל שיוביץ׳, משה שיוביץ׳, שרה שיוביץ׳; יוסף ופיריקה וויס. 

"וכעת אקרא את שמות בני משפחתי ומשפחת מיכל רעייתי, אשר נספו בשואה. לזיכרם של 10,000 יהודי גטו לומז'ה שבפולין – עיר הולדתו של סבי, הרב הרצוג זצ"ל -  שנרצחו ונטבחו והוגלו כצאן לטבח לאושוויץ בינואר 1943. לזיכרם של סוניה אפשטיין, דודתו של אבי, בעלה ובנה. לזיכרם של משפחת לאוטרפכט מלבוב. לזיכרו של יעקב רודצקי מהעיר רוז'ינוי בפולין, דודה של חמותי, אשר טבע באוניית הפליטים "סטרומה" בפברואר 1942. לזיכרם של יעקב מאיר פינצ'וק ורעייתו בתיה-לאה מהעיירה קוברין, אז בפולין היום בבלארוס, סבא וסבתא של חמי".

הנשיא המשיך: "לזיכרה של אנט (חנה) גולדברג, לבית הרצוג, בת 21 מפריז. אנט, בת דודתו של אבי נתפסה על הגבול שבין צרפת הכבושה לצרפת של וישי ונכלאה במחנה הריכוז דראנסי, ליד פריז באוגוסט 1942. חודש לאחר מכן הועלתה על קרון הבהמות לאושוויץ, שם נספתה. היא השליכה מהקרון מכתב ששירבטה בעיפרון לאימה, דודה אסתר שהסתתרה בפריז. איכרים מצאוהו והבריחו אותו לאימה. היא סיימה את מכתבה במילים: "אל תתייאשי אמא, אל תתמכרי לצער. אני מוצאת אומץ ותקווה... יש אלפים כמוני, חכי לי בסבלנות אמא יקרה שלי". דודה אסתר חיכתה לה והאמינה כי תשוב, עד יום מותה".

לסיום אמר: "שנים אני עומד ומקריא כאן את מכתבה; והנה החודש, בדרך מקרה, התגלו עוד כמה מכתבים ממנה מאותם ימים הרי גורל – מרגשים וקורעי לב - שאותרו בעיזבון יהודי חשוב מצרפת שהועבר לספריה הלאומית. יהי זכרם ברוך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!