נשיא המדינה: "דממה עוטפת את כל בית ישראל - זוהי איננה שנה רגילה"

נשיא המדינה נאם הערב בעצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם.

"בשעה זו, שעת הזיכרון, בפתחם של "הימים הנוראים" של הישראליות - אשר מתחילים הערב ויסתיימו ביום העצמאות השבעים ושישה למדינת ישראל - הילה של קדושה יורדת על הארץ ודממה עוטפת את כל בית ישראל. אבל זוהי איננה שנה רגילה. וזה איננו יום זיכרון רגיל. השנה, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה" אמר הנשיא.

הנשיא התייחס לשכול הגדול: "מאתיים ושנים-עשר ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצע ארגון הטרור חמאס בתינוקות, ילדים וקשישים, נשים וגברים. מאז יצאנו למערכה "כבדת ימים וכבדת דמים" – כפי שראינו גם היום בכרם שלום, לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם. אני מחבק מכאן את המשפחות השכולות, גם אלה שהתווספו היום למעגל השכול הכואב. אני מחזק את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ומתפלל להחלמתם השלמה של הפצועים בגוף ובנפש".

הנשיא ציין את אליקים הולנדר, ניצול שואה בן 96 וסגן אלוף במילואים בצה"ל. שהנכד, אורי הולנדר, חייל מילואים שיצא להפוגה ראשונה מהקרבות, הגיע לבקר את סבו, עם המדים ועם הנשק. "הם מתחבקים. והסבא - שורד השואה – לוחש לנכדו, כשדמעות זולגות על לחייו: ברוך השם שזיכני לראות אותך, עם נשק, מגן. אתה הניצחון שלי" אמר הנשיא.

הנשיא המשיך: "למודי עולם של סבל ומוות, הם שכבו על דרגשים. צמאים, מורעבים, מותשים וחולים. בני משפחותיהם עונו ונטבחו, נשחטו ונשרפו. הם היו בטוחים שהם לבדם בעולם. בין המשוחררים בבוכנוולד היה גם נפתלי פירסט בן השתים-עשרה. אסיר מספר 14026 B. בתמונה הזו - האייקונית - שצולמה בבוכנוולד מיד אחרי השחרור נפתלי שוכב על הדרגש העליון, מביט קדימה. מתחתיו שוכב אלי ויזל זכרונו לברכה, מענקי הרוח של עמנו ולימים חתן פרס נובל".

נפתלי פירסט שוכב על הדרגש השלישי, בצריף 56, בצילום שבוצע 4 ימים אחרי השחרור של מחנה בוכנוולד על ידי החיילים האמריקאיםצילום: דוברות רמב"ם

נפתלי פירסט נולד בסלובקיה. שלוש שנים, מגיל תשע עד שתים עשרה – הוא היה בארבעה מחנות שונים בהם אושוויץ בירקנאו, שם הופרד מהוריו. "אנחנו הגחלים שלא כלו בשריפה הגדולה. אין עוד רבים כמוני שעוד זוכרים ומסוגלים לדבר על מה שהיה שם", אמר נפתלי פעם, והוסיף: "אני מרגיש כאחרון השורדים. כמו העד האחרון".

בשבעה באוקטובר, במתקפה הרצחנית של חמאס, הייתה נכדתו של נפתלי, מיקה, עם בעלה אסיף ובנם בן השנתיים וחצי - נטע – בביתם בכפר עזה. הם היו סגורים בממ"ד קרוב ליממה, בלי מים, בלי אוכל ובלי חשמל. קרוביהם וחבריהם – בהם אימו של אסיף – תמי, ובעלה איתן – נטבחו; בתי השכנים שלהם הועלו באש, הם לא הפסיקו לשמוע צעקות אימה וירי. עשרה אחוזים, עשירית מהקהילה הקטנה של קיבוץ כפר עזה נספו בשבת הארורה ההיא, וקרוב לעשרים נפשות אהובות נחטפו למנהרות הטרור בעזה; ביום בו נרצחו ונטבחו הכי הרבה יהודים מאז השואה.

הנשיא המשיך: "גם לי, גם אצלי - התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם; של ילדים שנקרעו מהוריהם; ושל רוצחים נתעבים – שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות - הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו. אבל במיוחד ביום הזה, אני מבקש שנקשיב קשב רב לדבריו של נפתלי פירסט, שלאחר הטבח אמר לנכדתו מיקה כך". הנשיא ציטט את דברי נפתלי: "זה דומה, זה מפחיד, אין מילים לתאר את האכזריות הזאת, אבל זה לא אותו דבר. זה לא שואה. שואה שנייה לא תהיה".

הנשיא ציין: "אני שומע את החרדות, החששות והדאגות בקרב רבים בעם. אנשים שואלים אותי בדאגה עמוקה – מה יהיה? אני מבין את החרדות הללו, ועונה באופן חד וחלק: אני מאמין בנצח ישראל שלא ישקר. אני מאמין בעם ישראל, במדינת ישראל, ובחובתנו לשמור עליהם מכל משמר".

לסיום אמר: "אנחנו עוד ניטע, נִבְנֶה ונִבָּנֶה, אנחנו נשמור על האש הבוערת, ובעזרת השם אנחנו נמשיך ונוציא נצרים חדשים, כפי שאתם עשיתם - בשם העבר ולמען העתיד, ונוכיח לעולם כולו שעם הנצח כאן – מאז ולתמיד. עם ישראל חי. יהי זכרם של מיליוני אחינו ואחיותינו שנרצחו בשואה על ידי הנאצים ועוזריהם – ברוך, וחקוק על לב האומה לדור דור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!